בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מחקר; מה הייתה מטרת ’צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה

בסוף 1944 בשלב שבו כבר היה ברור שהמלחמה עומדת להסתיים והגרמניים מפסידים. כ-720,000 איש החלו את צעדות הפינוי מהמחנות ובתוך חודשים ספורים נרצחו כ-250,000 מהם. ההערכה היא שכשליש מהצועדים היו; יהודים ◄ המחקר, לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מתואר בספר "צעדות המוות 1945-1944" של פרופ’ דניאל בלטמן, שיצא בימים אלו בהוצאת "יד ושם".
 האוניברסיטה העברית, מחקר, מציע תשובה; מה הייתה מטרת ’צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה | צילום יד ושם
האוניברסיטה העברית, מחקר, מציע תשובה; מה הייתה מטרת ’צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה | צילום יד ושם

האוניברסיטה העברית, מחקר, מציע תשובה; מה הייתה מטרת ’צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה. יותר מרבע מיליון אסירי מחנות הריכוז, יהודים ולא יהודים, נרצחו בצעדת המוות, שהתקיימו בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. פרופ’ דניאל בלטמן, מן המכון ליהדות זמננו של אוניברסיטה העברית בירושלים, בדק לראשונה, מה הייתה מטרת ’צעדת המוות’ האלה. מחקרו של פרופ’ בלטמן, שמתפרסם בימים אלו בספר, הוא הניסיון הראשון לבדוק את תקופת הסיום של מלחמת העולם השנייה ואת גורל היהודים בתקופה הזו.

המחקר, עסק בפינוי אסירי מחנות הריכוז ומחנות העבודה מפולין לגרמניה. "צעדות המוות, החלו כאשר הגרמנים, ביקשו להרחיק את האסירים מהחזית ולמנוע את נפילתם בידי האויב" – מסביר פרופ’ בלטמן. הצעדות, החלו בסוף 1944 בשלב שבו כבר היה ברור שהמלחמה עומדת להסתיים והגרמנים מפסידים.

כ-720,000 איש, החלו את צעדות הפינוי מהמחנות ובתוך חודשים ספורים נרצחו כ-250,000 מהם. ההערכה היא שכשליש מהצועדים היו; יהודים.

במחקרו, ביקש פרופ’ בלטמן, לבחון את דרך ביצוע רצח האסירים בחודשים האחרונים של המלחמה, זאת בהשוואה לרצח השיטתי שנעשה במהלך המלחמה; "בתקופה זו, הבירוקרטיה של הרצח, כבר קרסה ואלפי האסירים, אשר נותרו, היו נתונים להחלטות שרירותיות, בלתי מתוכננות ובלתי נשלטות של שומרים" – אומר פרופ’ בלטמן.

"מה שקרה זה בעצם דה-צנטרליזציה של מנגנון המוות". במצב שנוצר התגבשו קבוצות חדשות של רוצחים, המורכבים משומרי המחנות שכבר אינם כפופים לשום גוף.

אליהם הצטרפו גורמים שונים; פונקציונרים מפלגתיים, מיליציות עממיות מקומיות, חברי תנועת הנוער ההיטלריסטי ואזרחים".

היינריך הימלר, ימח שמו; רצה באסירים היהודים, כקלף מיקוח

תופעה נוספת שלא נבדקה עד כה ב-חקר השואה, ועליה עמד המחקר היא מה התרחש כשהתושבים הגרמניים, נתקלו במקומות מגוריהם באסירי המחנות, אשר הסתובבו בדרכי הפינוי בגרמניה, ובאוסטריה, ערב הכניעה. מצב זה, הביא לפרץ אלימות שיצא מתוך ליבה של האוכלוסייה האזרחית בגרמניה ובאוסטריה בשיתוף ה-SS, נגד האסירים.

’צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה
צעדות המוות’ בסוף מלחמת העולם השנייה

לדברי פרופ’ דניאל בלטמן; "נוצרה קהילת רוצחים חדשה שלא הייתה קיימת בזמן המלחמה, קהילה שאינה מתייחסת בהכרח לסוגיית ’הפתרון הסופי’ והאידיאולוגיה הנאצית האנטישמית, אינה הדבר העיקרי שמניע אותה.

שיקוליו העיקריים של ציבור רוצחים זה, הוא הגנת המשפחה והקהילה מפני האסירים העלולים לנקום את סבלם. כדי להבין את היווצרותה של קהילות רוצחים אלה צריך להבין את המציאות החברתית בגרמניה, ערב הכניעה. מדובר בחברה מתפרקת, שטופת אלימות שחיה 12 שנים במציאות פוליטית ואידיאולוגית אשר הכשירה ונתנה לגיטימציה לרצח של כל מי שנתפס כאויב".

שאלה מעניינת נוספת שנבדקה במחקר, היא; מדוע לא רצחו הגרמנים את האסירים מיד אלא שלחו אותם בצעדות מוות. פרופ’ דניאל בלטמן, חקר ומצא, כי הייתה הוראה של היינריך הימלר (Heinrich Himmler), לפנות את מחנות הריכוז, כדי שהאסירים, לא יפלו אסירים בידי האויב, ויחשפו כל מה שהתרחש במחנות.

הימלר, ניסה לשמור על האסירים היהודים כקלף מיקוח במו"מ שניסה לנהל עם מעצמות המערב. ואולם כל השיקולים האלה קרסו, נוכח המציאות שבה הקשר עם מקבלי ההחלטות ברייך, התרופפו והתנתקו בשל המצב הצבאי בגרמניה בסיום של המלחמה.

המחקר, מתואר בספר "צעדות המוות 1945-1944" שיצא בימים אלו בהוצאת "יד ושם".




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן