ד”ר שוקי שגב; “גם בעניינים של זכויות אדם, יכולות להיות מחלוקות סבירות; כי שום משפטן לא ניצח עדין במלחמה אמיתית; כי אל מול איראן, אנחנו צריכים להציב בחזית לוחמים אמיתיים, כמו; גאלנט ולא לינדנשטראוס; או כי סופה של “האימפריה של החוק”, יהיה כסופה של כל אימפריה אחרת – ריאקציה עממית…”
ד”ר שוקי שגב, ב’מכללת נתניה’: בישראל, אוליגרכיה משפטית המשחיתה את הדמוקרטיה
ד”ר שוקי שגב, מרצה בכיר למשפט חוקתי ב’מכללה האקדמית נתניה’, בדיון על פרשת האלוף יואב גאלנט; “בישראל, יש אוליגרכיה שיפוטית, קיסרות משפטית, בגצוקרטיה או משפטוקרטיה. אבל מבחינה מהותית משמעותה המשטרית היא אחת; עיקור וסירוס ההליך הדמוקרטי מכל תוכן משמעותי או מעשי, כשכל החלטה מוסרית, פוליטית וחברתית בעלת חשיבות מתקבלת באופן ישיר או בעקיפין על ידי משפטנים – שופטי בג”ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי של הכנסת ושאר “משפטנים בכירים”.
“לקבוצה זו”, מוסיף ד”ר שגב; “מספר מכנים משותפים: היותם בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל; נטייה “קלה” שמאלה במפה הפוליטית; בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה; בני חמישים ומעלה ועוד. אבל המאפיין הבולט שלהם הוא שהם אינם נבחרי ציבור, והם אינם נדרשים לתת דין וחשבון לציבור בקלפי – רובם גם מתמנים על ידי ועדות איתור או מינויים שהמרכיב הפוליטי בהן הוא נמוך ואולי אפילו זניח”.
ד”ר שגב, מרצה בכיר למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה, מוסיף ומציין, כי; “כל עניין הוא עניין משפטי הנתון לבחינת היועץ או לביקורת המבקר; כל אדם ואגודה (ואין זה משנה מי ממן אותם ומהם מניעיהם) הם בעלי עניין, ויכולים לבוא ולהשיא את תלונתם בפניהם.
בדרך זו, הובטחה המטרה שרוח המשפטנים תרחף על פני הארץ. מינוי הרמטכ”ל אינו עוד עניין פוליטי הנתון להכרעת הממשלה, ואף לא עניין צבאי שיקבע על פי פרמטרים צבאיים אותם קובע ומפעיל שר הביטחון, אלא עניין ציבורי (שם אחר למשפטי) וערכי (שם נוסף למשפטי), שגם שכנים ממורמרים ו-אגודה ירוקה, מטעם עצמה, הם בעלי עניין וזכות לשטוח את טענותיהם וטרוניותיהם.
לא יעזרו טיעונים והסברים, כי הרעיון של בית-המשפט כ’רועה מוסרי’, מהווה השחתה של הדמוקרטיה, שכן, משתמע מכך ש’עם ישראל’, הוא עדר של כבשים שוטות; כי ה’דמוקרטיה’ מושתתת על הרעיון, כי אין אדם או קבוצה היכולים לטעון למונופול על החוכמה; כי גם בעניינים של זכויות אדם, יכולות להיות מחלוקות סבירות; כי שום משפטן לא ניצח עדין במלחמה אמיתית; כי אל מול איראן, אנחנו צריכים להציב בחזית לוחמים אמיתיים, כמו; גאלנט ולא לינדנשטראוס; או כי סופה של “האימפריה של החוק”, יהיה כסופה של כל אימפריה אחרת – ריאקציה עממית.
כנראה שהמזרח התיכון, איננו כר פורה לדמוקרטיה, במשמעותה הפשוטה של חירותו של עם להחליט עבור עצמו, כיצד ינהל את חייו, מהם כללי היסוד לניהולם, ומי ימנו למשרות ציבוריות. אולי מצרים, תהיה אחרת”. דברי ד”ר שגב.
Add Comment