מחקר חדש של סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מגלה; ירידה בשמיעה לאחר חשיפה תעסוקתית ממושכת לרעש מזיק, הגבירה באופן משמעותי את התופעה הנקראת; “נדודי שינה” (אינסומניה), במנותק מהשפעת ה’טינטון’, טיניטוס (Tinnitus, בעברית: טִנְטוּן, צלצול באוזניים), וללא הבדלי גיל או משך זמן החשיפה לרעש.
אוניברסיטת בן-גוריון: מקום עבודה רועש? הנזק הוא לא רק בשמיעה, אלא גם בשינה
מחקר שבוצע על-ידי צפנת טסט (Tzofnat Test), סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כחלק מלימודיה לתואר דוקטור ברפואה, בהנחיית ד”ר עינת שיינר, ד”ר איילה כנפי, ד”ר ארנונה אייל ופרופ’ אילנה שוהם-ורדי, מעלה, כי נזקי שמיעה הנגרמים מ’עבודה בסביבה רועשת’, פוגמים באיכות ה’שינה’.
המחקר, אשר פורסם באחרונה במגזין האמריקאי SLEEP, התבצע בקרב עובדים החשופים לרעש ממושך במקום עבודתם והשווה את איכות השינה בין שתי קבוצות, האחת עם ירידה בשמיעה והשנייה ללא ירידה משמעותית בשמיעה.
נמצא, כי עובדים הסובלים מ”ירידה בשמיעה”, עקב חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה שלהם מועדים לסבול מירידה באיכות השינה.
עובדים אשר איבדו את שמיעתם, היו בממוצע מבוגרים יותר, ונחשפו לרעש זמן ממושך יותר מאשר אלו שלא איבדו את שמיעתם.
בנוסף, 51% מהעובדים בקבוצה אשר סבלה מירידה בשמיעה, דיווחו על טינטון, טיניטוס (Tinnitus, בעברית: טִנְטוּן, צלצול באוזניים), לעומת 14% בלבד מאנשי הקבוצה אשר שמיעתם לא ניזוקה.
צפנת טסט, סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
טינטון, הינו גורם מוכר לירידה באיכות השינה, אך תוצאות המחקר, מראות, כי ירידה בשמיעה לאחר חשיפה תעסוקתית ממושכת לרעש מזיק, הגבירה באופן משמעותי את התופעה הנקראת; “נדודי שינה” (אינסומניה), במנותק מהשפעת הטינטון, וללא הבדלי גיל או משך זמן החשיפה לרעש.
“אוכלוסיית המחקר שלנו הומוגנית עם חשיפה לרמות גבוהות של רעש מזיק במקום העבודה, מה שאפשר לנו להשוות את איכות השינה בין קבוצות דומות כאשר השוני היחיד ביניהן הוא מצב השמיעה”, אומרת טסט.
המחקר, בוצע בקרב 298 גברים מתנדבים אשר נחשפו כחלק מעבודתם לרעש מזיק. במסגרת המחקר, העובדים, עברו מבחן שמיעה, כאשר 99 מהמשתתפים, נמצאו כסובלים מ’ירידה בשמיעה’, ואילו השאר כבעלי שמיעה נורמאלית.
החוקרים, בדקו מספר גדול של אלמנטים של שינה, הכוללים קשיים בהירדמות, השכמה מוקדמת או יקיצות במהלך הלילה, ישנוניות או הרדמות במהלך היום, נחירות, וכן עודף תזוזה במהלך השינה.
להלן הקישור, למאמר בכתב העת SLEEP.
Add Comment