"מוזר, נחמד וטוב": 50 שנה להתנדבות בקיבוצים

התנועה הקיבוצית מציינת 50 שנה להגעת המתנדבים והמתנדבות – אותם צעירים שבאו מחו"ל לעזור בעבודה בקיבוצים ולחוות מקרוב חיים שיתופיים. כתבתו של רובי המרשלג, מתוך חדשות הערב 18.10.18.

פורום כאן נעים

הסטנדאפיסט נדב אבקסיס בהדלקת נרות בכנסת

הסטנדאפיסט נדב אבקסיס בהדלקת נרות חגיגית בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת לפני שנתיים 26.12.16. שידורי ערוץ הכנסת - ערוץ 99.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – זוחלים

זוחלים - מדוע הנחשים ויתרו על הרגליים, ההבדל בין נשיפה לשיפה, מטבעונים עושים אהבה, ההצלחה הגדולה של הצפע, והחרדון הקדמון מהערבה. צלם ובמאי: משה אלפרט. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

ארץ נהדרת, ניר וגלי: הדלקת נרות

ארץ נהדרת, ניר וגלי: הדלקת נרות. חנוכה שמייח.

ד"ר אופיר ארצי על נזקי עור הפנים

ד"ר אופיר ארצי מומחה ברפואת עור ומין, המרכז המשולב לאסתטיקה, מחלקת עור על נזקי עור הפנים. "חיים בריא" עם פרופ' קרסו.

מפעל הפיס

מתכון סופגניות אפויות עם מלית ריבה פרווה

מתכון סופגניות אפויות עם מלית ריבה פרווה, צמחוני יותר בריא בקלי קלות

חוזליטו

חוסה חימנס פרננדס (1943), הידוע בשם הבמה חוזליטו (חוסליטו), זמר ספרדי שהתפרסם והצליח בשנות ה-50 וה-60. אחד מילדי הפלא המפורסמים והמצליחים בכל הזמנים. התפרסם בקול סופרן מיוחד במינו. הפופולריות שלו הייתה לא רק במדינות דוברות ספרדית, אלא גם במדינות צפון אירופה ובאגן הים התיכון.

נעים לעקוב אחרי

חקלאות ישראל

משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית

ד"ר ישראל פלמנבאום, לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, הציג מחקר המוסיף למשוואה עוד נתון מעניין וחשוב; מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא? ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו"ל
משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית
משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית

בעידן הגלובליזציה מקובל לבחון את כדאיות הייצור של מוצרים בארץ, ביחס לעלויות הייבוא שלהם מחו"ל. מחקר חדש, שהוצג ביום עיון על הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות ישראל, מוסיף למשוואה את הרווח הכלכלי מהתועלות הסביבתיות של הרפת ובודק איזה חלב יהיה זול יותר עבור הישראלים – מקומי או מיובא? נתונים אלה ונוספים, הוצגו אתמול (ב’), במסגרת יום עיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעה על החקלאות הישראלית’, שאורגן על ידי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), והיחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

ענף החלב הישראלי, ידוע בעולם כולו באיכותו ורמתו הגבוהה וה’פרה הישראלית’, ידועה ומוכרת כ’שיאנית החלב’ הבינלאומית, מודל לחיקוי למדינות רבות אחרות אשר למדו מישראל, כיצד מייצרים חלב.

אך למרות כל אלו, בעידן הגלובליזציה אין "פרות קדושות", תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא?

לכבוד יום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעותיה על החקלאות הישראלית’, שהתקיים אתמול (שני) במשרד החקלאות, הציג ד"ר ישראל פלמנבאום (Dr. Israel Flamenbaum), לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, מחקר, המוסיף למשוואה, עוד נתון מעניין וחשוב. מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא?

בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום, מצב היפותטי בו אין רפתות בישראל ו’צריכת החלב’, כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן, יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מ’זבל פרות’, יעברו לשימוש ב’דשן כימי’; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל.

על פי עבודתו של ד"ר פלמנבאום, השלכות אלו הן שוות ערך לכ- 275 מיליון שקלים בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת, תעלה 50 מיליון שקלים, שימוש ב’דשן כימי’ במקום ב’זבל פרות’, יעלה 145 מיליון שקלים, ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ- 80 מיליון שקלים. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט, נוספים, במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל.

ד"ר ישראל פלמנבאום, מבהיר, כי; "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של ה’חלב המיובא’ ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ.

לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו בישראל. ברפת, ניתן לראות, כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית".

נתונים אלו ומידע רב נוסף הוצגו כאמור, אתמול, ביום העיון בנושא; ’הגלובליזציה והשפעתה על החקלאות הישראלית’, שאורגן שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), והיחידה לחקר שווקים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    Add Comment

    Click here to post a comment

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    דילוג לתוכן