רשות העתיקות, אבלה על פטירתו היום של מנהל הרשות, תא”ל במיל’ שוקה דורפמן

שוקה דורפמן לא היה ארכיאולוג בהכשרתו האקדמית, אך שמו ייחרט באותיות של זהב בתולדות הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בשל תרומתו העצומה לארכיאולוגיה הישראלית. הוא הוביל את הרשות למאה העשרים ואחת על-ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הן לצורכי מחקר, והן לשימור ולטיפול בממצאים. כן קידם שוקה את מחשוב ודיגיטציות הארכיונים הארכיאולוגיים.

רשות העתיקות, אבלה על פטירתו היום של מנהל הרשות, תא”ל במיל’ שוקה דורפמן

יהושוע (שוּקה) דורפמן, מנהלה רשות העתיקות מאז שנת 2000, הלך לעולמו היום אחר הצהרים (חמישי ד’ באב תשע”ד, ה-31 ביולי 2014) בגיל 64 בתום מאבק ממושך במחלה קשה. שוקה, הותיר אחריו אישה – תלמה, שלושה בנים, 8 נכדות ו-2 נכדים. הלווייתו תתקיים מחר (שישי) בשעה 14:00 בבית העלמין במושבה גדרה. רשות העתיקות, הודיעה, כי היא אבלה על מותו של מנהלה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.

חייו של שוקה, בוגר תואר ראשון ושני במדעי המדינה ב’אוניברסיטת חיפה’, הוקדשו לשירות המדינה. הוא שירת במגוון תפקידים צבאיים, אשר הבכיר בהם היה קצין תותחנים ראשי, בדרגת תת אלוף. במהלך שירותו פיקד על חיל התותחנים במבצע דין וחשבון בדרום לבנון, ושידרג את החייל בתותחים מתקדמים ובטילים מונחים.

שוּקה נלחם ב’מלחמת ההתשה’, ב’מלחמת יום הכיפורים’, ב’מלחמת לבנון’ וב’רצועת הביטחון’. בתפקידו האחרון בצה”ל שירת כנספח צבאי וכראש משלחת משרד הביטחון ביפן וקוריאה הדרומית. לאחר שחרורו עבד בחברת “אלישרא”.

בנובמבר 2000, מונה על ידי ממשלת ישראל לתפקיד ’מנהל רשות העתיקות’. כהונתו חוּדשה פעמיים.

יוֹלי שוורץ, דוברת רשות העתיקות מסרה ל’פורטל כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; שוקה, לא היה ארכיאולוג בהכשרתו האקדמית, אך שמו ייחרט באותיות של זהב בתולדות הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בשל תרומתו העצומה לארכיאולוגיה הישראלית.

היקף חפירות ההצלה הארכיאולוגיות בישראל בתקופתו גדל בהיקף ניכר. במהלך שנים אלה, הפכה הרשות לגוף בעל יכולת פיקוח ושמירת עתיקות גדולה ביותר. בתוך כך, התווה קו של חתירה לשמירה על איזון ראוי בין צרכי הארכיאולוגיה לצרכי הפיתוח של הארץ.

תחת ניהולו התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בהיקפים גדולים ביותר, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. שוקה האמין בחשיבות המחקר הארכיאולוגי בירושלים והוביל את הרחבת החפירות הארכיאולוגיות ב’עיר דוד’, ב’הר ציון’ ו’מתחם קבר דוד’, ב’רחבת הכותל’ וב’מנהרות הכותל’.

כאות לתרומתו לעשייתו הארכיאולוגית בירושלים, הוענק לו ’פרס שומר ציון’, אותו תרם לקרן שהקים לסיוע לעובדי רשות העתיקות.

מתוך התפישה שהארכיאולוגיה, אינה יכולה להיות מנותקת מ’שימור האתרים הארכיאולוגיים’, העלה שוקה את קרנו של ה’שימוּר’ כאחד מהתחומים המרכזיים בפעילות רשות העתיקות. הוא האמין בפיתוח אתרים ארכיאולוגים ובהנגשתם לציבור, והדגיש את הצורך לא רק בחשיפת האתרים, אלא גם בשימורם וטיפוחם לצורכי הציבור ברמה המקצועית הגבוהה ביותר בסטנדרטים בין לאומיים.

בין הישגיו בתחום הזה היה קידומם של אתרים מרכזיים והכרזתם של אתרים מרכזיים כ’אתרי מורשת עולמית’, כגון; מצדה, עכו ו-דרך הבשמים.

שוקה, שם דגש על נושא מקצועיות רשות העתיקות וניתוקה מהפוליטיקה. מתוך הבנת הבעייתיות של השימוש בשרידים ארכיאולוגים לצרכים פוליטיים, הוא קבע את עמדת הרשות, שלפיה באתרים חשובים, יינתן ייצוג הולם לכל אחת מהתקופות.

שוקה, כתב ספר על פוליטיקה וארכיאולוגיה, ספר שיראה אור בקרוב.

הוא הוביל את הרשות למאה העשרים ואחת על-ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הן לצורכי מחקר, והן לשימור ולטיפול בממצאים. כן קידם את מחשוב ודיגיטציות הארכיונים הארכיאולוגיים.

הוא הכיר בחשיבות חקר ’המגילות הגנוזות’ כממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20, והוביל את מחקר המגילות בסיוע טכנולוגיות מתקדמות.

בתקופתו הפכה מעבדת השימור של המגילות לאחת מהמתקדמות בעולם. כל קטעי מגילות מדבר יהודה עולים למרשתת (אינטרנט), ומונגשים לכל בלחיצת כפתור.

יהי זכרו ברוך.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח