זרעים שהתגלו בחפירות רשות העתיקות מעידים: האדם הקדמון שחי בדרום המזרח התיכון לפני 10,000 שנה, העדיף קטניות בתפריט שלו, לפי חוקרי מכון וייצמן ו-רשות העתיקות, באזור הגליל, התמחו בגידול; קטניות בכלל ו-פול בפרט; “מדובר בתגלית חשובה, המאפשרת הבנה מעמיקה יותר של המהפכה החקלאית בדרום המזרח התיכון”.
האדם הקדמון, שחי בדרום המזרח התיכון לפני 10,000 שנה, העדיף קטניות בתפריט שלו
לא על הלחם לבדו; מחקר משותף של חוקרי מכון וייצמן ו’רשות העתיקות’, שבדק זרעי פול שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מהתקופה הניאוליתית בגליל, שופך אור על הרגלי התזונה של בני האדם שחיו באזור לפני 10,000 שנה. זרעים שנמצאו באתרים הפרהיסטורים, מעידים, כי תזונת האנשים אז, הורכבה בעיקר מ-פּוֹל (שם מדעי: Vicia faba) או פוּל (בערבית) וכן מ’עדשים’, מסוגי אפונים שונים ומ’חומוס’ (حُمُّص).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
את המחקר ערכו הארכיאו-בוטנאית ולנטינה קרקוטה מ-מכון וייצמן, יחד עם דר’ אליזבטה בוארטו ודר’ ליאור רגב, ובשיתוף עם הארכיאולוגים ד”ר קובי ורדי, ד”ר יצחק פז, ד”ר חמודי חלאילה, ד”ר יניר מילבסקי וד”ר עמרי ברזילי מטעם רשות העתיקות.
ריבוי זרעי הפול באתרים הניאוליתיים שנחפרו בגליל במהלך השנים האחרונות, מעיד על התמקדות בגידול ה-פול. תיארוך של הזרעים שבוצע ב’מרכז קימל’ במכון וייצמן, העיד על טווח תאריכים הנע בין; 10,160-9,890 שנה לפני זמננו.
זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם שנמצאו באחיהוד שבגליל | צילום: קובי ורדי
זרעים אלה שנמצאו בחפירות במצב טוב, נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם – נתון המלמד על ’גידול חקלאי’ מאורגן, במסגרתו קצרו את ה’קטניות’ אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן.
לדברי החוקרים, שמירת הזרעים בבורות האחסון, מלמדת גם על תכנון החקלאות לאורך זמן, כאשר הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל, אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות.
לדברי החוקרים, “זיהוי המקומות הראשונים שבהם בייתו את מיני הצמחים, אשר כיום מהווים חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו, הינו בעל חשיבות עצומה למחקר.
למרות חשיבות ה-דגנים לתזונה עד לימינו אנו, מסתבר, כי באזור שבדקנו – מערבית לנהר הירדן, בייתו, לראשונה, דווקא את הקטניות (Legumes), העשירות בטעם ובחלבון.
החפירה באחיהוד שבגליל המערבי, בה נמצאו זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם | צילום: ירון ביבס, באדיבות רשות העתיקות
בכל האזור התרחשה בתקופה זו תופעה המוכרת כמהפכה החקלאית; ברחבי הלבנט בויתו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים, וכעת ברור שאזור הגליל של היום היה היצרן העיקרי של קטניות בתקופה הפרהיסטורית.
מדובר בתהליך שארך אלפי שנים, שבמסגרתו השתנו תכונות מסוימות במיני הבר, ונוצרו מיני ’צמחים מבויתים’. עד היום, גידול ה-חומוס העיקרי בארץ נעשה באזור הגליל”.
לדברי הארכיאולוגים, התארוך המדויק של זרעי הפול בשיטות מתקדמות, הוביל למסקנה, כי מצאו את זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר בעולם, במושב אחיהוד, בגליל המערבי, כ-9 ק”מ מזרחית לעיר עכו, המתוארכים ל- 10,125-10,200 שנה לפני זמננו.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment