משפטנים מעריכים, כי מימוש הצהרתה הראשונית של הרשת החברתית אינסטגרם (Instagram), בעתיד, על ידה, או ע”י רשתות חברתיות נוספות, תהווה סיכון משפטי חמור, ותגרום לחברות מסוגה להסתבך ב’משפטי קניין רוחני’ מול גולשים – בהם קרוב לוודאי, יפסידו ◄ מכוח חוק הגנת הפרטיות בישראל, לאדם, יש זכות על דמותו ולכן בשום מקרה, אין להשתמש בדמותו של אדם לפירסומת ללא רשותו – ועל כך, כבר ניתנו פסקי דין לא מעטים בעבר.
אינסטגרם: הכוונה לעשות שימוש מסחרי בתמונות גולשים התרסקות משפטית צפויה
בראשית השבוע (שני), פרסמה הרשת החברתית הפופולארית ’אינסטגרם’ (באנגלית: Instagram), האפליקציה החינמית לשיתוף תמונות, גירסה מעודכנת של מדיניות הפרטיות, ותנאי השימוש בשירות – לפיהם, מה-16 בינואר 2013, תוכל הרשת לעשות שימוש מסחרי בתמונות אותם מפרסמים בה גולשים. ההודעה זכתה להד גדול בכלי תקשורת רבים בעולם, ויצרה גלי מחאה עזים. לאחר מחאה והקפאה של חשבונות גדולים, וביניהם של ’הנשיונל ג’יאוגרפיק’, נסוגה לבסוף הרשת מכוונתה.
לדברי עו”ד נעמי אסיא, בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים; “מימוש הצהרתה הראשונית של חברת אינסטגרם בעתיד, על ידה, או על ידי רשתות חברתיות נוספות, תהווה ’סיכון משפטי חמור’ – ותגרום לחברות מסוגה להסתבך ב’משפטי קניין רוחני’ מול גולשים – בהם קרוב לוודאי, יפסידו”.
“החתימה על הסכם שימוש בלחיצת כפתור, לא נחשבת ברוב המדינות ’העברת זכויות מדעת’, ולכן, סביר להניח, כי לא תעמוד ב’מבחן משפטי עתידי’. כמו כן, במדינת ישראל, חלה חובה לקבל את רשותו המפורשת של צלם לשימוש בתמונתו, חלה חובה לציין את שמו כצלם, ויש להיענות לדרישותיו הכספיות שהתנו את השימוש בתמונה באופן ובהיקף המקובלים – דבר שלא יתקיים, ככל הנראה, אם מדיניות הדומה לזו שחפצה בה “אינסטגרם” – תצא לפועל. מבהירה עו”ד אסיא.
“כמו כן, השימוש ללא רשותו של אדם בדמותו למטרות פרסום אסורה בחוק, ולכן כל שימוש בדמויות הגולשים או מצולמים ע”י אינסטגרם, למטרות כאלה, צפוי לגרור תביעות כבדות.
כך למשל, לאחרונה, קיבל ביהמ”ש העליון, הלכה, הקובעת, כי זכויות היוצרים על תצלום תיעודי שוות בעוצמתן לזכויות הניתנות לתצלום אמנותי ומבויים, ולכן, גם טענה שכזו, בשימוש על צילומי נוף, לא תגן על ’אינסטגרם’ או דומותיה מפני תביעות בישראל”. מבהירה וטוענת עו”ד אסיא.
◄ “השימוש ללא רשותו של אדם בדמותו למטרות פרסום אסורה בחוק”
הגדרות הפרטיות החדשות שפרסמה רשת אינסטגרם, ולאחר מכן, נסוגה מהן, חייבו את המשתמשים בשירות, להסכים להצהרה הבאה (כך לפי התרגום שהופיע באתר ’הארץ’ אשר פורסם, אתמול); “אתה מסכים, כי עסק, או ישות אחרת, תוכל לשלם לנו, כדי להציג את שם המשתמש שלך, דמותך, תמונותיך (עם כל מידע המצורף אליהן), ופעולות שאתה עשית ביחד עם תוכן בתשלום או מבצעים קידומיים מבלי שתקבל כל פיצוי”, מציינים תנאי השימוש החדשים.
לדברי עו”ד נעמי אסיא; “נקיטת פעולה שכזו, מצד רשת חברתית, מהווה סיכון משפטי כבד. כל שימוש מסחרי בתמונה שצולמה על ידי צלם ישראלי, מבלי שניתנה לכך הסכמתו בכתב, ומבלי שצוין שמו כצלם התמונה – מהווה הפרה על ’חוק זכויות היוצרים בישראל’. המשתמש בתמונה שכזו, עלול למצוא את עצמו משלם פיצויים ללא הוכחת נזק לצלם.
◄ “כוונת אינסטגרם לא פוסחת כמעט על אף בור משפטי”
“הכוונה של רשתות חברתיות להשתמש בתמונות גולשים, נופלת ל”בורות משפטיים” רבים, ומפרה ברגל גסה מספר רב של חוקי זכויות יוצרים בישראל. גם אם אפליקציה או תוכנה מאפשרות שינויים אסתטיים בתמונה בחינם – אין לבעלי התוכנה של האפליקציה כל אפשרות חוקית לנכס לעצמם זכויות יוצרים לתצלום”. כמו כן, מדגישה עו”ד אסיא, כי; “ההסכמה על העברת הקניין הרוחני מהצלם אל הרשת, צריכה להיות מדעת, ולא בלחיצה סתמית על תנאי שימוש, ולכן, עצם ההסכמה של הגולש על תנאי השימוש של הרשת, לא מקנה לחברה שום זכות שימוש בתמונותיו.
מכוח ’חוק הגנת הפרטיות’ בישראל, לאדם, יש זכות על דמותו, ולכן בשום מקרה, אין להשתמש בדמותו של אדם לפירסומת ללא רשותו – ועל כך, כבר ניתנו פסקי דין לא מעטים בעבר.
מעבר לכך, החוק בישראל, אינו מתיר שימוש בתצלום ללא אזכור שם הצלם. השימוש חייב לקבל אישור מראש של הצלם, ולא ניתן להתעלם מדרישות כספיות של צלם, ולהשתמש בתצלום פרי עמלו.
לדברי עו”ד נעמי אסיא, אשר משרדה עוסק רבות בתביעות של תאגידי צילום בינלאומיים, וביניהם; ’גטיאימג’ס’ – תביעות שנושאן הוא שימוש לא מורשה בתצלומים מחו”ל בארץ, ולהיפך – כך ששימוש של אינסטגרם, או כל רשת חברתית אחרת, בצילומי גולשים, יגרור מן הסתם תביעות זכויות יוצרים, גם אם השימוש לא נעשה במדינתו של הצלם.
◄ “היחס המשפטי לצילום התעודי השתדרג בשנה האחרונה”
“לאחרונה, קיבל ביהמ”ש העליון, הלכה, לפיה ’חוק זכויות היוצרים על תצלומים’, יחול לא רק על תצלומים מבויימים, אלא גם על תצלומים תעודיים. הסוגייה הגיעה לפתחו של ביהמ”ש העליון, עקב תביעתו של הצלם אמיר ויינברג, אשר תמונה בה הנציח את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, עיטרה מדליה לזכרו של רבין, וזאת מבלי לקבל את רשותו, ומבלי לשלם לו תמלוגים על השימוש בתצלום.
הפרשה החלה כאשר מעצב המדליות אליעזר ויסהוף, התבקש בשנת 1998 לעצב מדליית זיכרון לרבין, על ידי ’המטבעה המלכותית הנורווגית’. המדליה, נוצרה בהתבסס, או לטענת ויסהוף בהשראת – התצלום שצילם ויינברג.
ויינברג, הגיש תביעה לבית משפט השלום כנגד ויסהוף, בטענה שבעיצוב המדליה הפר את זכות היוצרים, ואת הזכות המוסרית שלו. בית משפט השלום, קיבל את התביעה, אך ויסהוף, ערער לבית המשפט המחוזי, וזה, קיבל את הערעור ודחה את התביעה”.
כמו כן, מציינת עו”ד נעמי אסיא, כי; “וינברג, לא ויתר, ובחר לערער על פסיקת בית המשפט המחוזי, ולערעורו הצטרפו שורה ארוכה של ’צלמי עיתונות’ אשר לא היו צד לתיק המקורי.
בסוף אוגוסט 2012, החליטו פה אחד שלושת שופטי העליון לקבל את הערעור. שלושת השופטים, מצאו לנכון, להבהיר באופן חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים, כי הצילום התיעודי, הינו צילום ככל צילום, וככזה, חלה עליו ’הגנת חוק זכות יוצרים’”.
עו”ד אסיא; “החלטת בית המשפט העליון, רצופה באמירות חדות, וחד משמעיות בדבר היותו של ’הצילום התיעודי’ יצירה לכל דבר ועניין. נקבע, כי עצם העובדה שהצלם התיעודי, אינו מביים את הצילום, אינה שוללת את המקוריות והיצירתיות שב’צילום התיעודי’. נקבע, כי; “המקוריות יכולה להתבצע בהיבטים רבים ושונים, כמו בחירת התזמון הנכון; בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת הרקע לתמונה וטכניקת הצילום; עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת הנושא וסידורו”.
“בית המשפט העליון, הוסיף, וקבע, כי ’העתקה מפירה’, יכולה להתקיים, גם אגב; שינוי במימד או במדיה אך עם זאת הוא מבהיר, כי ככל שהשימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי יותר, כלומר; עבר שינוי מדיה קיצוני יותר – כך יהיה קל יותר להכיר בו כ’שימוש הוגן’.
עם זאת, בית המשפט העליון, מבהיר, כי ’זכות היוצרים של הצלם התיעודי’, אינה על הדמות המצולמת אלא על הביטוי הקונקרטי של הדמות, כפי שהיא מופיעה בתמונה”. סיכמה עו”ד נעמי אסיא, בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים נעמי אסיא ושות’.
Add Comment