האם פרסום פוסטים בפורומים ברשת האינטרנט, בהם מתואר בעל עסק כ’נוכל’, מהווה לשון הרע? כבוד השופט אורי גולדקורן, מבימ”ש השלום בעיר צפת, ענה על השאלה בשלילה, כאשר, קבע, כי בעידן ’הדור השני ברשת’, בו הגולשים לא רק קוראים אלא גם כותבים ומגיבים – פרסום בפורום, המציג דעה אחת מני רבות, אינו נכנס לגדר לשון הרע.
ביהמ”ש מתאים עצמו אל עידן האינטרנט: פרסום פוסט מגנה בפורום אינו לשון הרע
בתביעת לשון הרע על סך 30 אלף שקל, שהגיש בעל עסק כנגד אחד מלקוחותיו, הוא טען, כי לאחר שתביעה חוזית שהגיש נגדו הלקוח התקבלה חלקית, החל הלקוח לפרסם ’פוסטים’ בפורומים של אתרי אינטרנט, המזהירים מפני התקשרות עם החברה תוך כינויו ’נוכל מפיל בפח לקוחות’.
לטענתו, פרסום הפוסטים בשלושה אתרים פופולאריים, ובהם; תפוז, גרמו נזק לעסקו, שכן לקוחות פוטנציאליים סירבו להתקשר עמו, וכן פגעו בשמו הטוב, ובמוניטין שלו.
הלקוח, הודה, כי פרסם את הפוסטים, אך לטענתו הם כוללים דברי אמת, לרבות הפנייה לפסק הדין שניתן בתביעה החוזית. עוד טען, כי הרגיש חובה להזהיר את הציבור מפני התובע.
וֵבּ 2.0 (באנגלית; Web 2.0) הוא מונח המתייחס לדור השני של שירותים באינטרנט. בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, ואפשרו תקשורת מוגבלת בין הגולשים, הדור השני כולל אתרים ואפליקציות המספקות פלטפורמה טכנולוגית לתוכן גולשים – יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם. כב’ השופט אורי גולדקורן, דחה את התביעה.
◄ התאמת החוק לעידן החדש
כב’ השופט גולדקורן, ציין, כי אנו מצויים בעידן ’הדור השני’ ברשת (web 2.0), מקום בו הכל שותפים למתפרסם ברחביה, וכל אחד יכול לכתוב, להגיב ולפרסם את דעותיו, ולכן לדידו, יש צורך להתאים את דיני לשון הרע למצב החדש.
נפסק, כי; “אמנם הנתבע פרסם אודות התובע פרסומים לא נעימים, אך לא נראה, כי היה בהם כדי לפגוע באמת בשמו או בעסקו, כמתבקש בחוק, וזאת לאור המיקום, בהם פורסמו ואופי הרשת נכון לימינו”.
אמנם, כך נקבע, במישור התיאורטי פרסום שלילי על אדם עלול לפגוע בו ולהשפילו בפרט כשהוא נעשה באתרים מוכרים, אולם בפועל, בהתחשב בכך שהפוסטים, פורסמו בעמודים אשר כללו שיח גולשים בעניינים רבים אחרים, הרי שהדברים המשמיצים לא עמדו בפני עצמם, אלא נבלעו בהמון מידע אחר, ולפיכך – מוצדק במקרה זה לבכר את חופש הביטוי על פני ההגנה על התובע.
“הפרסומים נבלעים בשיח הציבורי השיתופי, הינם דעה אחת מני רבים, מידת אמיתותם נתונה לביקורת וסגנונם אינו חורג מתוכן רדוד, ירוד ובוטה אשר הפך לסימן היכר של רבים מהגולשים הישראלים, ב’פוסטים’, בתגוביות וב’רשתות חבריות’”, כתב השופט.
“למעלה מן הצורך”, הוסיף כב’ השופט גולדקורן, כי; “אילו הייתה מתקבלת ’טענת לשון הרע’, הייתה נדחית ’טענת ההגנה’, שהעלה הנתבע בדבר פרסום ’אמת’, שכן כינוי התובע ’נוכל’, ופרסום, כי זכה בפסק דין, על אף שמדובר בזכייה חלקית בלבד – אינם ’אמת’”. כאמור, כב’ השופט אורי גולדקורן, דחה את התביעה.
● אל פסק הדין בעניין וקנין נגד מועלם
_______
• הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
Add Comment