פבלו בצר ועמיתו אייל מרקו, מנהלי החפירה מטעם ’רשות העתיקות’; “המטמון נמצא בקוּפה עתיקה, גדול ונדיר, שבו נמצאו מטבעות, נראה, כי הוטמן חודשים ספורים לפני חורבן ירושלים, מאפשר הצצה לחיים היהודיים בפרברי ירושלים בסוף ה’מרד הגדול נגד הרומאים’, שהוביל לחורבן הבית, ב-ט’ באב לפני כ-2000 שנה.
רשות העתיקות, גילינו מטמון מטבעות מימי חורבן בית שני ליד כביש ירושלים-תל אביב
מסע במנהרת הזמן, הוליך לפני מספר חודשים, את אנשי “רשות העתיקות” אל מטמון גדול ונדיר בשברי כלי חרס, מתקופת סוף ה’מרד הגדול נגד הרומאים’, אשר הוביל לחורבן הבית, ב-ט’ באב, לפני כ-2,000 שנה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.
מפקח רשות העתיקות, חשף את שברי כלי חרס במהלך העבודות הנרחבות של חברת נתיבי ישראל ב’פרוייקט כביש 1 החדש’ הביאו לחפירה ארכיאולוגית, שבמסגרתה, נחשף ישוּב מסוף ’תקופת הבית השני’ אשר לא היה ידוע, ובאחד מבתיו נמצא מטמון נדיר.
המדובר במטמון, אשר נשמר בקוּפה מחרס, כלל 114 מטבעות ברונזה, המתוארכים לשנה הרביעית ל’מרד הגדול נגד הרומאים’. מרד זה, כידוע, הוביל לחורבן הבית, ב-ט’ באב לפני כ-2000 שנה.
לדברי מנהלי החפירה מטעם ’רשות העתיקות’ הארכיאולוג פבלו בצר ועמיתו אייל מרקו; “המטמון, שנראה, כי הוטמן חודשים ספורים לפני חורבן ירושלים, מאפשר הצצה לחיים היהודיים בפרברי ירושלים בסוף המרד. נראה שמישהו כאן חש את הסוף קרב והחביא כאן את רכושו, אולי בתקווה לאסוף אותו בימים שקטים יותר…”.
על כל המטבעות שנמצאו טבוּע מצד אחד גביע וסביבו הכיתוב; “לגאלת ציון” ובצד השני מתואר דגם הכולל אגד לולב בין שני אתרוגים. סביב הדגם הזה, מופיע הכיתוב; “שנת ארבע”, כלומר; השנה הרביעית של המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים (שנת 69/70 לספירה).
יוֹלי שוורץ, דוברת רשות העתיקות מסרה היום (יום שלישי | ט’ אב התשע”ד) ל’פורטל כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; המטמון, היה מוסתר בפינתו של חדר, יתכן שבתוך נישה בקיר, או שהיה שקוע ברצפה.
מטמון המטבעות משנת ארבע למרד הגדול נגד הרומאים כפי שנמצא בשטח ליד כביש ירושלים – תל אביב | צילום: ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות
במהלך החפירה הארכיאולוגית, נחשפו שני חדרים נוספים וחצר השייכים לאותו המבנה. המבנה נבנה ב’מאה ה-1 לפני הספירה’, והוא נחרב בשנת 69 או 70 לספירה, במהלך דיכויו של “המרד הגדול”.
בראשית ’המאה ה-2 לספירה’, חזרו להשתמש בחלק מן המבנה לתקופה קצרה, אשר הסתיימה עם ’חורבן היישוב היהודי’ ביהודה כתוצאה מ’מרד בר-כוכבא’. עדות לכך, הם שלושה קנקנים שלמים שהתגלו שקועים ברצפת החצר.
נראה, כי תושביו של כפר זה, כמו מרבית הכפריים היהודים ביהודה, לקחו חלק פעיל בשתי המרידות הגדולות נגד הרומאים; “המרד הגדול” ו-“מרד בר כוכבא”. כתוצאה מהשתתפות זו, נחרב המקום פעמיים, ולא נושב מחדש.
ברשות העתיקות ובחברת נתיבי ישראל, בוחנים אפשרות לשמר את שרידי הכפר במסגרת פיתוח הנוף בשולי הכביש ירושלים – תל אביב.
Add Comment