עם כל מעורבותי הציבורית, סביר להניח שלו שמעתי להצעתם של העסקנים הוותיקים, הייתי כבר מזמן חבר מועצה, ראש עיר, ח”כ או שר. אבל אני לא
צלצול הפלאפון שלי (050-206511 מראשוני המספרים, מאז הומצא הפלאפון) – מביא אותי לשיחה עם אדם, שמכיר אותי כבר כמה עשרות שנים.
Nissim_Gabbay_180_01.jpg
“מה אתה כל הזמן צועד בכבישי הארץ סחור סחור, ללא מטרה? לפחות תתמודד למועצת העירייה, דבר שתוכל לתרום בו…” נאם האיש לתוך השפופרת. “מה אתה חושב שלמישהו מזיז שתלך כל הזמן ותספר לנו מה שאנחנו יודעים, שהם “מושחתים נמאסתם”?!
מאחר וזכורות לי עוד אי אילו שיחות נכנסות כאלה, החלטתי משום מה, לענות ולהיענות לאתגר התשובה המהותית.
הנה היא לפניכם:
אין ספק ש”מושחתים נמאסתם” כבר מזמן אינו חריג במקומותינו, ולבטח לא אקבל על כך זכות יוצרים.
יתירה מזאת; כבר מזמן ישנה אקסיומה, שרשע וטוב לו, ויתכן כי צדיק ורע לו. אז מה הועילו חכמים בתקנתם – ומישהו מתעקש לזעוק על כך ברחובות?!
אז בואו ואשתף אתכם בשילוב נדיר של פעיל ציבור שיש אומרים עם כישורים לא רעים בכמה תחומים – המאמין שיש לקחת את החיים, קשים ככל שיהיו – בקלות.
אני בהחלט מאמין ויודע, שהמדינה מידרדרת לתהום – בגלל הטוענים להיות מנהיגיה, שכנראה לא יהיה ממנה מוצא. כן, עד כדי כך חשוך אני רואה את “אין קצה המינהרה”.
מאידך, רואה אני את כל “דייריהם הזמניים” של המדינה והעולם, כאינדיבידואלים שעדיין לא ברור מי חי טוב יותר מרעהו. זו הסיבה שאינני מתלהב יתר על המידה מתאריכים המרכזים סביבם פעילות אנושית רבה יותר, כמו בחירות למשל.
אינני יכול להבהיר דבריי, בלי נימה אישית, למרות שאצל חלק מהקוראים, זה עלול להישמע שחצני.
עם כל מעורבותי הציבורית, סביר להניח שלו שמעתי להצעתם של העסקנים הוותיקים, הייתי כבר מזמן חבר מועצה, ראש עיר, ח”כ או שר. אבל אני לא, ואפילו המחאה הגלוייה בכבישי ישראל, כמעט ואינה זוכה להד תיקשורתי.
מתסכל? מפתיע?
לא ולא רבותיי. אין שום סתירה, אין שום מפלה, אין שום דבר “לא נורמלי”. להיפך – זה “נורמלי” לחלוטין, ומתקשר מצויין עם רישת דבריי.
הבינו.
אני, שסרבתי שנים רבות להתכופף למושחתים הללו, לא רק נמצא מחוץ למסגרתם, אלא “ברוב חוצפתי” – תוקף אותם ללא הרף.
אני תוקף את כל חברי מועצת עיריית נתניה, שממש לא שמעו עליהם 5 שנות קדנציה, ופתאום עכשיו, חודשים ספורים לפני הבחירות, הם לא רק צצים ממאורתם, אלא יוצרים כל מיני קואליציות מוזרות, שבאמת המילה שחיתות קטנה עליהם.
כך גם כל החכי”ם המהוללים, ושרי הממשלה.
אני קורע אותם במאמרים, במכתבים, באימיילים, בדיבורים ברדיו, בהרצאות… עד שאני לא רק “מסומן” אצלם, אלא אפילו מהווה מרכז מטרה ל”הוא לא יתקדם לשום מקום…”.
אז להזכירכם, השאלה היתה מדוע אינני מתמסד כדי… לקדם עצמי!
למי שכבר הבין ולמי שעדיין זקוק לסיכום, אכתוב את המשפטים האחרונים:
כשהשחיתות הפכה נכס צאן ברזל בפוליטיקה הישראלית, אין טעם לנסות ולהילחם ביוצריה, מקבעיה, כי בסופו של דבר – הכח הוא בידם, וההשחתה עלולה רק לחזור אליך כבומרנג.
יחד עם זאת, אסור לעבור על כך לסדר היום, ולכן אני עושה בין יתר מטלות חיי השיגרתיים, את צעדת המחאה הזו “מושחתים נמאסתם” – אולי יותר למען מצפוני, ולציניים שבתוכנו… גם לא יזיק קצת ספורט…
כל ההסברים הללו מובילים בלית ברירה גם לתקשורת. הרי מי קובע לצערינו את כותרות היום, אם לא העורכים הראשיים?!
אז אם הם צריכים להחליט, מה טוב… להם (כן, כמו הפוליטיקאים) אז לבטח לא טוב לתדמיתם לוחם מימסד שרוצה לנער מתוכנו את כככככככככככככל אלה היושבים לצידם בארוחות ושמחות, והתוצאה… נסים אאוט, “דברים חשובים יותר” וסנסציות אונס ופשע המוכרים עיתונים – אין.
הבנתם, היכן אנו חיים?!
שבת שלום.
Add Comment