קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

חקלאות ישראל

משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית

ד"ר ישראל פלמנבאום, לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, הציג מחקר המוסיף למשוואה עוד נתון מעניין וחשוב; מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא? ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו"ל
משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית
משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית

בעידן הגלובליזציה מקובל לבחון את כדאיות הייצור של מוצרים בארץ, ביחס לעלויות הייבוא שלהם מחו"ל. מחקר חדש, שהוצג ביום עיון על הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות ישראל, מוסיף למשוואה את הרווח הכלכלי מהתועלות הסביבתיות של הרפת ובודק איזה חלב יהיה זול יותר עבור הישראלים – מקומי או מיובא? נתונים אלה ונוספים, הוצגו אתמול (ב’), במסגרת יום עיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעה על החקלאות הישראלית’, שאורגן על ידי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), והיחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

ענף החלב הישראלי, ידוע בעולם כולו באיכותו ורמתו הגבוהה וה’פרה הישראלית’, ידועה ומוכרת כ’שיאנית החלב’ הבינלאומית, מודל לחיקוי למדינות רבות אחרות אשר למדו מישראל, כיצד מייצרים חלב.

אך למרות כל אלו, בעידן הגלובליזציה אין "פרות קדושות", תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא?

לכבוד יום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעותיה על החקלאות הישראלית’, שהתקיים אתמול (שני) במשרד החקלאות, הציג ד"ר ישראל פלמנבאום (Dr. Israel Flamenbaum), לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, מחקר, המוסיף למשוואה, עוד נתון מעניין וחשוב. מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא?

בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום, מצב היפותטי בו אין רפתות בישראל ו’צריכת החלב’, כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן, יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מ’זבל פרות’, יעברו לשימוש ב’דשן כימי’; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל.

על פי עבודתו של ד"ר פלמנבאום, השלכות אלו הן שוות ערך לכ- 275 מיליון שקלים בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת, תעלה 50 מיליון שקלים, שימוש ב’דשן כימי’ במקום ב’זבל פרות’, יעלה 145 מיליון שקלים, ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ- 80 מיליון שקלים. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט, נוספים, במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל.

ד"ר ישראל פלמנבאום, מבהיר, כי; "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של ה’חלב המיובא’ ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ.

לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו בישראל. ברפת, ניתן לראות, כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית".

נתונים אלו ומידע רב נוסף הוצגו כאמור, אתמול, ביום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעתה על החקלאות הישראלית’, שאורגן שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), והיחידה לחקר שווקים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    Add Comment

    Click here to post a comment

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    דילוג לתוכן