יצחק נבון, מי שהיה נשיאה החמישי של מדינת ישראל בין השנים; 1978–1983, ואשר כיהן בעברו גם כסגן ראש הממשלה, שר החינוך והתרבות, יו”ר ועדת חוץ וביטחון, הלך לעולמו הלילה (שבת | כ”ה חשון, התשע”ו) בגיל 94. סדרי ההלוויה, יפורסמו מאוחר יותר, הלילה (מוצ”ש). הנשיא מר ראובן ריבלין, יפרסם הודעת אבל מיוחדת בצאת השבת.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
נבון (9 באפריל 1921 – 6 בנובמבר 2015) שהיה איש ציבור אהוד ונערץ על שכבות העם. הוא היה גם פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך. הוא כיהן גם כחבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך בממשלות ישראל.
נבון, נולד בירושלים למרים ויוסף נבון. אמו ממשפחה יוצאת מרוקו שעלתה לארץ ישראל בשנת 1884.
אביו היה נצר למשפחה ירושלמית ספרדית, מצאצאי משפחתו של המקובל רבי חיים אבן עטר ועל-פי אחת הסברות, מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-1620), משפחת ברוך מזרחי.
אביו של נבון, ניהל בית תמחוי שפעל בעיר ירושלים, במימונו של הנדבן נתן שטראוס, וסיפק ארוחות ליהודים נזקקים מבני כל העדות, משפסק תקצוב בית התמחוי, עבר האב לעבוד ב-עיריית ירושלים ושם ועסק בבדיקת תוכניות בנייה.
בנעוריו למד נבון במחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה. הוא הצטרף ל-אצ”ל, אך כעבור זמן קצר עבר לשורות “ההגנה”.
שם, כדובר שפת ערבית רהוטה, היה אחראי על איסוף מודיעין. בשנים 1946–1949 עמד בראש המחלקה הערבית של “ההגנה” בעיר ירושלים.
נבון, היה בעל תואר ראשון ב’ספרות ערבית’ ו’מוסמך בתרבות האסלאם’ וחינוך מהאוניברסיטה העברית.
■ פעילות ציבורית
בשנים 1949–1951, כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. עם שובו לארץ ישראל התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952, הזמינו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, להצטרף ללשכתו.
בשנים 1952–1963, שימש נבון מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963. באותה שנה נשא לאישה את אופירה נבון שהייתה פסיכולוגית במקצועה, ופעילת ציבור בנושאי חברה, חינוך ורווחה.
הגב’ אופירה נבון, שהפכה לאישה נערצת ואהודה בקרב תושבי כל המדינה, כיהנה בתפקיד נשיאת יוניצ”ף בישראל, וראש ארגון הגג של ’ארגוני הנכים בישראל’.
בשנים 1963–1965, שימש ראש האגף לתרבות ב-משרד החינוך והתרבות, ובתפקיד זה ,יזם נבון והוציא לפועל את ’המבצע לביעור הבערות’ – מבצע רחב-היקף ל-לימוד עברית למבוגרים.
בשנת 1964, היה נבון בין מייסדי מפלגת רפ”י בראשות דוד בן-גוריון ובשנת 1965, נבחר לכנסת השישית מטעמה. לאחר האיחוד בין מפא”י, אחדות העבודה – פועלי ציון ו-רפ”י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.
בין השנים; 1972–1978, כיהן נבון, כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך, כיהן נבון כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח”כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח”כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן, כיהן כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו לתפקיד ’נשיא מדינת ישראל’ ב-19 באפריל 1978.
■ פעילות ציבורית של יצחק נבון
בשנים; 1949–1951, כיהן כדיפלומט ב-אורוגוואי וב-ארגנטינה. עם שובו לארץ ישראל התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952 הזמינו ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, להצטרף ללשכתו. בשנים 1952–1963 שימש מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ו-משה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963. באותה שנה נשא לאשה את אופירה נבון.
בשנים 1963–1965 שימש ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, ובתפקיד יזם והוציא לפועל את ’המבצע לביעור הבערות’ – מבצע רחב-היקף ללימוד השפה ה-עברית למבוגרים.
בשנת 1964, היה בין מייסדי מפלגת רפ”י בראשות דוד בן-גוריון, ובשנת 1965, נבחר לכנסת השישית מטעמה. לאחר האיחוד בין מפא”י, אחדות העבודה – פועלי ציון ו-רפ”י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.
בין השנים; 1972–1978, כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך כיהן כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח”כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח”כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן כיהן כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו לנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.
■ נבון, נשיא מדינת ישראל
בכ”ב באייר ה’תשל”ח, 29 במאי 1978, החל נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל, לאחר שנבחר לתפקיד בהיותו המועמד היחיד בבחירות 1978 לנשיאות ישראל.
הוא כיהן כנשיא המדינה בשנים; 1978–1983. בעת כהונתו בלטה לצדו רעייתו אופירה נבון בפעילויות למען הילד. הם היו הזוג היחיד בבית הנשיא עם ילדים קטנים. בשנת 1982, לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שבלבנון, איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים.
■ שר בממשלות האחדות וסוף דרכו הפוליטית
עם תום תקופת כהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל, פרש ונמנע מהתמודדות לתקופת כהונה שנייה, כדי להתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה, אבל בסופו של דבר ויתר על ההתמודדות ותמך בשמעון פרס. בכך היה נבון לנשיא הישראלי היחיד שחזר אל החיים הפוליטיים בישראל לאחר תום כהונתו.
בשנת 1984, נבחר אל הכנסת האחת עשרה, ולאחר הבחירות מונה, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית בראשות שמעון פרס, לסגן ראש ממשלת ישראל ולשר החינוך והתרבות, והחזיק בתפקיד זה בשלוש ממשלות רצופות (23-21) עד לנפילת ממשלת ישראל העשרים ושלוש בראשות יצחק שמיר בעקבות ’התרגיל המסריח’ בשנת 1990.
במהלך כהונתו כשר החינוך הנהיג את חובת הוראת השפה הערבית לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים, יזם את מפעלות “סל תרבות” להקניית תרבות ואומנות לתלמידי ישראל, הכניס את לימודי מורשת יהדות המזרח, וכן פעל להדגשת הדו-קיום יהודי-ערבי בבתי הספר.
נבון, לא הציג את מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין לקראת הבחירות ל-כנסת השלוש עשרה ב-1992, והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים הפעילים ולהתרכז בפעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית. בשנת 1993, נפטרה אשתו, אופירה.
בשנת 1996 עמד בראש הוועדה לחקירת ’פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה’.
מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים כיהן כיו”ר של גופים ציבוריים שונים; חברת “נאות קדומים”, שמוּרה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ”ך ובתלמוד, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ועד שנת 2015 גם כ’יו”ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו’.
כיהן כנשיא הכבוד של “קרן אברהם”, שמטרתה לעודד את ההבנה וה-דו-קיום היהודי-ערבי בישראל.
יצחק נבון, הדליק משואה ב’יום העצמאות ה-59’ של מדינת ישראל (2007) על תרומתו לעיר ירושלים, במסגרת ציון חגיגות 40 שנה לאיחוד העיר במלחמת ששת הימים. בבחירות לכנסת ה-18, ה-19 וה-20 הוצב במקום האחרון ב’רשימת העבודה’ לכנסת.
בשנת 2008, נישא בשנית לאשת יחסי ציבור, הגב’ מירי שפיר, לאחר שהשניים חיו כידועים בציבור במשך כעשר שנים.
■ המחזה בוסתן ספרדי
יצחק נבון, כתב יצירות העוסקות ב-שימור תרבות יהודי ספרד בירושלים; תחילה את “הרומנסרו הספרדי”, מופע של שירי קודש וחול, שהוצג בשנת 1968, ושנה לאחר מכן, את המחזה “בוסתן ספרדי”.
כרזת המחזה בוסתן ספרדי שכתב יצחק נבון בהפקת תיאטרון הבימה | צילום: ויקיפדיה
ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת: המחזה הוצג למעלה מ-2,000 פעמים וממשיך להציג גם כיום (2015). המחזה הועלה לראשונה בשנת 1969 בתיאטרון “בימות”, בהפקתו של יעקב אגמון ובבימויו של יוסף מילוא.
ההצגה עלתה בהפקה חדשה בתיאטרון “הבימה” בשנת 1998, בבימויו של צדי צרפתי, ומאז ועד היום, ההצגה במתכונת ההפקה הזאת נכללת מדי שנה בתוכנית ההצגות של “הבימה”. בקיץ 2013, כלל התיאטרון ברפרטואר שלו 40 הופעות של ההצגה.
חלק מן המידע על יצחק נבון, נלקח מאתר ויקיפדיה.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment