ד”ר ואליד אטרש מרשות העתיקות; “מדובר בממצא נדיר. הפסל – שניצב, ככל הנראה, בתוך גומחה, היה חלק מעיטור בריכת בית מרחץ שנחשף במהלך החפירות” ◄ באתר ’חרבת טרבנת שבעמק יזרעאל’, נערכה חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל ע”י החברה הלאומית לדרכים, בה נתגלו שרידי מבני מגורים, באר מים בנויה, ושרידי מתקן הכולל בריכה גדולה, שהייתה, ככל הנראה, חלק מבית מרחץ רומי
רשות העתיקות: פסל נדיר של הרקולס, נחשף בחרבת טרבנת שבעמק יזרעאל
פסל שיש של הרקולס מהמאה ה-2 לספירה נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות ב’חרבת טרבנת’ במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל ע”י החברה הלאומית לדרכים.
לדברי ד”ר ואליד אטרש איש ’רשות העתיקות’; “מדובר בממצא נדיר. הפסל – שניצב, ככל הנראה, בתוך גומחה, היה חלק מעיטור בריכת בית מרחץ שנחשף במהלך החפירות. גודלו כ-0.5 מ’, הוא עשוי שיש לבן מוחלק, ואיכותו האמנותית גבוהה.
הרקולס, מתואר בתלת-מימד, בדמות גבר עירום, הניצב על בסיס. שריריו בולטים במיוחד, הוא נשען על אלה משמאלו, שעל חלקה העליון, תלוי עור האריה המפלצתי – הנמאי (Nemea), שאותו – ע”פ המיתולוגיה היוונית, הרג במשימתו הראשונה.
הגיבור הרקולס (יוונית; הראקלס – Ηρακλης) הוא גיבור אגדי מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית, בתבי. הוא בנם של האל זיאוס ובת התמותה אלקמנה, אשת אמפיטריון. אחד מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, אשר לחם בשם האלים האולימפיים כנגד כוחות השאול.
הרקולס, נחשב אדם החזק ביותר על-פני האדמה, סמל העוצמה, הגבורה והכוח על-אנושי וכן, לבעל מזג סוער, אך יחד עם זאת כאדם פזיז, שלא חושב קדימה, ולעתים לא מצליח לשלוט בזעמו ובכוחותיו האדירים הוא נחשב, אחד מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, אשר לחם בשם האלים האולימפיים כנגד כוחות השאול.
הרקולס, המיתולוגיה היוונית, מספרת, כי אשתו של זאוס, היא; הרה, גילתה קנאה ושנאה עזה להרקולס מיום היוולדו, כיוון שהיה פרי בגידת בעלה.
בהיותו תינוק, החדירה הרה, שני נחשים ארסיים למיטתו, אך הוא גבר עליהם. בהמשך, בהתקף טירוף שהביאה הרה על הרקולס, הוא הרג את שלושת בניו, וגם את אשתו מגארה, כשניסתה להגן על הקטן שבהם. כדי להיטהר מחטאו הנורא, הוא נדרש על ידי האורקל מדלפי, ללכת לאריסתיאוס, מלך מיקני, ולקבל עליו כל מה שזה יצוונו לעשות.
בין מצוות המלך היה עליו לבצע 12 משימות על אנושיות הידועות בשם “עבודות הפרך של הרקולס”. תיאורן של המשימות הוא מהנושאים הנפוצים ביותר באמנות העתיקה – והפסל שנחשף מציג, כאמור, את משימתו הראשונה.
ד”ר ואליד אטרש איש רשות העתיקות: “מדובר בממצא נדיר”
יוֹלי שוורץ, דוברת רשות העתיקות, מוסיפה לפורטל “כאן נעים” (kanisrael.co.il), כי; “חרבת טרבנת”, נמצאת בעמק יזרעאל, במרחק של 3 ק”מ מצפון-מזרח ל-כפר ברוך, ובמרחק 4 ק”מ מצפון-מערב לעיר עפולה.
טרבנת, היה ישוב יהודי במאה ה-3 לספירה, הנזכר בתלמוד הירושלמי, (מגילה ד, ה,); מסופר על מורה מקומי שנהג ללמד את עשרת-הדיברות במהירות, עד שתלמידיו לא יכלו להבינו. בקשו אותו אנשי העיירה שיעשה הפסקה בין קטע לקטע, כדי שיוכלו לעקוב אחריו. המורה, סירב, כי ’חכמים אסרו להפסיק בקריאת דברי משה רבנו’. חיזוק לסירובו קיבל המורה מרבי חנינה. המורה, המשיך ללמד כמנהגו, עד שהתושבים פיטרו אותו.
באתר נערכה חפירה ארכיאולוגית, בה נתגלו שרידי מבני מגורים, באר מים בנויה, ושרידי מתקן הכולל בריכה גדולה, שהייתה, ככל הנראה, חלק מבית מרחץ רומי. בשתי דפנות של הבריכה נמצאו ספסלי ישיבה. מעל באר המים, שקוטרה 2.90 מ’, ועומקה מעל 4 מ’, נבנה כנראה מתקן לשאיבת מים מסוג אנטיליה. לצד הבאר נבנתה תעלת ניקוז, שנמשכה עד הבריכה. נראה, שהבאר והתעלה נועדו לספק מים לבריכה.
לאחר סיום השימוש בבריכה, היא מולאה בשכבת מילוי שהכילה הרבה שברי כלי חרס, שפע של שברי כלי זכוכית, ושברי הפסל של הרקולס העשוי משיש לבן. נראה שהמכלול שהתגלה עבר שינויים מספר פעמים, ותיארוכו מיוחס לתקופה הרומית, והביזנטית, ועד תחילת התקופה הערבית הקדומה.
“רכבת העמק” המיתולוגית, קישרה בתחילת המאה שעברה בין חיפה לדמשק. לאחרונה, החלה ’החברה הלאומית לדרכים’ בעבודות לחידוש קו הרכבת עם שינויים מתבקשים בתוואי. מסילת העמק החדשה, שאורכה כ-60 קילומטרים, תשמש להסעת נוסעים ומטענים בין הערים; חיפה, עפולה, והעיר בית שאן. המסילה החדשה, תעבור – בקטעים מסוימים, בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית.
Add Comment