בעקבות חקירות מחוז חיפה של משרד התמ”ת, הורשעה ונקנסה “גני אליזה בע”מ”, בנימינה, שלא פירטה שעות עבודה בתלושי שכר עובדים בסכום של 35,750 ₪ ◄ נשיא ביה”ד לעבודה בחיפה, כב’ השופט רמי כהן; “אי פירוט שכר היא עבירה, שיש להתבונן בה בחומרה, היות שהמחוקק מטיל – בתיקון מפורש לחוק – על המעסיק את חובת הפירוט” ◄ גני אליזה בע”מ; “מדובר בכשל טכני ואין פגיעה ממשית בתנאי העבודה של העובדים ולכן אין המדובר בעבירה חמורה”.
חברת גני אליזה בע”מ, שלא פירטה שעות עבודה בתלושי שכר עובדים, הורשעה ונקנסה
קנס כספי בסך 35,750 ₪ והתחייבות בסך כ- 85 אלף ₪, הוטל על חברת “גני אליזה בע”מ”, המפעילה אולם אירועים בישוב בנימינה, שהורשעה בעבירה של אי פירוט שעות העבודה בתלושי שכר של 6 עובדים בניגוד לחוק הגנת השכר, וכן התחייבות להימנע מעבירה לתקופה של שנתיים. נשיא ביה”ד לעבודה בעיר חיפה, קבע, כי; “אי פירוט מידע בתלוש השכר אינו כשל טכני כי אם עבירה שיש להתבונן בה בחומרה”.
במסגרת חקירות שנוהלו במחוז חיפה של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ”ת), ע”י המפקחת זהבית סבח בן חמו, נמצא, כי ב”גני אליזה”, הועסקו שישה עובדים אשר נמסרו לידיהם תלושי שכר, בהן לא מפורטות שעות העבודה שלהם, כפי הנדרש ב’חוק הגנת השכר’.
בעקבות הממצאים, הגישה המחלקה המשפטית ב’משרד התמ”ת’, כתב אישום כנגד “גני אליזה בע”מ”, באמצעות עו”ד איריס דוהן. הנאשמת, הודתה בעובדות המפורטות בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, אך טענה, כי מדובר בכשל טכני ואין פגיעה ממשית בתנאי העבודה של ששת העובדים, ולכן אין המדובר בעבירה חמורה.
על יסוד הודאתה, הורשעה חב’ “גני אליזה בע”מ”, בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. במסגרת הטיעונים לעונש, טענה נציגת המחלקה המשפטית במשרד התמ”ת, עו”ד איריס דוהן, כי המדובר באי פירוט שיטתי, וכי תיקון 24 ל’חוק הגנת השכר’ בא להבטיח שכר הוגן, פירוט השכר לכל עובד ועובדת במדינת ישראל.
נשיא בית הדין לעבודה בעיר חיפה, כב’ השופט רמי כהן, קבע בהתייחס לחשיבות של תיקון 24 לחוק הגנת השכר, והחיוב בפירוט המידע המלא על גבי תלוש השכר, כי אין מדובר בכשל טכני אלא בשקיפותו של תלוש השכר לעיני העובד, כדי שרק כך, יוכל ללמוד האם זכויותיו, הלכה למעשה, ניתנו לו ושולמו לו.
נשיא בית הדין, המשיך וקבע, כי; “יש לדחות את הטענה שהמדובר בכשל טכני, ואין פגיעה ממשית בתנאי העבודה של ששת העובדים ולכן אין המדובר בעבירה חמורה, וכי העובדה שהמחוקק מצא לנכון בתיקון מיוחד (תיקון 24 לחוק הגנת השכר הנ”ל) לקבוע חיוב של מעביד לפרט בתלוש השכר את כל הנוגע לשכרו של העובד, יש לה תכלית.
התכלית היא שרק כאשר יוכל עובד להתבונן בתלוש השכר ולדעת בדיוק עבור מה קיבל תשלום – יוכל אותו עובד להיות משוכנע או לבדוק כל המגיע לו אכן שולם לו. מכאן שמדובר לא בכשל טכני אלא בשקיפותו הנדרשת על מנת ללמוד האם זכויותיו של העובד הלכה למעשה ניתנו לו והאם שולם לו עבור עמלו.
עוד קבע נשיא בית הדין, כב’ השופט רמי כהן, שהעבירה על החוק בעניין אי פירוט שכר היא עבירה, שיש להתבונן בה בחומרה, היות שהמחוקק מטיל – בתיקון מפורש לחוק – על המעסיק את חובת הפירוט ובהמשך לכך גזר על הנאשמת קנס עונשי בסך 37,750 ₪.
כמו כן, הורה בית הדין, כי תיחתם ע”י הנאשמת התחייבות להימנע מעבירה על הוראות חוק הגנת השכר בתוך תקופה של שנתיים, על סך 86,070 ₪.
התובעת הראשית במשרד התמ”ת, עוה”ד גלי לוי; “פסיקה זו, מהווה נדבך חשוב בהרתעת מעסיקים שאינם מקיימים את הוראות החוק ומסייעת בהובלת השינוי בפועל בשוק העבודה. המחוקק ובית הדין לעבודה, קבעו, כי על המעסיקים להתייחס במלוא הרצינות לחובת שקיפות הדיווח בתלושי השכר כלפי העובד לצורך הבטחת זכיותיו כדין.
ציבור המעסיקים, צריך להיות מודע לכך שאי עמידה בחובות על פי דין מהווה עילה לפתיחה בחקירה פלילית ובסופו של הליך עלולה להוביל להרשעה פלילית ולסנקציות מרתיעות”.
חזי אופיר, מנהל אגף האכיפה במשרד התמ”ת; “חוק הגנת השכר, כיתר חוקי העבודה הנאכפים ע”י האגף, נועד להגן ולשמור על זכויות העובדים באשר הם. במסגרת תכנית העבודה לשנת 2012, נפעל לקיים אכיפה מוגברת ובדיקות פתע כנגד מעסיקים פוגעניים – בדגש על אכיפה בתחום חוק הגנת השכר – וזאת על מנת לבדוק ולהבטיח, כי הוראות החוק מקוימות, וכי זכויות העובדים אינן הפקר”.
Add Comment