הארכיאולוג דניאל עין מור; כנסיות ביזנטיות נוספות ואתרים שפורשו כמנזרים ביזנטיים מוכרים לנו מהמרחבים הסמוכים. החפירה ב-נס הרים, מתווספת למאגר המידע, ההולך וגדל, הנוגע לאופייה של ההתיישבות הנזירית-ביזנטית בתחום הכפרי
רשות העתיקות: כנסייה מהתקופה הביזנטית נחשפת במושב נס הרים
בחפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות סמוך למושב נס הרים הנמצא 5 ק”מ ממזרח לבית שמש (אתר חורבת א’דירי), בעקבות תוכניות ההרחבה של המושב, נחשפה כנסייה ביזנטית המרוצפת בפסיפסים מרהיבים וכתובת הקדשה.
לדברי הארכיאולוג דניאל עין מור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “האתר היה מוקף חורשת עצי אלון ומכוסה טרסות חקלאיות שעובדו על ידי תושבי נס הרים. עוד קודם החפירה, ניתן היה להבחין בכמויות יוצאות דופן של חרסים מהתקופה הביזנטית ואלפי אבני פסיפס הפזורים על פני השטח”.
החפירה חשפה ככל הנראה את “לב ליבו” של האתר המשתרע על פני שטח של כ-15 דונם במורד שלוחה היורדת אל עבר נחל דולב.
בעונה הראשונה של החפירה (נובמבר 2008) נחשף הנרתקס (חדר כניסה רוחבי בקדמת אולם התווך של הכנסייה) ובו שטיח פסיפסים צבעוניים בדגמים גיאומטריים של מעוינים משתלבים וביניהם דגמי ניצנים.
לצערנו הרב, פסיפס זה הושחת ונהרס כמעט לגמרי, על ידי אלמונים, עם סיום עונת החפירה.
במהלך העונה נחשפה, באופן חלקי, גת מורכבת ובה (לפחות) שני משטחי דריכה עליונים ומתחתם תאים קמורים ומוארכים, מטויחים היטב, שנועדו, כנראה, לאפשר תסיסה ראשונית של התירוש במקום. חלק ממשטח העבודה המרכזי שרוצף באבני פסיפס גסות וגדולות נחשף למרגלות תאים אלו.
גת מורכבת מסוג זה מעידה על תעשייה לייצור יין באתר, ממצא המשתלב באופן יפה עם נוכחותה של הכנסייה ועם הידוע לנו על מנזרים ביזנטיים מאזור זה באותה תקופה (מאות 6 – 7 לספירה).
בעונה הנוכחית נחשפו חלקים נוספים של הכנסייה. אזור האפסיס נחשף כמעט במלואו וחלקים נוספים מהסיטרה הדרומית.
צילום אוויר של שטח החפירה. צילום: חברת SkyView, באדיבות רשות העתיקות
עוד נחשפו שני חדרים צמודים לכנסייה מדרום ומצפון לה. בחדר הדרומי נחשפה רצפת פסיפס מעוטרת בדגמים של עיגולים קונצנטריים בגדלים שונים, משולבים זה בזה. בפסיפס משולבת כתובת הקדשה הכתובה ביוונית עתיקה.
הכתובת פוענחה על ידי ד”ר לאה דה-סיגני מהאוניברסיטה העברית ובה נכתב; “אדון האל של תאודורוס הקדוש, שמור על עבדיך אנטוניוס ותאודוסיה המזהירים (illustres, תואר אצולה גבוה בתקופה הביזנטית) את תאופילקטוס ואת יוהנס הכומר (או: הכמרים). את מריה ואת יוהנס התור בשנת האינדיקטיו הששית. אדוני רחם על סטפנוס”.
באזורים אחרים של הכנסייה, ניכרים שלבי שימוש לאחר נטישתה במהלך שלהי התקופה הביזנטית. במקומות שונים הוסרה רצפת הפסיפס לגמרי ונעשה שימוש משני בחלל הכנסייה. מאותו שלב נמצאו מתקנים תעשייתיים המעידים על השינוי הפונקציונאלי שחל במבנה בשלהי התקופה הביזנטית-ראשית התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 7 לספירה).
לדברי דניאל עין מור; “כנסיות ביזנטיות נוספות ואתרים שפורשו כמנזרים ביזנטיים מוכרים לנו מהמרחבים הסמוכים. החפירה ב-נס הרים, מתווספת למאגר המידע, ההולך וגדל, הנוגע לאופייה של ההתיישבות הנזירית-ביזנטית בתחום הכפרי שבין הערים המרכזיות באזור זה במהלך התקופה הביזנטית וביניהם: בית גוברין, אמאוס והעיר ירושלים”.
כתובת ההקדשה הכתובה ביוונית עתיקה. צילום: דניאל עין מור, באדיבות רשות העתיקות
Add Comment