לפני שאני מתגלגל מצחוק על “נתון” של סקר זה, אסביר כי למרות שאני נמנה על ה-17%, אין אני נגטיבי – אלא בסה”כ פסימי
Nissim_Gabbay_180_05.jpg
נגטיבי, הוא אדם הרואה רק שחורות – גם כשטוב לו לכאורה, ופסימי הוא אדם היודע וצופה הגיונית מבחינתו שהכל יהיה חארא – אבל למרות ההתרעות לקדם כל רע, הוא נהנה ממה שיש.
הסקר או השקר הזה, כבר ממש לא מעניין אותי אם הוא הונחת מגורמים ממשלתיים, מגורמים אינטרסנטיים, ו/או מסתם מישהו שהחליט, כי יש להביא אופטימיות מוחלטת לעם הזה.
שהרי, לא שמעתי ו/או לא ידוע לי על שינוי כלשהו שחל ב:
האבטלה בישראל.
העבודה הזרה בישראל.
האוברדראפט בבנקים.
המיתון האכזר.
הירידה המתמדת בביקושים, אפילו באוכל !!
העניים ההולכים ורבים.
הילדים המסכנים ההולכים ורבים.
האלימות ההולכת וגוברת.
בתי הסוהר המתפוצצים.
בתי המשפט הקורסים מהלחץ.
הקיצוצים בכל הקיצבאות.
בתי התמחוי המתרבים.
הפחתת השירות הציבורי לאזרח.
עליות מחירים, למרות המיתון.
הקטנת תנופת הבנייה למגורים.
אילוצים כלכליים אפילו על הצבא.
ונדמה לי שאחרי רשימה ארוכה וקשה זו, עוד לא התחלתי למנות את צרותיהם של אזרחי מדינת ישראל, הקמים כל בוקר לעבודה, נותנים את נשמתם במשך חודש ימים, ומביאים הביתה פחות מ-4000 ש”ח …
כן רבותיי. אלה הם רוב האזרחים, שכאילו עובדים, אבל למעשה עובדים עליהם!
מה יעשו עם הכסף הזה?!
לדעתי, זה מסביר את עודף הזמן הפנוי שהאזרחים מוצאים כדי לריב עם האשה/הבעל/הילדים. כעת נותר זמן לגנוב, ולעסוק בפשע.
נותר זמן רב כדי להתחיל בהליכי גירושין.
כל כך טוב להם לאזרחים, שהם יוצאים לבלות בבארים ופאבים, וכטוב גרונם ביין, רוצחים איש את רעהו.
זה מותיר המון חומר למחשבה, כמה כל כך טוב לאזרחים, שהם מצפצפים נהג על רעהו, וכל יום טומנים כמה מהם עמוק עמוק מתחת לאדמה הכייפית שאנו חיים עליה…
אז יבואו כל המומחים ויסבירו לי שאני פאראנואיד, ושאני סתם מהלך שחורות ביום בהיר. אבל כמובן שבמסגרת ה”אהבה” השוררת בין אדם לחברו במדינת ה-83% כיף, אני ממש מתעלם מההערות, וממשיך ללכת לדרכי, שורק להנאתי ולמעשה מקנא בכל אלה שטוב להם.
כי הרי לא שכחנו, שאני הוא זה הנמנה עם אותם 17% מסכנים, שלמרות שאמורים להנות ממשהו במדינה הזו… כנראה פיספסנו משהו.
אה, נ.ב.
על הפוליטיקאים דיברתי?! נדמה לי שלא, וזה בטח מהסיבה הפרוזאית ש… שכחתי אותם…
זהו. את הטוב שבנו ובינינו – שכחתי…
אני מסיים בברכת יום כיף, לכולם!
ממני,
נסים גבאי
Add Comment