בעקבות פניית ארגון “קשב”, אל גיורא רוזן, נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הוא קבע; “התנהגותה של כתבת חדשות 10, שיר שגיא, בסיקור סילואן פוגעת ו”אינה הולמת” ◄ “אם יש תפקיד לנציב תלונות הציבור, הלא הוא קודם כל להגן על הפרט מפני שררת התקשורת. בעיני, זה המקרה”.
בעקבות פניית “קשב”: כתבת ערוץ 10, שיר שגיא, נדרשת להתנצל בפני ד”ר עמיאל ורדי
ארגון “קשב” – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, שהוקם במטרה להגן ולקדם את ערכי הדמוקרטיה, והמפרסם תחקירים, דו”חות מחקר ודפי מידע על מגמות של דה-לגיטימציה כלפי מוסדות הדמוקרטיה, על הסתה ואלימות על רקע אידיאולוגי ועל תפקוד התקשורת בישראל, קיבל אתמול (א’) את תגובתו החריפה של נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מר גיורא רוזן, לפנייה ששלח לו מנכ”ל הארגון מר יזהר באר, באשר לסיקור עיתונאי כושל של כתבת חדשות 10, הגב’ שיר שגיא, ובו יוחסו על ד”ר עמיאל ורדי, דברים שלא בצדק.
כתבתה של שגיא, שודרה ב’חדשות 10’, בתאריך 18/10/10, ועסקה באירועי האלימות ב’שכונת סילוואן’, אשר במזרח ירושלים.
הכתבה, התבססה על שני סרטונים שצולמו במהלך עימותים בסילוואן, באותו היום, ונמסרו לידיה של הכתבת. באחד מהם, נראו שוטרי משמר הגבול, מצטרפים למתנחלים ביידוי אבנים לעבר תושבי השכונה הפלסטינים. בסרטון השני, נראה פעיל שמאל, ד”ר עמיאל ורדי, משוחח עם ילד פלסטיני.
בתגובתו, תוקף נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בחריפות יוצאת דופן את האופן בו בחרה הכתבת שגיא להציג את הדר’ עמיאל ורדי, כ’פעיל שמאל’, אלים, המדרבן ילדים צעירים “לצאת אילי קרב”, וליידות אבנים. במילותיה; “הנה ורדי, לכאורה, משלח את הילד שמביט אליו בחשש, והוא פוטר אותו בתנועת יד”. כאשר בפועל אין כל עדות לתוכן השיח בין השניים, ואין ראיה להחזקת אבן בידו.
בנוסף מבקר רוזן את העצה “החינוכית” של שגיא לד”ר ורדי, כפי שמסרה במכתבה, כי; “באשר לד”ר ורדי, לעניות דעתי, מן הראוי שאדם במעמדו, איש חינוך, יעסוק בהרגעת הרוחות, ולא בהתססתם, ואם ניגש אליו ילד כבן פחות מ-10 (לדבריו) בשעת לילה מאוחרת, הוא ידאג להשיבו הביתה, ובמהרה…”.
על כל אלה, הוסיף נציב פניות הציבור ב’רשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו’; “לצערי, תגובה זו, אינה ממין העניין ומחזקת את ההכרה הודאית שד”ר ורדי, חטא בכך ששיתף פעולה שם עם מיידי האבנים”.
לבסוף, קובע הנציב, כי תגובתה של הכתבת למכתב התלונה של “קשב”; “אינה הולמת ואף מוסיפה על העוול שנגרם ממילא”.
לדברי רוזן; “נוסח הכתבה פגע בו ורדי] ללא כחל וסרק, שהרי הוא הוצג כחוטא”, כאשר “עמדתה של שגיא היא הסק לא ודאי אחד מתוך היסק לא ודאי אחר”.
רוזן, אף דרש משיר שגיא כתבת הפלילים של ערוץ 10; “להתנצל בפני הד”ר עמיאל ורדי על הדברים שיחוסו לו שלא בצדק, ושאולי אף גרמו נזק למוניטין שלו ולתפקידו כמי שעוסק בהוראה”.
בימים אלו, בהם מתקיים ’כנס אילת לעיתונות’, ישנו צורך בהענקת דגש רב למשמעותו של סיקור תקשורתי פוגעני, בלתי אתי, ומוטה כלפי פרטים בחברה והשלכותיו.
במילותיו של מר גיורא רוזן, נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו; “אם יש תפקיד לנציב תלונות הציבור, הלא הוא קודם כל להגן על הפרט מפני שררת התקשורת. בעיני זה המקרה”.
◄ מהו קשב
קשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, הוקם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל על ידי קבוצה של אנשי רוח, משפטנים, אנשי אקדמיה וציבור במטרה להגן ולקדם את ערכי הדמוקרטיה בישראל.
מאז הקמתו פרסם קשב, תחקירים, דו”חות מחקר ודפי מידע על מגמות של דה-לגיטימציה כלפי מוסדות הדמוקרטיה, על הסתה ואלימות על רקע אידיאולוגי ועל תפקוד התקשורת בישראל.
בראשית 2005, השיק “קשב”, פרויקט ארוך טווח של מעקב תקשורת. מטרתו של פרויקט זה, המשותף לקשב ולארגון “מפתאח” הפלסטיני, להביא לשינוי דפוסי השיח והסיקור התקשורתי בישראל ובתחומי הרשות הפלסטינית שמבטאים דעות קדומות, הסתה והשמצה, הטיה, דה-לגיטימציה, ודה-הומניזציה, כלפי הצד האחר.
מדובר בניסיון ראשון לניטור דפוסי הסתה, וסיקור פסולים בתקשורת, תוך שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני.
העמותה, מדגישה, כי היא לא קשורה לגוף מפלגתי כלשהו, ומבססת את פעילותה על תרומות בלבד.
לאתר עמותת קשב.
Add Comment