קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה

פרופ’ מחקר מוטי שגב מהטכניון נבחר ל’אקדמיה האמריקאית למדעים’

פרופסור שגב, אחד מעשרת הפרופסורים הבכירים (פרופסור מחקר) בטכניון, הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים, ועבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים ◄ האקדמיה האמריקאית למדעים, בה חברים 2,250 חוקרים מרחבי העולם, רובם אמריקאים, נוסדה בשנת 1863 ע"י אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב ◄ נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, בירך את פרופסור מחקר שגב והודה לו על הכבוד הרב שהוא מביא.
פרופ’ מחקר מוטי שגב מהטכניון נבחר ל’אקדמיה האמריקאית למדעים’
פרופ’ מחקר מוטי שגב מהטכניון נבחר ל’אקדמיה האמריקאית למדעים’

הפיזיקאי פורץ הדרך בתחום האופטיקה והלייזרים, שעבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים, פרופסור מחקר מוטי (מרדכי) שגב, מן ’הפקולטה לפיזיקה בטכניון’ הוא אחד מ-84 מדענים וחוקרים אשר נבחרו באמצע השבוע שעבר (28 באפריל) ל’אקדמיה האמריקאית למדעים’ (The National Academy of Sciences).

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

ישראלי נוסף המצטרף למוסד המכובד הוא פרופסור אברהם ניצן מ’אוניברסיטת תל-אביב’. עד היום, נבחרו לאקדמיה 14 ישראלים ובהם הפרופסורים; יעקב זיו, אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מן הטכניון.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור מחקר שגב והודה לו על הכבוד הרב שהוא מביא לכל ’בית הטכניון’.

פרופסור שגב, אחד מעשרת הפרופסורים הבכירים (פרופסור מחקר) בטכניון, הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים, ועבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים.
מוטי שגב (במקור; סקג’ו) נולד ברומניה בשנת 1958, בנם של שלמה, שהיה מסורב עלייה, וזלדה. ב-1961 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתגורר בעיר חיפה, תחילה בואדי סאליב ולאחר מכן בנווה שאנן. אביו של מוטי עבד כסנדלר ואימו טיפלה בילדים.

למד בתיכון עירוני ג’ בעיר והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לצה"ל לקורס טיס ממנו נשר כעבור 14 חודשים, לאחר מכן, שירת כקצין חיל רגלים, השתתף ב"מבצע ליטני" והשתחרר בדרגת סגן. בשירות המילואים פיקד על פלוגת סיור.

השלים תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1985 ודוקטורט ב-1990, שניהם בהנדסת חשמל בטכניון‏. נסע להשתלמות פוסט-דוקטורט ב-Caltech, לשנה כ"עמית פוסט-דוקטרנט" ולשנתיים כ-"senior research fellow"‏. המנחה שלו היה אמנון יריב.

ב-1994 קיבל משרת מרצה בכיר באוניברסיטת פרינסטון, שם התקדם לדרגת ’פרופסור חבר’ ב-1997 ופרופסור מן המניין ב-1999.

בשנת 1998, שב לארץ ישראל והצטרף לסגל הטכניון. בשנת 2000, עזב את משרתו בפרינסטון. בשנת 2009, הוענקה לשגב דרגת ’פרופסור מחקר’ על ידי הטכניון. בשנת 2011, התקבל ל’אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’.

בשנת 2011, הוא נבחר ל’אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ ובשנה שעברה, בינואר 2014, הוכרז כזוכה ב’פרס ישראל’ בתחום ’חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד’, על פריצות דרך בתחום האופטיקה והלייזרים.

פרופסור-מחקר שגב, מחזיק קתדרה ע”ש רוברט שילמן ל’מחקר מתקדם’.

מוטי שגב, נשוי ואב לשלושה.

▼ מחקריו של פרופסור שגב, עוסקים במספר תחומים;

● אופטיקה לא לינארית,
● פיזיקת לייזרים,
● סוליטונים,
● הולכת אור,
● דימות,
● אלקטרוניקה קוונטית.

עם הפרסים שבהם זכה, פרופסור שגב, נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוואנטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009), ו-פרס ארתור שוולוב ב’מדעי הלייזר’ לשנת 2014.

בניין האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בוושינגטון הבירה | צילום: ויקיפדיה

האקדמיה הלאומית למדעים The National Academy of Sciences (NAS) שהיא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. מדובר בארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

חברים 2,250 חוקרים מרחבי העולם, רובם אמריקאים. היא נוסדה ע"י הנשיא ה-16 של ארצות הברית ומגדולי האישים בתולדותיה, אברהם לינקולן ב-3 במרץ ב-1863.

האקדמיה, פועלת מתוקף כתב זכויות שהעניק לה הקונגרס. מטרתה של האקדמיה לקדם את המחקר המדעי בעולם, ובחירת החברים החדשים מבוססת על “הוקרה לפועלם המחקרי-מדעי המתמשך”.

האקדמיה גם יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. בראשה עומד מאז שנת 2005, המומחה לאנרגיה אטומית מר ראלף ג. ציצרונה.

הבניין הראשי של האקדמיה ממוקם בשדרת החוקה בוושינגטון. בכניסה לבניין, מוצב פסל גדול של אלברט איינשטיין על גבי פינת ישיבה המשמש בתור אנדרטה.

חברי האקדמיה נחשבים למדענים המובילים בעולם ומוגדרים כ”יועצים” (ללא שכר) לאומה האמריקאית בנושאי מדע ומחקר.

כ-500 מהם זכו ב’פרסי נובל’. האקדמיה, יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי PNAS היוקרתי.




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    Add Comment

    Click here to post a comment

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    דילוג לתוכן