אבי חסון המדען הראשי של משרד התמ”ת, על עיקרי הרפורמה; הארכת תקופת הזיכיון; בחירת זכייני חממות טכנולוגיות בהליך תחרותי; החזר מענק המדינה על ידי החברות באמצעות תמלוגים מהכנסות; וחיוב החממות בהשקעה כספית בחברות שאושרו להפעלה בחממה.
המדען הראשי ב’משרד התמ”ת’, מציג רפורמה מקיפה בתכנית החממות הטכנולוגיות
מִנהלת החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי של משרד התמ”ת, בראשות יוסי סמולר, יזמה ותכננה את הרפורמה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, שגם דאג לגבות אותה בהחלטת ממשלה (החלטה מספר 1987 מתאריך 15 יולי 2010). הרפורמה, מבוצעת לאחר כעשר שנים, מאז שהוחלט להפוך את החממות לחברות פרטיות למטרות רווח, והיא נוגעת במספר מרכיבי יסוד של מודל הזיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות;
● בחירת זכייני החממה בהליך תחרותי
● הארכת תקופת הזיכיון לחממה ל-8 שנים
● חיוב החממה בהשקעה כספית בחברות שאושרו להפעלה בחממה
● החזר המימון הממשלתי ע”י תמלוגים מהכנסות
יוסי סמולר, מנהל תכנית החממות הטכנולוגיות במשרד התמ”ת, מסביר, כי; “בחירת זכייני חממות בהליך תחרותי, נועדה לאפשר לגופים נוספים בשוק, פרט לזכיינים הקיימים, להתמודד על קבלת זיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות”.
סמולר, מוסיף, כי; “הבעלים הנוכחיים של החממות יורשו להשתתף בהליך התחרותי ומדגיש, כי אין כוונה מוסווית להיפטר מהבעלים הנוכחיים”.
“יש ערך רב בניסיון ובידע שצברו הבעלים הנוכחיים בניהול חממה ואין סיבה לוותר על קבוצות ניהול טובות” מסביר סמולר; “בהליך התחרותי יילקחו בחשבון ביצועי הזכיין הקיים במהלך תקופת הזיכיון האחרונה. ההליך התחרותי אמור גם לעודד זכיינים להגיע לרמת ביצועים גבוהה יותר. כך ניצור מצב שכולנו מרוויחים; החברות, החממות והמדינה”, סיכם מנהל תכנית החממות הטכנולוגיות במשרד התמ”ת.
החידוש השני של הרפורמה מתייחס לאורך תקופת הזיכיון. עד היום תקופת הזיכיון שניתנה לחממה הייתה שלוש שנים, כאשר לחממה עמדה האופציה להגיש בקשה לתקופת זיכיון של שלוש שנים נוספות.
תקופת זיכיון של 3 שנים, הנה תקופה קצרה מדי להחזר השקעות ב’חברות הזנק’ הנמצאות בשלבים הראשונים שלהן ולבחינת ביצועי החממה, וברור שיש צורך בתקופת זיכיון ארוכה יותר, שכאמור, הוארכה ל-8 שנים.
סמולר: ערך רב בניסיון ובידע שצברו הבעלים הנוכחיים בניהול חממה
חידוש נוסף ברפורמה מתייחס לנושא ההשקעה הכספית אותה מחויב הזכיין להשקיע בחממה. נכון לסוף דצמבר 2010, הוטלה על החממה האחריות לגיוס כסף בשיעור של 15% לפחות מהתקציב המאושר לכל חברת פרויקט חדשה (“מימון משלים”), ממקורותיה היא או ממקורות חיצוניים. עפ”י הרפורמה, מתחילת ינואר 2011, החממה או בעלי המניות שלה יחויבו להשקיע בעצמם את המימון המשלים.
נושא אחרון אשר טופל במסגרת הרפורמה הוא החזר המימון הממשלתי שניתן לחברות הפורטפוליו של החממה. עד לאחרונה, על החממה היה להחזיר מימון זה, שניתן כהלוואה, בתוך 4 שנים מסיום תקופת החממה.
כערובה להחזר ההלוואה, שִעבדה המדינה את מניותיה של החממה בחברות. במידה שהחממה לא עמדה בתנאי ההחזר, רשאית הייתה המדינה לממש את השעבוד ולהפוך לבעלת מניות בחברה.
מנהל התכנית יוסי סמולר, ציין, כי; “מדובר בפתרון בעייתי מאוד מבחינת כל הנוגעים בדבר, ולכן, החלטנו לעבור החל מינואר 2011 לשיטה שנהוגה במסלולים אחרים של המדען הראשי, המבוססת על תמלוגים מהכנסות”.
סמולר, מוסיף ש’מִנהלת החממות הטכנולוגיות’ הגיעה בסוף שנת 2010 להסכם עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, על הסדר חדש להחזר הלוואות של חברות בוגרות חממה קיימות.
על פי הסדר זה, תינתן דחייה של 4 שנים בהחזר ההלוואות, עד לתאריך 31.12.2014 או עד חלוף 8 שנים מתום תקופת הביצוע של החברה בחממה (המאוחר מביניהם), בתמורה לתשלום שנתי המבוסס על אחוז מסוים מהחוב המצטבר של החממה.
המדען הראשי מר אבי חסון של משרד התמ”ת, ציין, כי; “הרפורמה החדשה ב”תכנית החממות”, מהווה דוגמא נוספת לאופן בו מעדכנת לשכת המדען הראשי את הכלים שהיא מעמידה לטובת תעשיית היזמות בישראל, ומתאימה אותם לסביבה הדינמית בה היא פועלת”.
המדען הראשי, הוסיף, כי; “צעד זה, התבקש בעקבות בחינה שערכה מִנהלת תכנית החממות במהלך 2010, ממנה עלה, כי יש לשנות מספר מרכיבים בסיסיים של המערכת, כדי להתאימה לתנאי השוק של היום, לאחר שחלפו כעשר שנים, מאז החל תהליך ההפרטה של החממות הטכנולוגיות. תהליך זה”, ציין חסון, בסיפוק; “הסתיים בחודש שעבר, עם הפרטתה של האחרונה שבהן”. אמר המדען הראשי של משרד התמ”ת.
Add Comment