מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

מוזיקה

אריק איינשטיין, גדול הזמרים של ישראל, הלך לעולמו בגיל 74 בעיר תל אביב

0
0

מבקר המוזיקה יואב קוטנר; “אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית” ◄ אמנים רבים שאתם שיתף איינשטיין פעולה באלבומיו זכו לפרסומם העיקרי הראשון בזכות שיתוף הפעולה עמו. למשל שלום חנוך, שלפרסומו הראשון זכה באלבומיו המשותפים עם איינשטיין בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70.
אריק איינשטיין, גדול הזמרים של ישראל, הלך לעולמו בגיל 74 בעיר תל אביב
אריק איינשטיין, גדול הזמרים של ישראל, הלך לעולמו בגיל 74 בעיר תל אביב

אריק איינשטיין, הזמר, הפזמונאי והשחקן הישראלי מגדולי התרבות של ארץ ישראל, נפטר. הוא הלך לעולמו אמש (שלישי | כ”ג כסלו התשע”ד) בשעה 22:30, בגיל 74, בית החולים איכילוב בעיר תל אביב, מוקדם יותר אמש (ג’) סמוך לשעה 19:00, פונה הזמר איינשטיין, אל בית החולים איכילוב בעיר תל אביב במצב קשה ביותר, צוות טיפול נמרץ של מד”א, פינה אותו מביתו אל חדר המיון בביה”ח, בעקבות אירוע קשה בכלי הדם אובחנה אצלו מפרצת באבי העורקים הוא הורדם, הונשם והועבר אל חדר ניתוח לאחר 3 שעות וחצי, נקבע מותו.

בני משפחתו שהו לצידו ברגעיו האחרונים, ואל בית החולים הגיעו רבים מחבריו, מעריצים וסקרנים במהלך הערב.

אריק איינשטיין, (נולד ב-3 בינואר 1939), הוא היה חבר בלהקות הנח”ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ’רצ’ילים הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.

בין שיריו המפורסמים, להם כתב גם את המילים; “אני ואתה”, “למה לי לקחת ללב”, “סע לאט”, “יושב על הגדר”, “אוהב להיות בבית”, “אמא שלי”, “עוף גוזל”, “מה איתי”, “שביר”, “פסק זמן”, “סן פרנסיסקו על המים”, “שיר של אחרי מלחמה” ועוד.

מבקר המוזיקה יואב קוטנר, תיאר אותו: “אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית. אמנם כשקמה המדינה הוא היה רק ילד בן תשע, אך נדמה שקולו ושיריו מלווים אותנו מאז ומתמיד, מהימים של ארץ ישראל הקטנה, דרך המלחמות והשמחות, העליות והמורדות, בטוב וברע. ביצירתיות בלתי נגמרת הוא הוציא אלבומים מופלאים כבר יותר משלושים שנה, ואינו חדל להתחדש ולהיות אקטואלי ומעניין. הוא מגלה כישרונות צעירים ויודע לשמור על הסגנון המיוחד שלו.

באלבומיו הוא יצר מציאות או מגיב לה במבט מקורי, שהוא לעולם מצחיק ועצוב בו זמנית, ובעיקר מלא אהבה: לקרובים, לחברים, למקומות, לזיכרונות, לשירים ולסיפורים הישנים… ביותר מארבעים שנות הקריירה שלו הקליט איינשטיין כ-500 שירים: עם להקת הנח”ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים, בכל מיני הפקות, סרטים והצגות, ובלא פחות מ-34 אלבומים, בהם שיתף פעולה עם מיטב היוצרים”.

◄ נעוריו ותחילת דרכו

איינשטיין נולד כאריה איינשטיין, גדל והתחנך בעיר תל אביב. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון “האהל” יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כ”דיירי משנה” בדירת מגורים. הוא למד בבית החינוך ע”ש א”ד גורדון (ששמו היה אז “בית החינוך בצפון”). בנעוריו היה חבר בתנועת “השומר הצעיר” ואלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של “הפועל תל אביב” ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה “אריות”.

לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד”ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח”ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל ללהקה. בלהקה השתתף בתוכניות “עד מאה ועשרים”, “צריך לחיות” ו”לא לצאת מהכלים”. בין להיטיו הגדולים שביצע במסגרת להקת הנח”ל נמצאים “יא ירח” ו”רוח סתיו”. במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי “אריק”, שבו הוא נודע מאז‏.

◄ לאחר שירותו הצבאי

בשנת 1959 השתחרר מצה”ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי “הסמבטיון” וללהקת בצל ירוק, שבה היו שותפים גם אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים. איינשטיין השתתף בתפקיד משני בתוכניתה של הלהקה “חתול בשק”, שעלתה ב-1960‏. בין היתר בלט קולו בשיר “ליפא העגלון”. באותה תקופה שיחק גם בהצגות “תיאטרון האהל”, ואף על פי שלא למד משחק, זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של עיתון הארץ, חיים גמזו.

בשנת 1960 הוציא איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: “השעות הקטנות של הלילה” (יוסי גמזו / יוחנן זראי), “פונדק במדבר” (אהרון שבתאי / אריה לבנון), “היא הייתה בת 17″ (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ’יק) ו”עיר לבנה” (נעמי שמר). את השירים עיבד אריה לבנון.

לאחר מכן, שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן. בשנת 1962 השתתף איינשטיין בהצגה “אירמה לה דוס”, שבה שיחק את אחד מהתפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה בתיאטרון הבימה הייתה מול אלפי חיילים וזכתה להצלחה רבה. ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת. באותה תקופה הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר במועדון החמאם ביפו בתוכניות סטיריות, שכתבו חיים חפר וחיים גורי.

משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת “שלישיית גשר הירקון” ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקיז”ל ויהורם גאוןיבדל לחיים ארוכים, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה, הוציאה השלישייה שני אלבומים: “אהבה ראשונה” ו”התוכנית החדשה”. שירים רבים מאלבומים אלו הפכו ללהיטים, ובהם “לילה בחוף אכזיב”, “איילת אהבים”, “אהבת פועלי בניין”, “כשאור דולק בחלונך”, “העיר באפור” ו”סימן שאתה צעיר”.

באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא, בהרכב שנקרא צמד הגפרורים. בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון “סאלח שבתי”, שבו שר בדואט עם גאולה נוני את השיר “לי ולך”. באותה שנה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו שר לבדו את השיר “הרחק בלילה”, ועם שלישיית גשר הירקון את השיר “אותך”. ב-1965 שב לבימת פסטיבל הזמר, וזכה במקום הראשון עם השיר “איילת החן”. כעבור שנה זכה בפסטיבל פעם נוספת, עם השיר “ליל סתיו”. בפסטיבל זה שר איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר “ריח תפוח אודם שני”, שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר “לא פעם, בקיץ” ועם השלישייה את “בואי ילדה”.

◄ אלבומי סולו ראשונים ו”החלונות הגבוהים”

אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, “שר בשבילך”, יצא בשנת 1966. האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום, וכן תרגמה עבורו מספר שירים. בין השירים הבולטים באלבום היו “הלילה הזה”, “אל תבכי ילדה” ו”הגשם מתופף”.

באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, “האיינשטיינים”, שכללה, חוץ ממנו, את דוד קריבושי באורגן ועיבודים, אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוך בבס וריצ’רד פרץ בגיטרה חשמלית. יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי. בין היתר נכללו בו תרגומו של יורם טהרלב לשיר “Do You Want to Know a Secret” של הביטלס שנקרא בעברית “מזל”, תרגומה של לאה נאור ל-“The House of the Rising Sun” (“הרחק הרחק מכאן”) וגרסה מחודשת לשירם של הדודאים “ערב של שושנים”. עוד באותה שנה הקליט איינשטיין תקליטון משותף עם יפה ירקוני. נכללו בו ארבעה שירים, ובהם גרסתם לשירם של הביטלס “Yesterday”, שבתרגומו העברי של חיים חפר נקרא “רק אתמול”.

ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג’וזי כץ להקמת שלישיית “החלונות הגבוהים”. בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, “כל השבוע לך” ו”אז מה”. באלבום נכללו להיטים רבים נוספים, כ”זמר נוגה” (“התשמע קולי…”), “יחזקאל” ו”אינך יכולה”. לאחר יציאת האלבום הוציאה הלהקה על גבי תקליטי שדרים שני שירים נוספים שכתב איינשטיין, “כמה נעים” ו”בואו ונרים כוסית”. שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת: “יחזקאל” כלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים (“הנביא יחזקאל ידע איך לכייף”, “הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא”), ו”חייל של שוקולד” היה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים.

שלישיית “החלונות הגבוהים” הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח”ל – שלום חנוך. לאחר אחת מהופעות הלהקה פגש חנוך את חבריה, והציג להם את יכולות נגינתו בגיטרה‏. איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך: “הגר” (מילים: חנוך), “ריסים” (מילים: מאיר אריאל), “שבת המלכה” (מילים: איינשטיין) ו”פתאום בלעדיו” (מילים: מאיר אריאל).

כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס, הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם “ישן וגם חדש”, שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60. נכללו בו כל שירי התקליטון “הגר” לצד הקלטות מוקדמות יותר כמו “עיר לבנה”, “השעות הקטנות של הלילה” ו”אני מרגיש כמו מלך”, שהופיעו בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים.

במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, “מזל גדי”. כל שירי התקליט – רבים מהם שירי ילדים – הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט.

“מזל גדי” קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו, בהם “רוח רוח” (מילים: מרים ילן-שטקליס), “הימים הארוכים העצובים” (מילים: איינשטיין), “לילה” (מילים: חנוך), “מה שהיה היה” (מילים: חנוך) ו”מכופף הבננות” (מילים: מאיר אריאל).

◄ חבורת לול ויצירת רוק

באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר “פראג”, שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה ודיכוי “האביב של פראג”. עם שיר זה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו”ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל חדש ו”חשמלי” יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב “המסגר” בתל אביב, שנחשב למעוזן של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת הצ’רצ’ילים, שבה היה חבר גם מיקי גבריאלוב.

בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת הצ’רצ’ילים את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, “פוזי”. חציו של האלבום הופק על ידי מישה סגל, ואת החצי השני הקליט איינשטיין עם הצ’רצ’ילים. נכלל בו השיר “פראג”, וכן להיטים כ”ארץ ישראל” (איינשטיין/שמוליק קראוס), “כמה חם” (איינשטיין/סגל), “ילדה ציור” (יהונתן גפן/סגל) ו”כשאת בוכה את לא יפה” (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון. כמו כן נכלל בו תרגומו של איינשטיין לשירם של הביטלס “The Ballad of John and Yoko”, שנקרא בעברית “היה לנו טוב, נהיה לנו רע”.

איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של “חבורת לול” – כפי שנקראו – היו הסרט “שבלול” בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה “לול”.

במאי 1970 יצא לאור הסרט “שבלול”, המורכב ממערכונים של חבורת לול לצד שירים. שירים אלו התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך “שבלול”, שיצא באותה שנה. האלבום נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים הפכו ללהיטים, ובהם “למה לי לקחת ללב” (מילים: איינשטיין וחנוך), “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר”, “אבשלום” (מילים: חבורת לול), “קח לך אישה”, “אל תוותרי עלי”, “מה שיותר עמוק יותר כחול” ו”הבלדה על יואל משה סלומון” (מילים: יורם טהרלב). השיר “למה לי לקחת ללב” נבחר כ”שיר השנה” במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה”ל באותה שנה, ואיינשטיין נבחר כ”זמר השנה”.

כבר ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, “פלסטלינה”. חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ששודרה באותה שנה. גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג’וזי כץ “מה איתי”, “אמא שלי”, “כתבו עליו בעיתון”, וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, “אבישג”.

עם עזיבתו של חנוך לאנגליה בסוף 1970 חיפש איינשטיין שותפים מוזיקליים חדשים. בתחילת 1971 הקליט עם רוב האקסלי אלבום של שירי ילדים בשם “שירי ילדים”. האקסלי הלחין את רוב שיריו, ואחדים מהם הלחין איינשטיין. נכלל בו גם השיר “ברלה צא”, שאת מילותיו כתב איינשטיין על פי המנגינה “שבלול” שנכללה באלבום “שבלול”. שיר אחד באלבום, “אני מבין”, הולחן בידי מיקי גבריאלוב. הייתה זו תחילתו של שיתוף פעולה פורה בין איינשטיין לגבריאלוב.

ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום “בדשא אצל אביגדור”, עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. את רוב השירים כתב יענקל’ה רוטבליט, ואת השאר כתב איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם “אני ואתה”, “קפה טורקי”, “אני אוהב לישון”, “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה”, “שיר מספר שמונה”, “היא תבוא” ו”צא מזה”.

בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר “מציצים”, וכן בתוכנית הטלוויזיה “לול 3″, שבה נכללו מערכונים ידועים כ”חידון התנ”ך” והשיר “חמוץ חמוץ”, כפרודיה על שירה של להקת פיקוד הצפון “מתוק מתוק”.

באותה שנה הקליט את האלבום “יסמין”. איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו”הצ’רצ’ילים” שהו באותה התקופה באנגליה. “יסמין” הוא אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה, אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: “כמה טוב שבאת הביתה” (רוטבליט/חנוך) ששרה במקור מילי מירן אבל גרסתה נשכחה במהירות, “דון קישוט” (גפן/שם טוב לוי), “שיר אחרי מלחמה” (איינשטיין/לוי) ו”אמא אדמה” (רוטבליט/גבריאלוב).

בנוסף, שר איינשטיין באלבום מספר שירים באנגלית:”I Need You To Turn You” – במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג’ון, “Reason To Believe” -במקור של טים הרדין שאותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו-“Here There And Everywhere” – במקור של להקת הביטלס. “יסמין” מסתיים בהקלטה של מערכון “חידון התנ”ך” שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה “לול”, ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.

◄ שירי ארץ ישראל בשנות השבעים

בשנת 1973 פנה איינשטיין לחידוש שירים עבריים שנכתבו ברובם במחצית הראשונה של המאה ה-20. עד אמצע שנות ה-90 הקליט במקביל לאלבומיו המקוריים סדרת אלבומים בשם “ארץ ישראל הישנה והטובה”, שבה ביצע שירים אלה – משירי מולדת מימי ראשית היישוב העברי ועד פזמונים “סלוניים” משנות ה-50 – בעיבודים מודרניים של מוזיקאים כשם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר. לדבריו, לא עשה זאת למען הנצחת השירים, אלא פשוט כי אהב לשיר אותם‏.

◄ האלבומים הבולטים בסדרה היו:

• “ארץ ישראל הישנה והטובה” – האלבום הראשון בסדרה, שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי ובליווי הצ’רצ’ילים החדשים. האלבום כלל בעיקר שירי פלמ”ח מתקופת מלחמת השחרור (“דודו”, “הן אפשר”, “רותי”) לצד שני שירים מקוריים: “יכול להיות שזה נגמר”, (יהונתן גפן/ שם טוב לוי) ו”הבלדה על יואל משה סלומון” (טהרלב / שלום חנוך), שהוקלט במקור על ידי איינשטיין לאלבום “שבלול”. השיר “יצאנו אט”, שנכלל אף הוא באלבום, הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה-60, ובמהלך אחת ההופעות הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה. את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן.

• “שירים” (1975) – בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את “איריסים” (חפר/עממי), “בית הערבה” (חפר/קראוס), “ערב מול הגלעד” (גולדברג/גבריאלוב) ו”עץ הרימון” (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין, דבורה, בילדותה לצד אחיותיה. “בית הערבה” נשלח במקור לשלישיית “החלונות הגבוהים”, אך עם התפרקותה וגניזת אלבומה השני, השיר הועבר לאיינשטיין.

• “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב’” (1976) – האלבום השני בסדרת אלבומי “ארץ ישראל הישנה והטובה”, והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום הכיל עשרה שירים, שניים מהם חדשים שאותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: “פרח הלילך” (אורי אסף/נורית הירש), “שיר העמק” (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), “דוגית נוסעת” (נתן יונתן/עממי), “הוא לא ידע את שמה” (חיים חפר/סשה ארגוב) ו”פגישה לאין קץ” (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחידי של איינשטיין שבו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים.

• “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג’” (1977) – בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום כולל 10 רצועות, ששתיים מהן נכתבו במיוחד לאלבום זה: “עטור מצחך זהב שחור” (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו”מאחורי השער” (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: “ביתי אל מול גולן” (יוסף נצר/חיים ברקני), “עין גדי” (איתן פרץ/ש. דיבון) ו”חופים” (נתן יונתן/נחום היימן). השיר “עטור מצחך זהב שחור” נבחר במשך שנים רבות לשיר הישראלי האהוב ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.

• “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד’: משירי סשה ארגוב” (1980) – על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה שבה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר.

◄ המשך שנות השבעים

בשנת 1974 הקליט את האלבום “סע לאט” בעל האווירה המלנכולית, שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוק “הצ’רצ’ילים” (שבאותה העת פעלו באנגליה תחת השם “Jericho Jones”, “ג’ריקו ג’ונס”). גבריאלוב הלחין את מרבית השירים וניגן בגיטרות. בין הבולטים שבשירי האלבום היו “סע לאט” (איינשטיין/גבריאלוב), “ילדים של החיים” (שלום חנוך), “אגדת דשא” (מאיר אריאל/חנוך), “שיחות דיפלומטיות” (נתן אלתרמן/גבריאלוב), “גן של שושנים” (יהונתן גפן/גבריאלוב), “שיר של רנדי ניומן”, שתרגם יהונתן גפן על פי על פי שירו של רנדי ניומן “Dayton Ohio 1903”, “הבלדה על זומטי ולבטי” (איינשטיין/גבריאלוב וחיים קריו), וכן שיר הנושא של הסרט “עיניים גדולות” (אורי זוהר, איינשטיין וגבריאלוב /גבריאלוב), שבו השתתף איינשטיין באותה שנה.

בשנת 1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת כוורת, המוזיקאי יוני רכטר, ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון, “האהבה פנים רבות לה”. רכטר הביא עימו לאלבום כמה מיוצאי להקת “כוורת” לנגן באלבום: יצחק קלפטר, אלון אולארצ’יק ומאיר פניגשטיין. בין השירים הבולטים באלבום היו “זו אותה האהבה” (איינשטיין/רכטר), “שיר אהבה סטנדרטי” (איינשטיין/רכטר), “מה עושות האילות” (לאה גולדברג/רכטר), “עוד יהיה” (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי “Love Me Tender”, שהפך בתרגומו של איינשטיין ל”נגמרו לי המילים”.

באותה שנה הוציא איינשטיין אלבום של שירי ילדים במשותף עם שם טוב לוי, בשם “ילדים”. נכללו בו לחניו של לוי לשירים “יש לי אח קטן” ו”התאהבתי בילדה יפה נורא”, לצד גרסאות מחודשות של איינשטיין לשירי ילדים ישנים, כ”חמש שנים על מיכאל” ו”פזמון ליקינטון”.

בעקבות האלבום “האהבה פנים רבות לה”, יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ, שתועד לאלבום ונקרא “אנשים אוהבים לשיר” (1977). בנוסף לרכטר, השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל, וכן, בחלק מההופעות, תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס. בין השירים הבולטים באלבום: “הנקניק מצייטלין” (יוני רכטר), “דמעות של מלאכים” (דן מינסטר/יוני רכטר), “כל השבוע לך” (איינשטיין/שמוליק קראוס), “בלילות הקיץ החמים” (דן מינסטר/מתי כספי) ו”אני ואתה” (איינשטיין/מיקי גבריאלוב).
ב-1978 הקליט איינשטיין את השיר “סוס עץ” (יענקל’ה רוטבליט/שמוליק קראוס), עבור סרטו של יקי יושע “סוסעץ”, השיר הופיע בשנת 1981 באלבום האוסף שבעים שמונים. באותה שנה הוציא איינשטיין אלבום נוסף של שירי ילדים, “ילדודס”.

בשנת 1979 יצאו איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה. המופע הוקלט בהיכל התרבות, ויצא על גבי האלבום “אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת”. אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות, שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות, שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70. בהופעה זו התפרסם לראשונה שירו של איינשטיין “סן פרנסיסקו על המים”.

◄ שנות השמונים

בשנת 1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום “חמוש במשקפיים”. רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג (“תוף בודד”), נתן אלתרמן (“סיום”, “ילדי ההפקר” בלחן של יוני רכטר) וחיים נחמן ביאליק (“תאמר אהיה רב”, “היא יושבה לחלון”, “הכניסיני תחת כנפך”). נכללו בו גם לחניו של שלום חנוך לשירים “סן פרנסיסקו על המים”, “עצים” ו”תל אביב, גדות הירקון, 1950″.

יציאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות, שבו השתתפו בין היתר מיקי גבריאלוב, יוני רכטר ודפנה ארמוני. במהלך סיבוב ההופעות צרך איינשטיין כמויות גדולות של אלכוהול, ראייתו היטשטשה והוא הפך לכבד ראייה, ואצל חברי הלהקה שליוותה אותו הייתה הרגשה ברורה שהוא לא אהב להופיע. מיכאל תפוח, שהפיק את המופע, שכנע אותו להמשיך את סיבוב ההופעות עד תום. לאחר מסע ההופעות בישראל היה אמור להיפתח מסע דומה בארצות הברית, אך איינשטיין סירב לטוס. ב-29 באוגוסט 1981 התקיים המופע אשר חתם את מסע הופעות זה במועדון “קיסרית” בקיסריה, והפך לבסוף גם להופעתו האחרונה של איינשטיין בפני קהל עד היום‏. מאז מתרכז איינשטיין בהקלטות בלבד.

בשנת 1982 הקליט את האלבום “יושב על הגדר” בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר, שהלחין ועיבד את כל שיריו. קלפטר גם כתב את המילים לשירים “בשבחי הסמבה” ו”טירוף במה”, שהוקלט קודם לכן על ידי גלי עטרי. בין השירים שכתב איינשטיין לאלבום התפרסמו “יושב על הגדר”, “בוקר טוב אמיר” ו”רק איתך”. שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה היה “מבלי להפריע”, שהלחין קלפטר על פי שירו של נתן אלתרמן. באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה, אשתו נפצעה קשה, והוא נפצע וכבדות הראייה שלו הלכה והחמירה. מאז התאונה ממעט איינשטיין להיראות בציבור או להתראיין בתקשורת.

בשנת 1983, לאחר שיקומו מהתאונה ובעקבותיה, הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, “שביר”. זהו האלבום הראשון של איינשטיין שבו כתב את כל מילות השירים. את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר. בין השירים הבולטים באלבום היו “שביר”, “יד אחת עושה את זה”, “אולי צריך לתת לזה עוד זמן”, “פנים טובות בתוך החשיכה”, “כי שיכור אני” ו”תל אביב, גדות הירקון, 1983″.

בתחילת 1984 יצא האלבום החמישי בסדרת אלבומי “ארץ ישראל הישנה והטובה”. עיבודי השירים באלבום התחלקו בין יוני רכטר, יצחק קלפטר ושם טוב לוי. לוי גם הלחין את השיר המקורי היחיד שנכתב עבור האלבום, “עוד ניפגש”, למילים של איינשטיין. באלבום התארחה יהודית רביץ, שהקליטה בדואט עם איינשטיין את השיר “איילת אהבים”.

בהמשך אותה שנה חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום “פסק זמן”. כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום “שביר”, כתב איינשטיין את כל מילות השירים, למעט השיר “יעקב ועשיו” מאת חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום היו “הוא חזר בתשובה”, שנכתב, לדברי איינשטיין בראיון לעלי מוהר, בעקבות תופעת החזרה בתשובה בכלל ולא רק כתגובה לחזרתו בתשובה של אורי זוהר, שנים ספורות קודם לכן‏; “שלוש ארבע לעבודה”, שהפך ללהיט המוביל באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו, “זה בראש שלך” ו”מכבי הישן”, שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שהיווה את מרכז “הקילומטר המרובע” שבו חי איינשטיין כל ימיו, ושהפך באותה עת ממגרש ספורט למגרש חנייה. את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ’יק, מאיר ישראל ומשה לוי.

ב-1985 הקליט איינשטיין עם שם טוב לוי את האלבום “תוצרת הארץ”. האלבום הורכב ברובו משירים שהלחין לוי למילים של נתן אלתרמן, כ”תוצרת הארץ”, “משקפיים ורודות” ו”אהבה חופשית”. נכללה בו גם גרסתו של איינשטיין לשירם של אלתרמן וסשה ארגוב “אליפלט”, וכן גרסה מחודשת לשירו של עמנואל זמיר “באר בשדה”.

בשנת 1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב, והקליט איתו שני אלבומים מצליחים. הראשון מביניהם היה “אוהב להיות בבית” (1986), שכלל את הלהיטים “שכשנבוא” (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר), “לטפטף טיפה”, “אוהב להיות בבית” (איינשטיין/גבריאלוב), “השיר על התוכי יוסי” (אברהם חלפי/גבריאלוב), “אחכה” (מוהר/גבריאלוב) וכן לחן אחד של יצחק קלפטר, “אין לו זמן” (מילים: איינשטיין). באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין, המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ’יק ויצחק קלפטר. האלבום יצא באותה שנה גם על גבי דיסק ונטען כ”הדיסק הישראלי הראשון”, על אף שזה לא נכון היות שהוא הודפס כדיסק בהולנד.

שיתוף הפעולה המחודש בין איינשטיין לגבריאלוב נמשך באלבום נוסף, “על גבול האור” (1987), שכלל את הלהיטים “נודניק” (איינשטיין/גבריאלוב), “עוּף גוזל” (איינשטיין/גבריאלוב), “שיר השיירה” (עלי מוהר על פי לחן עממי) ו”עיתונאי קטן” (איינשטיין/גבריאלוב), שעורר סערה קטנה בשל דרך הצגתו את העיתונאים. השיר “עוף גוזל” הפך ללהיט גדול, ולאחד משיריו המוכרים ביותר של איינשטייין. בשיר “שיר השיירה” התארחו המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק. על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה באצטדיון המכביה (ליד שפך הירקון) ומתחתיו כיתוב שבו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה.

בשנת 1988 החליט איינשטיין להקליט אלבום מחווה לידידו של אביו, השחקן והמשורר אברהם חלפי. התקליט “משירי אברהם חלפי” כלל בין היתר את לחניו של יוני רכטר לשירים “שיר על יונה בחלוני”, “צער לך”, ששר איינשטיין בדואט עם יהודית רביץ, וכן גרסה חדשה לשיר “עטור מצחך”, הדומה לזו שהוקלטה עשור קודם. גם בגרסה שיתף פעולה עם רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות. באלבום נכלל גם לחנו של מיקי גבריאלוב לשירו של חלפי “השיר על התוכי יוסי”, שהופיע קודם באלבום “אוהב להיות בבית”.

את שנות השמונים סגר איינשטיין בשנת 1989, עם אלבום הילדים “הייתי פעם ילד”, המכיל תריסר שירים, שהולחנו על ידי המוזיקאי יוני רכטר. בין השירים הבולטים באלבום היו “אדון שוקו” שזכה להצלחה מעל גלי האתר, “גברת עם סלים” המושר על ידי איינשטיין ורכטר בסגנון של דיווח בשידור ממשחק כדורגל, ו”שבת בבוקר”. את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין, ובו נראים איינשטיין ובנו משתטים על גבי פסל האריה בסמטה פלונית בלב תל אביב.

◄ שנות התשעים

בשנת 1991 יצר איינשטיין קלטת וידאו ובה שירי ילדים, שנקראה “כמו גדולים”. ב-2007 הופצה הקלטת לראשונה על גבי DVD, הכולל גם את קלטת ההמשך “כמו גדולים 2” מ-1993.
בשנת 1992 יצר איינשטיין יחד עם צבי שיסל ומוני מושונוב את הסרט הפרודי “כבלים”, שעסק בשידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל, שתפסו תאוצה באותן שנים. לאורך הסרט משודרים קליפים רבים לשיריו של איינשטיין, בעיקר מאלבומיו משנות השמונים.
ב-1992 הוציא איינשטיין אלבום שירי ילדים נוסף עם יוני רכטר, “האריה, היונה ותרנגולת כחולה”. אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ בשיר “תרנגולת כחולה” (חיה שנהב/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר “אמא שלי” (אריק איינשטיין ושלום חנוך/שלום חנוך).

גם בשנות התשעים לא הפסיק איינשטיין לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בהלחנה, כתיבה ועיבודים של תקליטיו, ביניהם היו ארקדי דוכין, אביב גפן, יהלי סובול ונועם רותם.
אלבומו המצליח ביותר מסחרית בשנות ה-90 היה “יש בי אהבה”, שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום היו “סע לאט ב’” (איינשטיין/לוי), שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי, “יש בי אהבה” (ארקדי דוכין), “אדם האמין” (אברהם חלפי/לוי), “בגללך” (מיכה שטרית/דוכין), “אני מתגעגע אבא” (איינשטיין/לוי) וכן השיר “לבכות לך”, שכתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח ראש הממשלה דאז יצחק רבין.

באותה שנה נכלל באלבום הכפול “שלום חבר”, שיצא בעקבות רצח יצחק רבין, שירו של איינשטיין “זה פתאום נפל עליה”, שכתב איינשטיין והלחין שם טוב לוי.

בשנת 1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי, “קצת לקחת חזרה”, שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים. בין השירים היו שני דואטים עם יהודית רביץ: “החופש בבית ההבראה” (חיים חפר/מל קלר) ו”קרה זה רק הפעם” (אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם איילה אשרוב, “אל נא תאמר לי שלום” (טולי רביב). כמו כן בלט באלבום השיר “המשתה”, שהלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן.

שיתוף הפעולה עם שם טוב לוי נמשך באלבומו הבא של איינשטיין, “לאן פרחו הפרפרים”, שיצא ב-1997. בנוסף ללחנים של לוי, נכללו באלבום גם שירים של מלחינים אחרים, כיהודה פוליקר, שהלחין את “אח מילת מפתח” (אהוד מנור) ו”האור בקצה” (יעקב גלעד ופוליקר), שלום חנוך, שהלחין את “שלום חבר”, שכתב יעקב רוטבליט לזכר יצחק רבין, עוזי חיטמן, שכתב והלחין לאלבום את “עכשיו התור לאהבה” וברי סחרוף, שהלחין את השיר “קשה לכתוב דמעות” למילים של אילן גולדהירש. מלחניו של לוי התפרסמו השירים “לאן פרחו הפרפרים” ו”אצבעות שוקולד”.

בשנת 1999 חזר איינשטיין לשתף פעולה עם שלום חנוך, באלבום המשותף “מוסקט”. השירים הבולטים באלבום זה היו “כל אחד רוצה”, שבו השתתף חנוך בשירה, “גיטרה וכינור” ו”שמור על עצמך”. על עיבודי השירים היו אחראים חנוך, משה לוי ואמיר צורף.

◄ העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2000 הקליט איינשטיין בדואט עם אביב גפן את השיר “יומן מסע”, שנכלל באלבומו של גפן “יומן מסע”. השיר היה לאחד הלהיטים הבולטים באלבום. באותה שנה כתב וביצע את השיר “אדומה שלי”, ללחן של מיכה שטרית, לרגל זכייתה של הפועל תל אביב, קבוצתו האהודה, בדאבל.

בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, שעימו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיים, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו, שחי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כ”אדם תלותי ומפונק”‏.

באותה שנה הוציא איינשטיין את האלבום “שמש רטובה”, שבו שיתף פעולה עם יוצרים כמיכה שטרית ארקדי דוכין. משירי האלבום התפרסם השיר “שחורה שלי”, שהלחין דוכין למילים של איינשטיין, וכן “ואת חוזרת לשלכת”, שהלחין שטרית למילים של יעקב רוטבליט.
בשנת 2004 יצא אלבומו של איינשטיין “שתי גיטרות בס תופים”. באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם ברי סחרוף, שהלחין עבורו מספר שירים, ובהם שיר הנושא, “תודה אנשים טובים”, “בואנס נוצ’יס” ו”תוף בודד”, שאותו הקליט איינשטיין בעבר בלחן שונה. יהודה פוליקר הלחין עבור האלבום את השיר “זה לא בדיוק געגוע”, שכתב איינשטיין בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו. שיר זה זכה גם לקליפ, שבו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין כיום עם תמונות עבר שלו. באלבום זה החל שיתוף הפעולה בין איינשטיין לפיטר רוט, שהלחין עבורו שני שירים. כמו כן נכללה באלבום גרסתם של איינשטיין ורוני אלטר לשירו של בני ברמן “פרידת מלח” (“פנסי העיר דולקים עדיין…”).
בשנת 2005 זכה איינשטיין בפרס אקו”ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית. ב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ”י של ערוץ מוסיקה 24.

ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין, יצא אלבומו “רגעים”, בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט. אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים, בשירים שקטים ונוגים כמו “פרידה קצרה” ו”אף אחד לא מזיל דמעה” (גרסת כיסוי לשירו של שמואל צ’יזיק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם “אחד עשר מטר”.

בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר “זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים” בעריכת עלי מוהר. הספר, המבוסס על עשרות שעות שיחה בין מוהר לאיינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של איינשטיין, המיטב של שיריו (אלה שכתב ואלה שהוא מבצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר, המנסה לפצח של “סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין”. את הספר מלווה תקליטור, המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר.

בספטמבר 2007 הוציא איינשטיין את האלבום “כל הטוב שבעולם”, שבו שיתף פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. סינגלים מתוכו יצאו עוד מסוף שנת 2006, בהם “רגע לפני” שכתב יעקב רוטבליט, “שוב אותו העצב”, “איפה שלא תהיי” ו”פה אצלנו”. בוקאטי כתב והלחין את כל שירי האלבום ועיבד מוזיקלית בשיתוף עדי גולדשטיין, פרט ל”רגע לפני”, שכתב רוטבליט, ול”רוקד את הטנגו לבד”, שבו השתתף איינשטיין בכתיבה.

לקראת יום הולדתו ה-70 של איינשטיין, בדצמבר 2008 הקדישו לו אמצעי התקשורת ספיישלים מיוחדים. מוספי התרבות “גלריה” של עיתון הארץ ו-“7 לילות” של ידיעות אחרונות, הקדישו את גיליונותיהם לאיינשטיין, וכללו מאמרים הסוקרים את דרכו האמנותית, כמו גם התרשמויות אישיות של כותבים רבים. כמו כן, הקדישו לו תחנות הרדיו ימי שידורים מיוחדים עם שיריו.
במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל”זמר השישים” בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל‏.

◄ העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 היה איינשטיין האמן המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל, לפי נתוני אקו”ם. באפריל 2011 יצא אלבום אוסף של איינשטיין בשם “שר יצחק קלפטר”, המסכם את שיתוף הפעולה של איינשטיין ויצחק קלפטר. האלבום כלל שיר אחד חדש בשם “מעבדות לחירות”, שכתב יעקב רוטבליט והלחינו יצחק קלפטר וגיא בוקאטי, וכן גרסה מחודשת של איינשטיין לשירו של קלפטר “צליל מכוון”. באותה שנה הקליט את הדואט “אולי את לא יודעת (Love you)” עם המתופף מאיר ישראל לאלבומו “יש ימים”.

ב-18 באוקטובר 2011 הוציא איינשטיין שיר בשם “עכשיו כשאתה כאן”, שכתב והלחין גיא בוקאטי לכבוד חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט. בפברואר 2012 יצא לאור בחד-שיר (סינגל) דואט של איינשטיין ושלמה ארצי לשירו של ארצי “חוזרים הביתה”, שהיה לשיר הפותח את אלבומו של ארצי “אושר אקספרס”.

◄ מאפייני יצירתו וזמרתו

איינשטיין ניחן בקול בריטון. לאורך רוב שנות קריירת הזמרה שלו, וכן בעת ששיחק בתיאטרון, הגה איינשטיין את העיצור ר’ כלשוני. רק בסוף שנות התשעים החל להגות את העיצור כגרוני, כמקובל בחברה הישראלית היום‏. בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם כשאינם עוסקים בנושאים שמחים‏.
בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו, ובאלבום הסולו הראשון שהוציא, “שר בשבילך”, לא היה מעורב ביצירה. השירים הראשונים פרי עטו שהתפרסמו היו “אז מה” ו”כל השבוע לך”, באלבומם של החלונות הגבוהים. באלבומיו הבאים כבר היה מעורב יותר ביצירה, והחל לכתוב את המילים לרבים משיריו.

איינשטיין גם הלחין מספר מועט של שירים, רובם עבור אלבום הילדים “שירי ילדים”, שהוציא ב-1971. מהשירים שהלחין המיועדים לקהל הבוגר מוכרים “אבישג” מהאלבום “פלסטלינה” ו”עוד יהיה” מהאלבום “האהבה פנים רבות לה”. את שיריו המולחנים תיאר איינשטיין “זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט”.

◄ מוטיבים בשיריו

שירים רבים שכתב איינשטיין עוסקים בזיכרונות ילדותו מהעיר תל אביב, כ”מכבי הישן”, “אני מתגעגע אבא”, “זה לא בדיוק געגוע”, “תל אביב, גדות הירקון, 1950″ ו”תמיד זה הים”. מוטיב בולט נוסף בשיריו הוא האכזבה ממצב החברה הישראלית, המבוטאת בשירים כ”עיתונאי קטן שלי”, “יושב מול הנייר”, “כתבו עליו בעיתון”, “לאן פרחו הפרפרים” ו”בואנס נוצ’יס”. מנגד נוהג איינשטיין לכתוב ולבצע גם שירים אופטימיים, כ”אני ואתה”, “מנסה לראות את הדברים הטובים”, “לטפטף טיפה” ו”האור בקצה”.

איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת “היה לנו טוב, נהיה לנו רע”, “סע לאט”, “אמרו לו” ו”סע לאט ב’”. איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות של הקבוצה בשנת 2000, “אדומה שלי”. כמו כן הקליט את השיר “ואלה שמות”, המורכב כולו משמות של כדורגלנים, ואת השיר “אחד עשר מטר”, המתאר בדרך הומוריסטית החמצת בעיטת עונשין במשחק כדורגל. לאיינשטיין זיכרון פנומנלי בנוגע לעובדות ספורט טריוויאליות, בעיקר בענפי האתלטיקה, כדורסל, כדורגל ושחייה‏.

רבים משיריו של איינשטיין מוגדרים כשירי ילדים, הן באלבומיו לקהל הבוגר יותר והן באלבומים שיועדו באופן ישיר לילדים. איינשטיין הוציא בסך הכל חמישה אלבומים של שירי ילדים, ובהם שירים שזכו להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר, כ”אדון שוקו” ו”שבת בבוקר”. כמו כן הוציא בתחילת שנות התשעים שתי קלטות וידאו לילדים, “כמו גדולים” ו”כמו גדולים 2″. מקומם של שירי ילדים לא נפקד גם מאלבומיו לקהל הבוגר, ובין היתר נכללו בהם שירים כ”האדון הרופא” ו”רוח רוח” (ב”מזל גדי”) או “מה עושות האיילות” (ב”האהבה פנים רבות לה”).

◄ שיתופי פעולה בולטים

ברוב אלבומיו נוהג איינשטיין לשתף פעולה עם מוזיקאי מרכזי אחד, שמלחין ומעבד את רוב השירים באלבום. כמעט בכל האלבומים שבהם נעשה שיתוף פעולה כזה, קיבל המוזיקאי קרדיט לצדו של איינשטיין על גבי עטיפת האלבום. המוזיקאי הראשון שקיבל קרדיט כזה הוא שלום חנוך, באלבומיו המשותפים עם איינשטיין “שבלול” ו”פלסטלינה” מ-1970. שנתיים קודם לכן הלחין חנוך את כל שירי אלבומו של איינשטיין “מזל גדי”. חנוך ואיינשטיין הוציאו אלבום משותף אחד נוסף, “מוסקט” ב-1999, וכן אלבום הופעה ב-1979.

שיתוף פעולה בולט נוסף של איינשטיין היה עם המוזיקאי מיקי גבריאלוב, שהתחיל באלבומם המשותף “בדשא אצל אביגדור” מ-1971. אלבומים נוספים שבהם שיתף איינשטיין פעולה עם גבריאלוב היו “סע לאט” (1974), “חמוש במשקפיים” (1980), “אוהב להיות בבית” (1986) ו”על גבול האור” (1987). גבריאלוב הלחין גם מספר שירים לאלבומיו של איינשטיין שבהם לא היה השותף המרכזי ליצירה, כמו “אמא אדמה” עבור האלבום “יסמין”.

המוזיקאי שאתו הוציא איינשטיין את מספר האלבומים הרב ביותר הוא שם טוב לוי, שהיה המעבד המרכזי בשבעה מאלבומיו. שיתוף הפעולה ביניהם החל באלבום “יסמין”, שבו נכללו שניים מלחניו של לוי. בהמשך שנות השבעים הפיק לוי מספר אלבומים של איינשטיין שהורכבו בעיקר מגרסאות כיסוי, כמו “ארץ ישראל הישנה והטובה” או אלבום שירי הילדים “ילדים”. אלבומם הראשון שבו היה לוי המלחין העיקרי היה “פסק זמן”, שיצא ב-1984. כעבור שנה הוציאו איינשטיין ולוי אלבום משותף נוסף, “תוצרת הארץ”, ובשנות התשעים הפיק לוי שני אלבומים נוספים של איינשטיין: “יש בי אהבה” (1995) ו”לאן פרחו הפרפרים” (1997).

עם המוזיקאי יוני רכטר הוציא איינשטיין ארבעה אלבומי אולפן, וכן אלבום הופעה אחד. הראשון שבהם היה “האהבה פנים רבות לה”, שיצא ב-1976. מאוחר יותר הלחין רכטר מספר שירים לאלבומיו של איינשטיין, ובהם “עטור מצחך”, שנחשב לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. איינשטיין ורכטר שבו לשיתוף פעולה מלא בסוף שנות השמונים, באלבום “משירי אברהם חלפי” ובאלבומי הילדים “הייתי פעם ילד” ו”האריה, היונה ותרנגולת כחולה”.

בתחילת שנות השמונים הוציא איינשטיין שני אלבומים משותפים עם יצחק קלפטר, “יושב על הגדר” ו”שביר”. קלפטר גם ניגן בגיטרה ברוב אלבומיו של איינשטיין בשנות השמונים והתשעים, וכן כתב והלחין עבורם מספר שירים. שיתוף הפעולה ביניהם אף סוכם באלבום אוסף של איינשטיין בשם “שר יצחק קלפטר”.

בשנת 2005 הוציא איינשטיין אלבום משותף עם פיטר רוט בשם “רגעים”. החל מ-2006 משתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. בוקאטי הלחין את כל שירי אלבומו של איינשטיין “כל הטוב שבעולם” מ-2007, וכן מספר שירים נוספים שנכללו רק על גבי אלבומי אוסף של איינשטיין שיצאו מאז.

אמנים רבים שאתם שיתף איינשטיין פעולה באלבומיו זכו לפרסומם העיקרי הראשון בזכות שיתוף הפעולה עמו. כך למשל היו שלום חנוך, שלפרסומו הראשון זכה בעקבות אלבומיו המשותפים עם איינשטיין בסוף שנות השישים ותחילת השבעים, מיקי גבריאלוב, שאמנם היה מוכר קודם לכן כגיטריסט להקת הצ’רצ’ילים, אך בשיתוף הפעולה עם איינשטיין נחשף לראשונה כמלחין, שם טוב לוי וגיא בוקאטי.

הפזמונאי הבולט ביותר שעמו שיתף איינשטיין פעולה הוא יעקב רוטבליט, שכתב בין היתר את רוב שירי אלבומו של איינשטיין “בדשא אצל אביגדור”, ובהם להיטים כ”צא מזה” ו”אני רואה אותה בדרך לגימנסיה”. על השירים המפורסמים הנוספים שכתב רוטבליט לאיינשטיין נמנים “כמה טוב שבאת הביתה”, “אמא אדמה” ו”שלום חבר”. פזמונאי נוסף שאתו הרבה איינשטיין לשתף פעולה הוא יהונתן גפן, שכתב עבורו שירים כ”כשאת בוכה את לא יפה”, “דון קישוט” ו”גן של שושנים”. שיריו של גפן תפסו חלק נכבד גם באלבומי הילדים של איינשטיין, ובהם “כמה שרציתי כלב” ו”הצריך הזה”.

ברבים מאלבומיו שר איינשטיין שירי משוררים. על הבולטים שבשירי המשוררים שביצע נמנים “ערב מול הגלעד”, “תוף בודד” ו”מה עושות האיילות” של לאה גולדברג, “היא יושבה לחלון” ו”הכניסיני תחת כנפך” של חיים נחמן ביאליק ו”מבלי להפריע”, “תוצרת הארץ” ו”סיום” של נתן אלתרמן. ב-1988 הוציא אלבום מיוחד עם שירים של המשורר אברהם חלפי, בשיתוף עם יוני רכטר שהלחין חלק מהשירים בו. באלבום מופיעים שירים כ”עטור מצחך”, “שיר על יונה בחלוני”, “צער לך” ו”שיר על התוכי יוסי”. גם אלבומו “תוצרת הארץ” מורכב כמעט כולו משירי משוררים, רובם של נתן אלתרמן.

◄ כשרון החקיינות

עוד כנער בלט איינשטיין בכשרון החקיינות שלו. במהלך הקריירה נתן ביטוי לכך בעיקר בחיקוי דמויות לאומיות ומִבְטָאִים של יוצאי גלויות ודוברי שפות שונות. במערכונים “העולים החדשים” ו”חידון התנ”ך”, למשל, חיקה מבטאים שונים וגם אנשים מסוימים (כמו יו”ר ועדת השופטים בחידוני התנ”ך הראשונים ד”ר ברוך בן-יהודה או חתן התנ”ך העולמי השני יחיא אלשיך). במערכון “שונות”, הכלול באלבום “שבלול”, חיקה איינשטיין מנהיגים, אמנים וסמלי תרבות מהעשורים הראשונים למדינה, כמו בן-גוריון, גולדה מאיר, השחקנים יוסי ידין, שמואל רודנסקי ושמוליק סגל, הזמר שמשון בר-נוי, הסופר והעיתונאי דן בן אמוץ והחידונאי והשדרן שמוליק רוזן.

◄ משפחתו

בשנת 1963 נישא לאלונה שוחט, נכדתם של ישראל ומניה שוחט. במהלך נישואין אלו נולדה לשניים בתם הבכורה שירי. ב-1967 התגרשו בני הזוג. בשנת 1968 שבו השניים ונישאו זה לזו בשנית. במהלך נישואים אלו, בשנת 1971, נולדה בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין משנת 1972. נישואים אלו הגיעו גם הם לסיומם עם גירושיהם שנים ספורות לאחר מכן. בשנת 2006 נפטרה אלונה איינשטיין מסרטן.

שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שחזרו בתשובה יחד עם אימן, נישאו לשני בניו של אורי זוהר, שאף הם חזרו בתשובה. החתונה הראשונה תועדה בסרטו של רנן שור – “חתונה בירושלים”, שפתח את פסטיבל חיפה 1985.

בת זוגו השנייה של איינשטיין היא סימה אליהו, אותה הכיר מעט לפני צילומי הסרט “מציצים”, ונולדו להם שני ילדים: אמיר ודינה. איינשטיין מתגורר בתל אביב.

◄ דיסקוגרפיה

אלבומי סולו

• אריק איינשטיין שר בשבילך – משירי דפנה אילת, 1966
• מזל גדי, 1969
• פוזי, 1969
• שבלול (עם שלום חנוך), 1970
• פלסטלינה (עם שלום חנוך), 1970
• שירי ילדים (עם רוב הקסלי), 1971
• בדשא אצל אביגדור (עם מיקי גבריאלוב), 1971
• יסמין, 1972
• ארץ ישראל הישנה והטובה, 1973
• סע לאט, (עם מיקי גבריאלוב), 1974
• שירים, 1975
• ילדים (עם שם-טוב לוי), 1976
• האהבה פנים רבות לה (עם יוני רכטר), 1976
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב’ (עם אבנר קנר), 1976
• אנשים אוהבים לשיר – 1977
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג’ (עם אבנר קנר), 1977
• ילדודס – 1978
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד’: משירי סשה ארגוב , 1980
• חמוש במשקפיים (עם מיקי גבריאלוב), 1980
• יושב על הגדר (עם יצחק קלפטר), 1982
• שביר (עם יצחק קלפטר), 1983
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה’ – נוסטלגיה, 1984
• פסק זמן (עם שם-טוב לוי), 1984
• תוצרת הארץ (עם שם-טוב לוי), 1985
• אוהב להיות בבית (עם מיקי גבריאלוב), 1986
• על גבול האור (עם מיקי גבריאלוב), 1987
• משירי אברהם חלפי (עם יוני רכטר), 1988
• הייתי פעם ילד (עם יוני רכטר), 1989
• האריה, היונה ותרנגולת כחולה (עם יוני רכטר), 1993
• יש בי אהבה (עם שם-טוב לוי), 1995
• קצת לקחת חזרה (עם שם-טוב לוי), 1996
• לאן פרחו הפרפרים (עם שם-טוב לוי), 1997
• מוסקט (עם שלום חנוך), 1999
• שמש רטובה, 2002
• שתי גיטרות בס תופים, 2004
• רגעים (עם פיטר רוט), 2006
• כל הטוב שבעולם (עם גיא בוקאטי), 2007

◄ עם להקת הנח”ל

• צריך לחיות, 1957
• לא לצאת מהכלים, 1958
עם בצל ירוק
• שירים מתוכניות הלהקה, 1959
• “חתול בשק” – ארבעה קטעים מתוך התוכנית, 1960
עם שלישיית גשר הירקון
• אהבה ראשונה, 1965
• התוכנית החדשה, 1966
עם החלונות הגבוהים
• החלונות הגבוהים, 1967

◄ אוספים

• ישן וגם חדש, 1968
• לקט, 1978
• לקט לילדים, 1981
• מבחר, 1986
• לקט שני, 1988
• לקט משירי ארץ ישראל, 1988
• השנים הראשונות (עם יהורם גאון), 1989
• אוסף, 1993
• האוסף (מארז תקליטורים), 2001
• המיטב, 2003
• אני ואתה: 1968-1978 השירים שנשארים (מארז הכולל 4 דיסקים, בעריכה דיגיטלית מחודשת), 2008
• בגללך: אוסף שירי אהבה, 2009
• שר יצחק קלפטר, 2011
• אריק איינשטיין – שירי דרך, 2009 – בהוצאת ponokol records

▼ הופעות

• אנשים אוהבים לשיר, 1977
• אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת, 1979, 2005
תקליטונים ומיני אלבומים
• אריק איינשטיין, 1960
• ליל סתיו (עם יפה ירקוני), 1966
• אריק והאיינשטיינים, 1966
• אני מרגיש כמו מלך, 1967
• הגר, 1967
• האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים, 1967
• או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה, 1968
• פראג / מי שחלם, 1969
• אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע, 1969
• הדוד סם / האיש על הצב (מתוך לול 1), 1970
• מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית (עם שלום חנוך), 1970
• חצי חצי (פסקול), 1971
• 1971 Oh me / Old fashiond silly song
• Waiting for a better day / חמוץ חמוץ, 1971
הקלטות נוספות
• יומן מסע (סינגל, עם אביב גפן), 2000
• פרנצ’סקה פוליטיקה (סינגל, עם מיכה שטרית) 2001
• אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים, 2003
• עכשיו כשאתה כאן (שיר בזק הנוצר לציון חזרתו של גלעד שליט מהשבי), 2011

▼ פילמוגרפיה

• ניני (1962) – שחקן.
• אולי תרדו שם (1964) – שחקן.
• דליה והמלחים (1964)
• סאלח שבתי (1964) – שחקן (בתפקיד זיגי).
• לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) – תסריטאי, שחקן.
• שבלול (1970) – סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום “שבלול”.
• מציצים (1972) – תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי).
• עיניים גדולות (1974) – שחקן (בתפקיד יוסי).
• לול (1988) – תסריטאי, שחקן.
• כמו גדולים (1991) – תסריטאי, שחקן.
• כבלים (1992) – תסריטאי, שחקן.
• כמו גדולים 2 (1993) – תסריטאי, שחקן.

▼ ספרים

• אריק איינשטיין: ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, תל אביב: הוצאת כנרת, 1981.
• לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל, רמת גן: הוצאת כנרת, 1989.
• אריק איינשטיין: ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן, רמת גן: הוצאת כנרת, 1991.
• זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006.
מקורות נוספים
• הארץ, “גלריה”, מוסף מיוחד ליום הולדתו ה-70, 19 בדצמבר 2008. מוסף זה מופיע בגרסה מקוונת באתר עכבר העיר.
• אריק איינשטיין, באתר MOOMA
• אריק איינשטיין, באנציקלופדיה ynet
• אריק איינשטיין – דיסקוגרפיה באתר “סטריאו ומונו”
• אקורדים לשירים של אריק איינשטיין, באתר tab4u
• אריק איינשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• התקליטונים של אריק
• מילים לשירים של אריק איינשטיין, באתר שירונט
• מירית שם-אור, אליל הנוער המתבגר, דבר, 1 באוגוסט 1969
• הארץ, איך לא לאבד את הקסם – ראיון עם אריק איינשטיין ועלי מוהר
• חיים מזר, לא משנה שאמרו את זה קודם : מאריק איינשטיין ועד לבארי סחרוף, בבלוג של אלי אשד באתר “רשימות”, 28.6.2009
• איציק זיאת, ‏מה שלומך, אריק?, באתר ישראל היום, 19.3.2010
• יוסי פנטילט, כמה חם: כל הסיפורים שלא הכרתם על אריק איינשטיין, באתר nrg מעריב, 25 במרץ 2012
• סדרת קישורים ליום הולדתו ה-70 של אריק
o הארץ, מין גיל כזה, פרויקט על אריק איינשטיין לציון יום הולדתו ה-70
o ynet כשווה בין שווים ראיון עם יוני רכטר לרגל יום ההולדת ה-70 של אריק. (בכתבה קישורים נוספים במסגרת סדרת כתבות “חוגגים 70 לאריק איינשטיין”)
o mako אריק שלנו 70 מאמני ישראל בוחרים את השיר של אריק איינשטיין שהם הכי אוהבים לכבוד יום הולדתו ה 70, ומסבירים מדוע נבחר כל שיר.

▼ הערות שוליים

1. ^ ‏אריק איינשטיין, באתר MOOMA‏
2. ^ אריק איינשטיין באתר “שרים במדים”
3. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה. ביוגרפיה בראשי פרקים, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור בע”מ, 2006, עמ’ 111
4. ^ עלי מוהר (עורך), או סטאר או סנדוויצ’ים”, אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006, “עמ’ 52
5. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006, עמ’ 54
6. ^ עלי מוהר (עורך), “איך הכרתי את שלום”, אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006, עמ’ 25.
7. ^ עלי מוהר (עורך), “ביום שבו התקרה התפוררה”, אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006, עמ’ 113.
8. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006, עמ’ 80.
9. ^ שיר סיום – הופעתו האחרונה של אריק איינשטיין, מאת עדי שורץ, באתר עכבר העיר, 19 בדצמבר 2008
10. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה. ביוגרפיה בראשי פרקים, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור בע”מ, 2006, עמ’ 192.
11. ^ מרב יודילוביץ’, אריק איינשטיין שלא הכרתם, באתר ynet‏, 7 באוגוסט 2002
12. ^ רשת ג’
13. ^ כתבה ב”עכבר העיר” – אריק איינשטיין הוא האמן המושמע ביותר בשנת 2010
14. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006. עמ’ 49
15. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006. “איך לשיר שיר”, עמ’ 174
16. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006. עמ’ 44
17. ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006. “אלוף העולם באינפורמציה לא חיונית”, עמ’ 152.

מתוך ויקיפדיה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן