מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

גבר | Man זיקה | Zika סקס | Sex

חזרת מ’אולימפיאדת ריו’ מומלץ לך להשתמש חודשיים באמצעי מניעה

דר' טל ברוש-ניסימוב, מרכז הצוות הלאומי לטיפול במגיפות (צטמ), היחידה למחלות זיהומיות, ב’מרכז הרפואי שיבא’ ו-ראש תחום מחלות זיהומיות ב’חיל הרפואה’
דר’ טל ברוש-ניסימוב

המכון לאיכות ברפואה של הר”י, הוציא היום (שני, י”א באב התשע”ו) הנחיות עם כל המידע על נגיף הזיקה לשבים ולשבים בימים הקרובים מ’אולימפיאדת ריו’ ומוטרד לגבי נגיף הזיקה (Zika) האם יש להיבדק? איפה נבדקים? מהו הנגיף? המדריך המקוצר נכתב ע”י ד”ר טל ברוש-ניסימוב, מרכז הצוות הלאומי לטיפול במגיפות (צט”מ), היחידה למחלות זיהומיות, במרכז הרפואי שיבא וראש תחום מחלות זיהומיות בחיל הרפואה ופרופ’ מרים וינברגר, יו”ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מנהלת, היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

המכון לאיכות ברפואה ארגן נייר עם כל המידע על נגיף הזיקה; מדובר בעוד נגיף אפריקאי, שהגיח מהיבשת השחורה וגורם בימים אלו להתפרצויות ענק בדרום ומרכז אמריקה ובאיים הקריביים ואף מתחיל לאיים מדרום על ארצות הברית.

זהו נגיף המועבר על ידי עקיצת יתושים ממשפחת האאדס (Aedes) ובעיקר היתוש אאדס אג’יפטי (Aedes aegypti), שבן דוד קרוב שלו בשם; אאדס אלבופיקטוס (Aedes albopictus) הידוע יותר בשם “יתוש הנמר האסיאתי” מצוי בישראל בפיזור נרחב.

הנגיף לא היה מוכר כלל בחצי הכדור המערבי לפני סוף שנת 2014, שאז הגיח בצפון ברזיל וגרם לתחלואה חריגה של מחלת חום עם פריחה, שזוהתה רק בתחילת שנת 2015 כמחלת הזיקה.

הסערה העולמית התחוללה כאשר בסוף שנת 2015, החלו להגיע דיווחים מאזור זה על עלייה דרמתית במספר התינוקות, שנולדו עם היקף ראש קטן (מיקרוצפאליה) ופגיעות קשות ב-מערכת העצבים. זה גרם לארגון הבריאות העולמי להכריז על מחלת הזיקה כ-מצב חירום בינלאומי.

מחלת הזיקה היא בדרך כלל מחלה קלה העוברת מעצמה. חלק הארי של האנשים, שנדבקים מ-עקיצות יתושים, כלל אינם מפתחים מחלה תסמינית ורק ב-20% מופיעים תסמינים, שהם בעיקר פריחה היכולה להיות; מגרדת, חום, אודם בלחמיות העיניים, כאבי מפרקים בכפות הידיים והרגלים ובברכיים וכאבי שרירים.

רוב התינוקות, שנדבקו ברחם מנגיף ה-Zika זיקה נולדים עם היקף ראש קטן

התסמינים האלו דומים מאוד למחלות אחרות המועברות על ידי יתושים בדרום ומרכז אמריקה (וגם במזרח הרחוק) ונגרמות על ידי יתושי הדנגי והצ’יקונגוניה.

התכונה, שהפכה את נגיף הזיקה לאיום על בריאות הציבור היא נטייתו המובהקת לתקוף את מערכת העצבים של העוברים בנשים הרות ולגרום אצלם פגיעה בהתפתחות המוח ולמומים מולדים קשים.

פגיעה בחומרה והיקף כזה לא תוארה בנגיפים אחרים המועברים על ידי עקיצות יתושים והיא דומה בהיקפה וחומרתה רק לפגיעות, שתוארו מ’נגיף האדמת’ לפני הכנסת החיסונים כנגד אדמת לשגרת החיסונים. הסיכון לפגיעה בעוברים גבוה יותר ככל שגיל ההיריון בו נדבקה האם מוקדם יותר.

האם יכולה להדביק את העובר אם חלתה במחלה תסמינית או א-תסמינית. רוב התינוקות, שנדבקו ברחם נולדים עם היקף ראש קטן, כלומר; קטן בשתי סטיות תקן ויותר מהממוצע באוכלוסיה לפי גיל התינוק ומינו. הם סובלים מנזקים חמורים להתפתחות המוח ומעיוותים גופניים שונים, ורבים מהם אינם שורדים את הימים הראשונים לאחר הלידה.

כחמישית מהתינוקות, שנדבקו ברחם נולדים עם היקף ראש תקין, אולם סובלים מפגיעות מוחיות קשות. בחלק מהתינוקות התגלו גם פגיעות עיניות קשות.

סיבוך מאוחר אחר הקשור לנגיף הזיקה הוא תסמונת גיליין-ברה (Guillain Barré), הגורמת לשיתוק חולף העולה מהרגליים לכיוון הידיים ובית החזה והעלול לגרום לכשל נשימתי. רוב החולים מבריאים לאחר כ-3 שבועות, אולם חלקם זקוקים להנשמה בטיפול נמרץ.

מדובר בתסמונת נדירה, שמופיעה בשיעור של פחות מרבע לכל 1,000 מיקרי תחלואה בזיקה. היא יכולה להופיע גם אחרי מחלות אחרות שכיחות באוכלוסייה המערבית כמו מחלה שלשולית מקמפילובקטר או מחלת השפעת.

מלבד העברה על ידי יתושים תועדה היטב העברה על ידי ’מגע מיני’, מגברים שנדבקו בנגיף וחלו לבני ובנות זוגם וכן מנשים שחלו לבני זוגן. הנגיף נשאר בנוזל הזרע תקופה ממושכת בגברים ותקופה קצרה יותר בנשים בהפרשות מהנרתיק ורירית צוואר הרחם בנשים.

כאשר בת הזוג בהריון יש להשתמש באמצעי מניעה בכל משך ההיריון

מסיבה זו, קיימות המלצות למניעת הדבקה מינית מבני ובנות זוג ששהו באזורים בהם יש העברה של המחלה על ידי קיום יחסי מין (יחסי מין ואגינליים, אוראליים ורקטליים) מוגנים או התנזרות. ההדבקה המינית, יכולה לקרות לאחר מחלה תסמינית או א-תסמינית בבני הזוג. ההמלצה היא לשמור על אמצעי המניעה הנ”ל במשך 8 שבועות לאחר חזרה מאזור נגוע אם לא הייתה מחלה תסמינית.

אם הייתה מחלה תסמינית בגברים – יש לשמור על אמצעי מניעה במשך 6 חודשים ובנשים – במשך 8 שבועות. כאשר בת הזוג בהריון יש לשמור על אמצעי המניעה בכל משך ההיריון.

מומלץ לנשים הרות להימנע מביקור באזורים בהם קיימת העברה של נגיף הזיקה. אם הביקור הכרחי עליהן להשתמש באמצעי הגנה יעילים כנגד עקיצות יתושים. נשים הרות, שאצלן עולה חשד להדבקה בנגיף הזיקה צריכות לבצע בדיקות מעבדתיות לאישור ההדבקה.

גם אם תועדה הדבקה וגם אם נשאר רק חשד להדבקה הן צריכות להיות בביקורת קפדנית אצל רופא הנשים, הכוללת בדיקות אולטרסאונד עיתיות ואמצעי הדמיה נוספים לפי הצורך.

בשלב זה אין טיפול למחלה ועדיין לא פותח חיסון, אם כי יש מספר חיסונים פוטנציאליים בשלבי ניסוי ראשוניים. ההגנה היעילה ביותר כיום מפני הדבקה בנגיף הזיקה (Zika) היא התמגנות מעקיצות יתושים בביקור באזורים נגועים ומניעת העברה ביחסי מין כאשר אחד מבני הזוג שהה באזורים נגועים.

משרד הבריאות הישראלי, פרסם הנחיות פרטניות לגבי נגיף הזיקה, הכוללות בין השאר שיטות בדיקה מעבדתית להדבקה בווירוס, אמצעי מניעה להעברה מינית ודרכי מעקב אחרי נשים הרות שנדבקו או נחשדות להדבקה בנגיף הזיקה. ניתן למצאן בקלות בחיפוש ב-אתר משרד הבריאות.

המאמר הובא מטעם המכון לאיכות ברפואה (הר”י), הוא נכתב על ידי ד”ר טל ברוש-ניסימוב, מרכז הצוות הלאומי לטיפול במגיפות (צט”מ), היחידה למחלות זיהומיות, ב’מרכז הרפואי שיבא’ ו-ראש תחום מחלות זיהומיות ב’חיל הרפואה’ ופרופ’ מרים וינברגר, יו”ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מנהלת, היחידה למחלות זיהומיות ב’מרכז הרפואי אסף הרופא’ ובסיוע הגב’ פנינה שלו ומעין שטרן, משרד יחסי הציבור של הר”י.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן