ט"ו באב ♥ חג האהבה פסיכולוגיה

חוקרים מצאו שהורמון האהבה אוקסיטוצין פוגע ביכולת לזהות רמאויות

פרופ’ אייל וינטר, על הצד האפל של אהבה; "ברגע שאנו חשים מאוהבים, יתכן ונאבד מהיכולת הטבעית שלנו להבחין ברמאויות ובשקרים ומהרצון שלנו להשקיע מאמץ בזיהוי התנהגויות שכאלה. לכן אנו שומעים לא פעם סיפורים על אנשים מאוהבים שהולכו שולל ונוצלו באופן כזה או אחר – הם פשוט איבדו את היכולת ההכרחית והחשובה לנהוג בחשדנות. למעשה, הורמון האהבה לא גורם לנו להתנהג בנאיביות רק כלפי האדם בו אנו מאוהבים, אלא עלול להפוך אותנו לתמימים לגבי כל דבר ועניין".
0
0

 

 

פרופ’ אייל וינטר ברקע: הספר "רגשות רציונאליים" | צילום: ויקיפדיה | עיבוד צילום: שולי סונגו
פרופ’ אייל וינטר | הספר “רגשות רציונאליים”

מחקר ישראלי, שעתיד להתפרסם בחודש הבא בכתב העת היוקרתי ’Psychological Science’, חושף צד פחות נעים של הורמון האהבה. אולי יאמר, הצד האפל של אהבה; במחקר שנערך על ידי פרופ’ אייל וינטר מהמרכז לחקר רציונאליות ב’אוניברסיטה העברית’ בירושלים, תלמידתו עינב הרט, וד”ר שלמה ישראל מ’אוניברסיטת דיוק’ אשר בארה”ב, מצאו החוקרים, כי ה’אוקסיטוצין’ גורם לאנשים לאבד מהיכולת ומהמוטיבציה שלהם לזהות רמאויות, ושקרים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

במחקר של פרופ’ אייל וינטר מ-המרכז לחקר רציונאליות ב’אוניברסיטה העברית’, השתתפו 84 נבדקים שמחציתם שאפו תרסיס אוקסיטוצין ומחציתם שאפו תרסיס פלסבו ללא ההורמון. זמן קצר לאחר מכן, התבקשו כל הנבדקים לצפות בשעשועון האמריקאי הפופולארי ’Friend or Foes’, שבמסגרתו שני שחקנים יכולים לחלוק ביניהם סכום כסף או לגנוב את כולו לעצמם.

ההורמון הטבעי אוקסיטוצין, מכונה לא במקרה; “הורמון האהבה“. אוקסיטוצין (Oxytocin), מופרש בזמן הלידה ומתווך את הקשר הרגשי בין האם והתינוק ומתמרץ אותה לטפל בו, ובנוסף הוא מופרש בקרב גברים ונשים בזמן ’אורגזמה’ ובזמן התאהבות ומקרב רגשית בין הצדדים.

בשל התפקיד החשוב שממלא ההורמון בהיקשרות בין אנשים, הפך האוקסיטוצין לאחד ההורמונים הנחקרים ביותר ובשנים האחרונות, התגלה ששאיפת ההורמון בצורת תרסיס מגדילה את הנטייה לתת אמון ולגלות נדיבות.

אם שניהם בוחרים לחלוק את התשלום אז הכסף מחולק ביניהם שווה בשווה. אם אחד בחר לחלק, והשני בחר לגנוב אזי הגנב, מקבל את כל הסכום והשני מאומה, ואם שניהם בחרו לגנוב אז אף אחד מבין השניים לא מקבל מאומה. טרם הבחירה משוחחים השחקנים כ-30 שניות.

כמובן שלכל המשתתפים, יש אינטרס להכריז – בכנות או כהטעיה – שיבחרו לחלק את הסכום, אך יש להם אינטרס אנוכי לבגוד לאחר השיחה ולנסות לקחת את כל הכסף לעצמם.

“הורמון האהבה” מפחית את היכולת של אנשים לזהות רמאיות וכוונות עוינות.

המחקר, הראה, כי הנבדקים שלא שאפו את האוקסיטוצין, הצליחו להבחין מעבר לרמת ניחוש, על סמך הבעות פנים ושפת הגוף של המשתתפים בתכנית, מי מבין המשתתפים, יבחרו לחלק את הכסף עם המתחרה השני ומי מבין המשתתפים רק מבטיחים שיחלקו את הכסף אך בפועל ישקרו, ויבחרו באפשרות האנוכית לגנוב את כל הכסף.

מנגד, הנבדקים ששאפו אוקסיטוצין לא הצליחו לזהות מי מבין המשתתפים בתכנית משקר ומי לא. לפי החוקרים, ממצא זה מעיד, כי “הורמון האהבה” מפחית את היכולת של אנשים לזהות רמאיות וכוונות עוינות.

יתר על כן, המחקר, מצא, כי הנבדקים ששאפו אוקסיטוצין, הזדרזו לענות על השאלה האם משתתפי התכנית שיקרו או לא, ולא הסכימו להשקיע חשיבה מאומצת בנושא זה.

פרופ’ אייל וינטר, על הצד האפל של אהבה | צילום: ויקיפדיה | עיבוד צילום: שולי סונגו
פרופ’ אייל וינטר

“מהמחקר שערכנו עולה שהקלישאה לפיה האהבה גורמת לאנשים להתנהג בנאיביות היא אמת לאמיתה” – אומר פרופ’ וינטר; “ברגע שאנו חשים מאוהבים, יתכן ונאבד מהיכולת הטבעית שלנו להבחין ברמאויות ובשקרים ומהרצון שלנו להשקיע מאמץ בזיהוי התנהגויות שכאלה.

לכן, אנו שומעים לא פעם סיפורים על אנשים מאוהבים שהולכו שולל ונוצלו באופן כזה או אחר – הם פשוט איבדו את היכולת ההכרחית והחשובה לנהוג בחשדנות. למעשה ‘הורמון האהבה’ לא גורם לנו להתנהג בנאיביות רק כלפי האדם בו אנו מאוהבים, אלא עלול להפוך אותנו לתמימים לגבי כל דבר ועניין”.

אז כיצד אפשר להימנע מההשפעה השלילית של הורמון האהבה? “אנחנו לא יכולים לשלוט ברמות האוקסיטוצין שהמוח שלנו מייצר, אבל בסופו של דבר הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ההשפעות המסוכנות שלו היא פשוט לעשות שימוש בשכל שלנו” – מציע פרופ’ וינטר, שאף פרסם לאחרונה את הספר “רגשות רציונאליים” (הוצאת זמורה ביתן), שעוסק בקשר המרתק בין רגשות להתנהגות רציונאלית.

“אם אנחנו מודעים לכך שאנחנו מאוהבים עלינו לקחת בחשבון שהדבר עשוי להשפיע על ההתנהגות שלנו ועל רמת החשדנות שלנו. לכן, כאשר אנחנו מאוהבים, בסיטואציות שבהן אנחנו צריכים לקבל החלטות עלינו לשאול את עצמנו האם היינו מקבלים את אותה החלטה גם בעבר לפני שהיינו תחת השפעת האהבה”. סיכם פרופ’ וינטר.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן