“מעולם לא סבלתי מטיקים טרם גיוסי לצבא”, העיד הצעיר בתצהירו; “התופעה הופיעה במהלך שירותי הצבאי, לראשונה, לאחר תקופה שבה חוויתי חוויות קשות”. הצעיר תאר, כי בתקופת שירותו הצבאי חזה בהתעללות חיילי מג”ב בחשודים – מראות שלהם היה עד ואשר עוררו בו זעזוע עמוק. בנוסף, טוען הצעיר, כי התאבדות של חייל מהמחזור שלו השאירה בו טראומה קשה.
משרד הביטחון, הכיר לראשונה ב’תסמונת טורט’ בה לקה חייל שהוכר כנכה צה”ל
משרד הביטחון, הכיר לראשונה ב’תסמונת טורט’ בה לקה חייל שהוכר כנכה צה”ל, זאת לאחר שהצעיר שאובחן עם שחרורו כסובל מ’תסמונת טורט’ והחל בטיפול פסיכולוגי ותרופתי, הגיש תביעה באמצעות עו”ד יואב אלמגור, אל קצין התגמולים של אגף השיקום במשרד הביטחון. לתביעה, צורפו עדויות של מומחים שונים בפסיכיאטריה וגורמים מטפלים שונים שטיפלו בצעיר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
קצין התגמולים במשרד הביטחון, הכיר בסופו של דבר בלחצים שאותם חווה הצעיר בתקופת שירותו הצבאי, כאחראים ב-50% להתפרצות התסמונת ולפיכך, קבע, כי הצעיר, ייחשב ל’נכה צה”ל’ – ויהיה זכאי לגמלה חודשית.
לדברי עו”ד אלמגור; “מדובר בפסיקה נדירה, ראשונה מסוגה, מפני שעד היום משרד הביטחון לא הכיר בתסמונת הטורט ככזאת המסוגלת להיגרם משירות צבאי – ולא הכיר בסובלים ממנה כ-נכי צה”ל”.
מכתב התביעה, שהגיש הצעיר ביוני 2009, באמצעות עו”ד יואב אלמגור, אל קצין התגמולים של אגף השיקום במשרד הביטחון, להכרת זכאותו למעמד של נכה צה”ל – בשל תסמונת טורט או טוראט (Tourette Syndrome או בקיצור TS) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית, עוד על תסמונת טורט, בה לקה, כבר הופיעה בשלביה הראשוניים טרם גיוסו לצה”ל.
“מעולם לא סבלתי מטיקים טרם גיוסי לצבא”, העיד הצעיר בתצהיר; “התופעה הופיעה במהלך שירותי הצבאי, לראשונה, לאחר תקופה שבה חוויתי חוויות קשות”.
מהערר אותו הגיש עו”ד אלמגור, עולה, כי הוריו של הצעיר, לקחו אותו אל רופא המשפחה, אשר ציין מפורשות שהטיקים החלו כ-3-4 חודשים טרם הפנייה אליו, כלומר, רק במהלך השירות הצבאי.
הצעיר, תאר, כי בתקופת שירותו הצבאי חזה בהתעללות חיילי מג”ב בחשודים – מראות שלהם היה עד ואשר עוררו בו זעזוע עמוק. בנוסף, טוען הצעיר, כי התאבדות של חייל מהמחזור שלו השאירה בו טראומה קשה.
גם הכניסה ל”שטחים” ולכפרים פלסטינאים, גרמה לצעיר ללחץ רב ביותר והוא הרגיש שהוא רודה באוכלוסייה המקומית; “בסיורים הרגליים חששתי מאד לחיי, ובאחד הימים נזרק לעברנו בקבוק תבערה מאחד הגגות, אשר פגע בעמוד והתלקח”, תאר הצעיר בתצהיר שהגיש, והוסיף; “כולנו נכנסנו לפאניקה מטורפת, ובפקודת קצין, נאלצתי לירות כדור גומי על אותו מחבל שזרק את הבקבוק. מרוב לחץ לא הצלחתי להבחין בו, ולא יריתי”.
במהלך שירותו שהה ב’מוצב הרודיון’, אז החל לסבול מ-שיהוקים רבים. כ-5 חודשים לאחר הופעת השיהוקים, החל להשמיע קולות משונים, כגון; זעקות חזקות. “המפקד שלי טען שאני עלול להפחיד את הסובבים אותי, ושעדיף שאעבור לבסיס אחר עם מרחבים פתוחים” – תאר הצעיר בתצהיר וממשיך; “משפט זה, גרם לי להרגיש עוגמת נפש ולא רצוי”. עקב מעבר לבסיס חדש ומצבו הבריאותי המתדרדר, החל הצעיר לסבול מדיכאון, ואף קיבל טיפול תרופתי בשל כך.
“כיום ה”טיקים” הקוליים גורמים לי לדיכאון קשה, לפגיעה קשה באיכות החיים, לביטחון עצמי ירוד, ולקשיים בלימודים” – טוען עו”ד אלמגור, המייצג נפגעי גוף, נכי צה”ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.
לטענת עו”ד אלמגור, הופעת הטיקים פוגעת משמעותית בחייו האישיים, החברתיים והתעסוקתיים של הצעיר, והוא אינו מצליח להחזיק מעמד באף עבודה. כך למשל, הוא הפסיק את עבודתו במפעל אלקטרוניקה עקב הבושה מהטיקים, שמופיעים בגלים.
“ההפרעה פוגעת בקשרים הזוגיים שלי, וגורמת לי למבוכה חברתית קשה, המתבטאת בחשש מנסיעה בתחבורה ציבורית ובהגבלת מקומות בילוי, עקב התגובה השלילית בקרב הציבור”, אמר הצעיר.
◄ “דחק מתמשך שהחל עם גיוסו של הצעיר לצה”ל”
הצעיר על פי עדותה של הפסיכולוגית ד”ר הרמתי שרה, אף היה בטיפול פסיכולוגי, עקב תחושת דיכאון ו’משבר גיל ההתבגרות’, וטופל במשך 5 פגישות.
הפסיכיאטר המומחה ד”ר חיים קנובלר, חיזק את טיעוני הצעיר וטען, כי; “אין ספק, שלהופעת הטיקים הקולניים קדם מצב דחק מתמשך, שהחל עם גיוסו של הצעיר לצה”ל”.
פרסומת; תרומת כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, הופק ע”י גיתם BBDO SOHO
ד”ר קנובלר, ציין, כי הצעיר לא זכה לטיפול נפשי הולם. לדבריו; “אלמלא נקלע הצעיר ללחצי השירות המתוארים, קרוב לוודאי שמחלתו המשולבת לא הייתה פורצת”.
ד”ר אנקה רם, מומחית לפסיכיאטריה של ילדים, נוער ומבוגרים, מנהלת מחלקת ילדים ב’מרכז לבריאות הנפש באר יעקב’ ציינה בחוות דעתה, כי הצעיר סובל מריבוי טיקים מוטוריים בצוואר ובפנים, ומדי פעם נשמעים טיקים ווקליים בצורת גניחות, נביחות וצעקות. הצעיר עבר, לדבריה, בירור גופני ונוירולוגי, ואובחן כסובל מתסמונת טורט.
עם זאת, לדבריה, במשפחתו של הצעיר אדם שסבל כילד מתסמונת טורט, וכן הצעיר עצמו חווה עיקוב התפתחותי קל בגיל צעיר, והפרעת קשב וריכוז בגיל ההתבגרות.
“ככל הנראה, הסימנים הראשונים של הטיקים הופיעו עוד בטרם גיוסו לשירות, אך התגברו במהלך השירות עד שאובחן כסובל מטורט”, טוענת ד”ר רם; “על פי הספרות המקצועית, אצל הסובלים מתסמונת זו, קיימת אפשרות להחמרה על רקע אירועי דחק, כפי שחווה הצעיר במהלך שירותו.
גם לאחר שחרורו מהצבא, הצעיר עדיין סובל מטיקים, שגורמים לירידה במצב רוחו וברמת תפקודו. הוא ממשיך בטיפול נוירולוגי ופסיכיאטרי, ומטופל על ידי תרופות נוגדות דיכאון”. לפיכך, העריכה ד”ר רם, כי הקשר בין השירות הצבאי למחלתו של הצעיר הוא קשר של החמרה, ומרכיב כ-50% משאר הגורמים שצוינו.
לאחר עיון בכל חומרי התביעה, החליטו ב’אגף השיקום במשרד הביטחון’ להכיר בלחצים ובאירועים שאותם חווה הצעיר בתקופת שירותו הצבאי, כאחראיים להחמרה בהתפתחות תסמונת הטורט שממנה הוא סובל.
“ההחמרה שעל חשבון השירות הצבאי, הינה בשיעור של מחצית מדרגת הנכות הכוללת” – נכתב בהחלטה על ידי קצין התגמולים. כך, קבעה ’הוועדה הרפואית של משרד הביטחון’, כי שירותו הצבאי של הצעיר אחראי ל-20% נכות, מתוך דרגת נכות כוללת של 40%. בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה, זכאי הצעיר לתגמול חודשי, שייקבע בכפוף לבדיקת זכאותו על פי חוק.
Add Comment