כב’ השופט אסף זגורי, מ’בית המשפט לענייני משפחה’, בעיר טבריה, פסק, כי; “גם אם לא נקבע כממצא, כי אכן הייתה קנוניה של הערבה ואם הקטין להרחיקו לקנדה, עדיין מדובר בהתנהלות בלתי אחראית ורשלנית של הערבה, ולכן, ובהתחשב בנזקים שנגרמו לאב, מוצדק לחייבה לפצותו במלא סכום הערבות עליה חתמה”.
סבתא שערבה לשובו של נכדה מחו”ל, חויבה במלא הסכום עקב אי חזרתו במועד
צו עיכוב יציאה מהארץ ביחס לבנו של התובע בוטל בכפוף להמצאת התחייבות על סך 70,000 ש”ח, מצד סבתו של הילד באם לא יושב עד תאריך מסוים. בפועל, אם הקטין, הרחיקה אותו לקנדה שלא על מנת לשוב לארץ. לאחר מאבק משפטי הוחזר הקטין, וביהמ”ש לענייני משפחה בעיר טבריה, חייב את הסבתא לשלם לאב את מלוא סכום הערבות.
האב ובתה של הערבה, ניהלו מערכת יחסים ללא נישואין ממנה נולד בנם הקטין. בתביעה שהגישה האם ל’בית המשפט לענייני משפחה’, במסגרתה ביקשה להנפיק דרכון לקטין על מנת שיוכל לצאת עמה ועם משפחתה לחו”ל, טענה האם, כי אין בכוונתה לנסוע לחו”ל מבלי לשוב, והאב התנגד לתובענה, וטען, כי האם מתכוונת להגר לקנדה, הסכים להנפקת הדרכון וליציאת הקטין מהארץ בין היתר בכפוף לצו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטין שיבוטל בכפוף לחתימת אם התובעת על כתב ערבות של 70,000 ש”ח.
צו העיכוב, בוטל, בעקבות בקשת האם לצאת עם הקטין לחופשה בת שבועיים בעיר מוסקבה, אך בתום השבועיים לא שבה האם ארצה, ולאחר זמן התברר, כי היגרה עם הקטין לארץ קנדה, ואינה מתכוונת לשוב ארצה. רק כעבור מספר חודשים, ובעקבות הליך משפטי שניהל האב במדינת קנדה, הוחזר הקטין לארץ.
בתביעה שהגיש, בה דרש לחייב את הסבתא במלוא סכום ערבותה, טען האב, כי חטיפתו של הקטין, תוכננה היטב על ידי אמו ועל ידה במשך שנתיים וחצי לפרטי פרטים.
הסבתא, טענה, כי לא ידעה כי אין בכוונת בתה לשוב מייד עם תום החופשה, וכי אין זה צודק לחייבה במלוא סכום ההתחייבות, כאשר זמן קצר לאחר המועד הנקוב בכתב ההתחייבות, הושב בסופו של דבר הקטין ארצה.
כב’ השופט אסף זגורי, קיבל כאמור את התביעה, וחייב את הסבתא, במלא סכום הערבות.
כב’ השופט השופט זגורי, דחה את טענת הסבתא לפיה לא הבינה, כי ניתן יהא לאכוף התחייבותה גם מקום שהקטין יחזור במועד מאוחר יותר, וקבע כי אין ’לגמד’ את משמעות חתימתה על גבי כתב ההתחייבות.
עוד נפסק, כי במקרה הנדון, מדובר בהתחייבות לשיפוי ולא בערבות במובנה הקלאסי, ולפיכך, הערבה מאבדת הגנות שונות הקבועות ב’חוק הערבות’, ובנוסף יש לפרש את ההתחייבות בצורה מצמצמת, כך שאין לקבל את טענתה לפיה חזרת הקטין ארצה בכל מועד מפקיעה את תוקף ההתחייבות, וכך גם מבחינת שיקולי מדיניות משפטית.
“הרחקת קטין ממרכז חייו ומאחד מהוריו לתקופה ארוכה הינה פגיעה בזכויותיו החוקתיות של הקטין ושל האב. משמורחק הקטין, ולא חוזר בדיוק במועד שנקבע בהסכמות ולא ניתנה הסכמה של האב להארכת המועד, מחייב האינטרס הציבורי, פירוש דווקני של כתב ההתחייבות ויתר ההסכמות.
אינטרס זה כולל מאליו את אינטרס הקטין, אינטרס האב ואינטרס הציבור בכלל” – הוסיף וכתב כב’ השופט זגורי, ופסק, כי גם אם לא נקבע כממצא, כי אכן, הייתה קנוניה של הערבה ואם הקטין להרחיקו לקנדה, עדיין מדובר בהתנהלות בלתי אחראית ורשלנית של הערבה, ולכן, ובהתחשב בנזקים שנגרמו לאב, מוצדק לחייבה לפצותו במלוא סכום הערבות, עליה חתמה.
• ב”כ התובעים; עו”ד ניסים שלם.
• ב”כ הנתבעים; עו”ד עמיהוד בורוכוב.
• אל פסק הדין בעניין; א.ק נגד א.א.
__________
הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסק-דין”.
Add Comment