הביקורת נגד עמותת “אור ירוק” וליתר דיוק למי שמנהל אותה ביד רמה וגוברת. מר שמואל אבואב בתפקיד המנכ”ל, כנראה “לא עוצר באדום” ומקבל חשיפה תקשורתית מועדפת עד כדי מעוררת חשד. אמנם מדובר בעמותה שקמה מתוך כוונה מושלמת וטהורה למניעת וצמצום תאונות דרכים ומספר הנפגעים, אבל הדרך בה נוקט המנכ”ל מר אבואב גובלת כמעט במי שרוקד על הדם של תאונות הדרכים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
נטייתו של האיש לתת הסבר על נסיבות תאונות הדרכים מהפן החינוכי שובות גם אותי. הוא עושה זאת כלהטוטן מיומן שאין חולקין על מיומנותו הוורבלית.
אך מקומם אותי כאשר הוא עובר למישור האישי-פוליטי. נגד שר התחבורה ונגד ממשלת ישראל, כאילו מדובר במסע בחירות לכנסת ולממשלה. הוא לא חדל מכך בשום הזדמנות כשהוא מזהה מיקרופון.
בשל שכרו המכובד (ניחוש, לא מתנדב) של מר אבואב הוא בוודאי לא מתקשה להרבות בנסיעות לחו”ל וכך יכול להבחין בתשתית התחבורה גם שם, כמו; ’כבישים’ שמתגלים במקומות רבים ככבישים גרועים ומסוכנים ואינו מתקשה גם להבין, כי גם הדשא ובמקרה הזה הכביש של השכן אינו יותר ירוק.
הבעיה של מר אבואב שהוא שם את הדגש בביקורותיו על התשתית ועיתים נדמה, כי שכח שבנוסף לכך בתשתית זו, נוהגים נהגים שהם; חסרי אחריות שתיינים, מסוממים, מסמסים המצפצפים על הוראות התמרורים, מתעלמים מתנאי הכביש וקורעים את האספלט ואת הולך הרגל ו/או מכונית אחרת במהירות לא מותרת ובניגוד לחוק ועוד מרעין בישין שכאלה המאפיינים את הנהג הישראלי.
אין ספק, כי כאשר איש כזה מופיע בטלוויזיה, מישיר מבט למצלמה ופוסק, אנו מבינים מדבריו, כי הנהגים בעצם אינם האחראיים העיקריים לתאונות הדרכים אלא אך ורק התשתית (אני אשם? הכביש אשם, הגשם אשם…) – זה מקומם, זה נזק עצום לחינוך לנהיגה נכונה ואחראית לסובלנות וסבלנות גם בכבישים. זהו אור אדום לאור ירוק!
ייאמר מיד, כי צריך ראשית לזכור, כי “אור ירוק“, אינה עמותה הזויה אלא שמייסדיה מאז שנת 1997, הגב’ יונה נאור ובעלה לשעבר מר אבי נאור, לאחר שבנם רן זכרו לברכה, בן 19, נהרג בתאונת דרכים, מר נאור, תורמים למען המאבק בתאונות דרכים.
◄ הכביש של השכן אינו יותר ירוק
איני יודע מהיכן שואב מנכ”ל “עמותת אור ירוק” מר שמואל אבואב את הידע שלו בתחום ’תחבורה’ ייאמר מייד, כי מר אבואב, כיהן כראש מועצת קריית טבעון לשעבר, מנהל כללי לשעבר במשרד הבינוי והשיכון וכן במשרד החינוך, ובעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ותואר שני במנהל שלטון מקומי מאוניברסיטת חיפה, הוא אדם מכובד ואיש ראוי – אבל אינו מצדיק את מנהגו לחלוק ולהעניק ציונים לאנשי משרד התחבורה ו’חברת נתיבי ישראל’ – המקצועיים, מר אבואב, לעניות דעתי, ממש “עף על עצמו…”.
זה נכון שמטרת “אור ירוק” ומנהלה מר אבואב, שאין ספק שהאיש הנו בעל רקע בנושא החינוך והעברת מסרים חינוכיים הולמים, אבל מכאן ועד לשנות את תרבות הנהיגה בישראל ובכך להביא הלכה למעשה לצמצום תאונות הדרכים בארץ ולצמצום כמות הנפגעים הגדולה בהן, הדבר צריך להיעשות במישור ההסברתי אבל מר אבואב, מכאן ועד ידע שכזה ב’הנדסה אזרחית’ והאשמת הכבישים, הבטון, והרמזורים, עליהם מופקד משרד התחבורה ו’חברת נתיבי ישראל’, נסע מר אבואב ב-אור אדום.
שאלת זמן המסך בטלוויזיה ושטחי הפרסום באינטרנט ובעיתונות המקומית שמקבל מר אבואב בשם ’אור ירוק’ בהחלט ראויה לדעת כותב שורות אלה (מ.נ), לבדיקה מעמיקה אצל ’הרשות השנייה’ האחראית לקיום שידורי טלוויזיה ורדיו מסחריים בישראל, ובדוחות הכספיים של העמותה ב’רשם העמותות’, מה שמתפרסם בכל סוף שבוע ב’ידיעות תקשורת’ אכן מבית “ידיעות אחרונות” – מקומם!
מן הראוי הוא שאם מתקבלת תמורה כספית מן העמותה ה”ירוקה מקנאה” כלפי משרד התחבורה ו’חברת נתיבי ישראל’ שדבר הפרסום לפחות יצוין על גבי המסך הקטן ובדפי האינטרנט והעיתונות המקומית המודפסת ובכלל.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment