טוב מראה אוזניים; החוקרים, טוענים, כי ניתן ללמוד מהממצאים הללו, כי יתכן שמוחם של עיוורים, גם אלה שסובלים מעיוורון ממושך, יוכל “להתעורר” לעיבוד ראייה בעזרת שיקום הכולל גם פיתוחים רפואיים חדשים ועתידיים כגון; שתלי רשתית (עיניים מלאכותיות).
האוניברסיטה העברית: חוקרים, הצליחו לאפשר לעיוורים “לראות” באמצעות צלילים
מדענים מן האוניברסיטה העברית, הצליחו להתחבר ל’קליפת המוח הראייתית’ של עיוורים מלידה, בעזרת מכשירים להתמרה חושית (SSDs – sensory substitution devices), אשר אפשרו לעיוורים “לראות”, ואף לתאר חפצים. מדובר במכשירים לא פולשניים המספקים מידע ויזואלי לעיוורים דרך החושים האחרים. לדוגמה; בהתמרה חושית מראייה לשמיעה, מרכיבים עיוורים, משקפיים עליהן מורכבות מצלמה זעירה, המחוברת למחשב ושומעים דרך אוזניות “תרגום” של התמונות לצלילים. התמונות מומרות ל”נוף צלילי” בעזרת אלגוריתם, והדבר מאפשר להם להקשיב למידע הוויזואלי, ולפרש אותו.
המחקר, אותו ערכה סטודנטית המחקר אלה שטרים-עמית בהנחייתו של ד”ר אמיר עמדי, ממרכז אדמונד ו-לילי ספרא למדעי המוח, ו’המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה’, חשף תוצאות מפתיעות – עיוורים, שקיבלו הכשרה יחסית קצרה, הצליחו להשתמש במכשיר לאתר אנשים, לזהות חפצים מורכבים ואת הגוף שלהם, ואף לקרוא אותיות ומילים.
תוצאות המחקר, שהתפרסם לאחרונה, בכתב העת היוקרתי Cerebral Cortex, חושפות, כי בתגובה ל’צלילי ההתמרה החושית’, נרשמה פעילות של אזורי הראייה אצל ’עיוורים מלידה’, ופעילות זו אף עקבה אחרי תבנית הפעולה המאפיינת את הרואים – עיבוד ראייתי נפרד בשני מסלולי ראייה.
זה כ-30 שנה, ידוע, כי המוח, מעבד מסרים ויזואליים בשני מסלולים נפרדים ומקבילים – מסלול אחד מעבד צורה, וצבע של חפצים ומזהה אותם והמסלול השני, מעבד מידע לגבי מיקומם של החפצים בעולם, ומסייע בתכנון התנועה לעברם. החלוקה התפקודית הזו, נחקרה רבות, אך עד היום לא היה ידוע מה תפקידו של הניסיון הראייתי ביצירת המבנה הזה.
ד”ר אמיר עמדי; “מחקרנו, העלה ש’קליפת המוח הראייתית’ של עיוורים, פעלה בחלוקה תפקודית דומה כאשר המידע הועבר באמצעות צלילים”, מסביר ד”ר עמדי, ומוסיף: “ממצאים אלה, מדגימים שהחלוקה התפקודית לשני מסלולים, לה חשיבות רבה בתהליך הראייה, יכולה להתפתח, לפחות חלקית, גם ללא ניסיון ראייתי. משמע; יתכן שהחלוקה הזו אינה ראייתית כלל במהותה”.
מחקרים אחרים, הראו, לאחרונה, כי אזורים שונים ב’מוח’, אינם רגישים לחוש ממנו מגיע המידע – אלא דווקא למטלה או לעיבוד הספציפי אותו הם מבצעים, ואלה ניתנים לגירוי באמצעות חושים שונים.
בהמשך למחקרים הללו, המחקר של שטרים-עמית, וד”ר עמדי, מוסיף נדבך חשוב לטענה, כי המוח כולו עשוי להיות ממוקד-משימה, ולא רגיש לחוש מסוים. “המוח הוא לא מכונה חושית, למרות שלעיתים הוא נתפס כך. הוא מכונת משימות”, סיכם ד”ר עמדי.
החוקרים, טוענים, כי ניתן ללמוד מהממצאים הללו, כי יתכן שמוחם של עיוורים, גם אלה שסובלים מעיוורון ממושך, יוכל “להתעורר” לעיבוד ראייה בעזרת שיקום הכולל גם פיתוחים רפואיים חדשים ועתידיים, כגון; שתלי רשתית (עיניים מלאכותיות). סיכום הרעיונות הללו, פורסם לאחרונה, בכתב העת הנחשב Current Opinion In Neurology, על ידי ד”ר עמדי והסטודנטים ליאור רייך, ו-שחר מיידנבאום ממעבדה זו.
Add Comment