מעבר לאופציות הטכנולוגיות, השבב האטומי מאפשר לבצע ניסויים מדויקים יותר, כדי להבין את יסודות תורת הקוונטים, לחקור כוחות ייחודיים (כגון; כוח קזימיר-פולדר שבין חלקיק למשטח) ואף לחפש כוחות שעדיין לא התגלו, כגון הכוח החמישי קצר הטווח שיש שמאמינים בקיומו. ייתכן ושבב אטומי מדויק, גם יוכל לעזור בחיפושים המתרחבים והולכים אחרי גלי גרביטציה וכן אחרי המסה האפלה והאנרגיה האפלה שמהווים את עיקר היקום.
קבוצת השבב האטומי באוניברסיטת בן-גוריון, זכתה במענק DIP להמשך פיתוח המערכת
קבוצת השבב האטומי באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, בראשותו של פרופ’ רון פולמן, זכתה במענק DIP (DIP – German-Israeli Project Cooperation) היוקרתי לשנה זו. זו הפעם השנייה שהקבוצה זוכה במענק זה. השותף הגרמני הוא פרופ’ פרדיננד שמידט-קלר מאוניברסיטת מיינץ (University of Mainz) השישית בגודלה בגרמניה. ביחד עם השותף הגרמני המענק לקבוצה עומד על סך 1.6 מיליון יורו.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
’קבוצת השבב האטומי’, עוסקת בתכנון וייצור שבב, שבניגוד ל-שבבי אלקטרוניקה קיימים, יפעל על פי החוקים של ’תורת הקוונטים’. על מנת להשיג זאת, החליפה הקבוצה את האלקטרונים שבשבבים הרגילים באטומים שנעים בצינורות מגנטיים בלתי נראים כמה מיקרו-מטרים מעל למשטח השבב.
העובדה שהאטומים אינם נוגעים בשבב מאפשרת להם להיות מבודדים מהסביבה ועל כן, מתאפשרת ההתנהגות הקוונטית. תורת הקוונטים מאפשרת דברים מאוד ייחודיים כגון שחלקיק, יהיה במספר מקומות שונים בו-זמנית, ועל כן, למשל, יכול ’המחשב הקוונטי’ לפעול הרבה יותר מהר מ-מחשב רגיל.
השבבים הייחודיים הללו, יכולים לשמש למגוון של טכנולוגיות; מ’שעונים אטומיים’ מאוד מדויקים, דרך ’חיישנים מגנטיים’ ומערכות ניווט אינרציאליות, ועד תקשורת חסינה.
מעבר לאופציות הטכנולוגיות, השבב האטומי מאפשר לבצע ניסויים מדויקים יותר כדי להבין את יסודות תורת הקוונטים, לחקור כוחות ייחודיים (כגון; כוח קזימיר-פולדר שבין חלקיק למשטח) ואף לחפש כוחות שעדיין לא התגלו, כגון; הכוח החמישי קצר הטווח שיש שמאמינים בקיומו.
פרסומת; תרומת כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, הופק ע”י גיתם BBDO SOHO
ייתכן ושבב אטומי מדויק, גם יוכל לעזור בחיפושים המתרחבים והולכים אחרי גלי גרביטציה, וכן אחרי המסה האפלה והאנרגיה האפלה שמהווים את עיקר היקום.
הייעוד של DIP הוא לחזק את המצוינות בשיתוף פעולה מחקרית בין גרמניה לישראל ולהעניק תמיכה משמעותית לפרויקטים משותפים של איכות יוצאת דופן, תכנית המחקר החדשה (המתפרסת על פני 5 שנים) מתמקדת בהמשך הפיתוח של המערכת.
עוד לוקחים חלק בפרויקט פרופ’ יהודה בנד ופרופ’ ברוך הורוביץ (מטעם אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ’ אלכס רצגר (עברית), פרופ’ קרסטן הנקל (פוטסדם), פרופ’ דמיטרי בודקר (מיינז) ופרופ’ פרנצ’סקו אינטראוויה (ברלין).
Add Comment