השר להגנת הסביבה, ח”כ גלעד ארדן, הודיע, כי מתנגד להצעת הממשלה, להקים חבל התיישבות באזור מבואות ערד, והעביר למזכיר הממשלה מר צבי האוזר, נייר עמדה המבטא את התנגדות המשרד להגנת הסביבה, להקמת חבל התיישבות חדש באזור מבואות ערד.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
השר ארדן, מביע את פליאתו, כי “דווקא ביום בו הממשלה, מקבלת סדרה של החלטות בעקבות דו”ח ועדת טרכטנברג, במטרה להקטין פערים באוכלוסייה, ולחזק את האוכלוסיות המוחלשות שעיקרן בערים, החלטת ממשלה על הקמת ישובים חדשים, אינה עולה בקנה אחד, נהפוך הוא.
דו”ח טרכטנברג, כזכור, ממליץ על קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ופיתוח המרחב העירוני ובין ההמלצות, יש התייחסות מפורשת להעדפת פיתוח במרחבים העירוניים הבנויים”.
עידוד תכניות מפורטות המעבות את המרקם הבנוי, ונשענות על תחבורה ציבורית, דבר שיאפשר יצירת מתחמי מגורים אינטנסיביים”… “הועדה, קוראת לממשלה, להגדיר תחום זה של התחדשות עירונית ופרויקטי פינוי ובינוי – כיעד לאומי, ולפעול בדרכים ברורות ואפקטיביות כדי לממשו”.
השר להגנת הסביבה, ח”כ ארדן, – טוען, כי “לאור המצוטט מהדו”ח, ברור שההחלטה המוצעת – אינה פעילות בכיוון יישום דו”ח טרכטנברג, אלא היא מנוגדת לו לחלוטין, ויישומה, יביא להעמקת הפערים החברתיים בנגב.
“ההתנגדות להקמת ישובים חדשים, נובעת מהדאגה להרס הסביבה ומהחלשת הישובים הקיימים באזור”, כדברי השר ארדן, במכתבו אל מזכיר הממשלה; “ברצוני להביע את התנגדותי להצעת המחליטים, בנדון, מאחר והחלטה זו, תגרום לפגיעה והחלשה של הערים הקיימות בנגב, כדוגמא: ערד, דימונה, ו-באר שבע, וכן תוביל להרס מיותר של הסביבה, ו’המרחבים הפתוחים’, כאשר החלופה ההגיונית היא חיזוק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס, ומימוש יוזמות מאושרות באזורים לא רגישים דוגמת הישובים; כרמית, חירן, ו-מרעית”.
חשיבות נופית ואקולוגית
ב”נייר העמדה” של השר ארדן, נאמר, בין היתר, כי אזור מבואות ערד, מצטיין בנוף פתוח ורב גוני שרבים מהמאפיינים שלו שמורים היטב, מכיוון שכך ומכיוון שהוא מהווה ברובו אזור מעבר ייחודי בין האזור המדברי לאזור הים תיכוני, רגישותו האקולוגית גבוהה ביותר. רגישות זו, וייחוד האזור תועדה ופורטה בסקר ערכי טבע, נוף ומורשת שנערך ב’חבל יתיר’, ובמסמכים אחרים.
בגלל הערכיות הגבוהה של האזור ופתיחותו הוא מהווה עורף לפנאי, נופש ותיירות, ומשמש כ’ריאה ירוקה’ לתושבי מטרופולין באר שבע, והסביבה.
אל הנוסח המלא של נייר העמדה בנושא; לחץ כאן.
Add Comment