כתובות גרפיטי “נ נח נחמן” רוססו על קירות מבנים בני 2000 שנה ◄ באחרונה השקיע מנהל השימור של רשות העתיקות, מאמצים רבים בשימור ושיקום בית הכנסת העתיק במירון ◄ מפקח רשות העתיקות: “כואב הלב. רק לאחרונה, סיימנו לשמר את בית הכנסת שהושחת והנה שוב גורמים נזק למורשת”.
רשות העתיקות, מוחה בחריפות על ונדליזם בבית הכנסת העתיק בשמורת הטבע מירון
נ’ נ’ נ’ נבלות – כך מגדיר כותב שורות אלו (מ.נ) את מה שחוללו וחיללו אלמונים אשר ריססו אתמול (ד’) בכתובות גרפיטי על בית הכנסת העתיק שב’שמורת הטבע מירון’ וב’חורבת שמע’ שמדרום למירון. על הקירות נכתב באותיות גדולות, חלקן צבעוניות; “נ נח נחמ נחמן מירושלים” כאשר רק בשנה האחרונה, השקיע מנהל השימור של רשות העתיקות, מאמצים רבים בשימורו ושיקומו של בית הכנסת העתיק במירון, כתובות גרפיטי שרוססו במקום הוסרו מקירות וממזוזות המבנה וצמחיית בר שהחלישה את שלמותו וחסמו מעברים, טופלה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ראשיתו של הסיפור המקומם הזה, נחשף אתמול בבוקר (ד’) כשחניכי “ישיבת בני עקיבא במירון” אשר טיילו באזור בית הכנסת העתיק, נדהמו לגלות כתובות גרפיטי בולטות בחזית בית הכנסת העתיק. הם עדכנו את ’פקחי רשות העתיקות’ שמיהרו להגיע אל זירת הפשע החמור. מאוחר יותר, נתגלה נזק באתר ארכאולוגי,נוסף; פקחי רשות הטבע והגנים, מצאו כתובת נוספת בנוסח דומה, ב’חורבת שמע’, שמדרום למירון.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; רק בשנה האחרונה השקיע מנהל השימור של רשות העתיקות, מאמצים רבים בשימור ושיקום בית הכנסת העתיק במירון, במימון “פרויקט ציוני דרך” של משרד ראש הממשלה. במהלך עבודות השימוּר חוזקו המבנה, קירותיו והמגדל הצמוד אליו.
ארכיאולוג ’נפת גליל עליון מזרחי’ ב-רשות העתיקות, מר אורי ברגר, אמר בתגובה, כי; “מלבד כאב הלב על השחתת המבנה העתיק מיד לאחר ששוּמר, יש כאן אכזבה עמוקה מקומץ האנשים, שכאילו בשם “האמונה”, פוגעים ב’מורשת היהודית’ ששייכת לכולנו. מוזר שמרססי הכתובת חושבים שהמעשה “מכבד” את שמו של הרבי מברסלב עה”ש”.
ההשחתה בבית הכנסת העתיק במירון | צילום: באדיבות רשות העתיקות
מירון, נחשב ישוב עתיק במרכז הגליל העליון, בן 5,000 אלפים שנה; יש המזהים אותו עם ’מרום’ התנ”כי, ואת המעיין השופע לרגליו עם ’מי מרום’ המוזכר במלחמת יהושע נגד מלכי כנען.
בתקופת הבית השני, נוסד שם ישוב יהודי, שהיה מרכז ליצירת שמן זית, לצד גוּש חלב ותקוע הגלילית. במאה ה-2 לסה”נ, שהה כאן התנא הידוע ר’ שמעון בר יוחאי, המוזכר תכופות בתלמוד, וחיבר, על פי המסורת, את ספר הזוהר; קבר הרשב”י, יחד עם בנו אלעזר, הוא קבר הצדיק הנערץ ביותר בגליל, עם כמיליון מבקרים בשנה, חלק גדול מהם בל”ג בעומר, יום הילולת הרשב”י.
בחורבת שמע, קיימים שרידי יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד ובו בית כנסת גלילי מפואר, שלו שני שלבי בנייה ושימוש שונים, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. מסורות שונות קושרות את האתר עם התנא המפורסם שמאי הקפדן, המוכר לכל כבר הפלוגתא של הילל הזקן.
Add Comment