בשאלה זו דנו טובי המומחים בארץ בכנס משותף של ארגון עובדי המים והמכללה הטכנולוגית רופין, בעמק חפר: מברור איכות הקולחים בשפד”ן ובמאגרים נוספים נתגלו חומרים תרופתיים ◄ גם תוצרת חקלאית טרייה עלולים לגרום להתפרצויות רחבות היקף של הרעלות מזון
האם נשקפת סכנה בשימוש ארוך טווח במי קולחין
מי הקולחין (מים מטוהרים) הם שפכים שעברו תהליך טיהור וניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים, לתעשייה ולא לשתייה, מהווים כיום משאב בלתי נפרד ממשק המים בישראל. קצב ההתפתחות המהיר של טכנולוגיות טיפול בקולחין האיץ את השימוש במים אלה והציף שאלות כבדות משקל, כגון: האם מדובר בפתרון סביבתי ותברואתי הולם בתנאי משבר המים הגובר והאם נשקפת סכנה בשימוש ארוך טווח במי קולחין. לנושא זה, נדרשו מיטב המומחים בארץ, זאת במסגרת יום עיון של ארגון עובדי המים ושל המכללה הטכנולוגית רופין, בית הספר להנדסאים אשר בעמק חפר אשר נערך לאחרונה.
לדברי אירנה פנקרטוב, מ-רשות המים, בבדיקות שערכו לברור איכות הקולחים ב-שפד”ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) ובמאגרים נוספים, נתגלו חומרים תרופתיים, כגון; קרבמזפין (תרופה נוגדת התכווצויות), מיני אנטיביוטיקה, קפאין, חומרים לאבחוני רנטגן, מונעי בעירה ומוצרי טיפוח קוסמטיים.
לצד העובדה, כי הימצאות חומרים אלה, יכולה לשמש כסמן לדליפת מי קולחין למאגרים, בבדיקות שנערכו עד כה החומרים נמצאו בריכוזים נמוכים ביותר ועדיין אין תשובה ברורה מה השפעתם על גידולים חקלאיים ועל אלה שאוכלים אותם.
שפד”ן
פרופ’ סימה ירון, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, עסקה בסוגיה האם ישנם חיידקים בסלט או שמא אנו אוכלים סלט של חיידקים?
לטענתה, עד לאחרונה, רווחה הסברה, כי חיידקים גורמי מחלות מעיים זיהומיות מגיעים למזוננו ממקור חי או כתוצאה מזיהום משני בתהליך עיבוד המזון.
אוכלים סלט של חיידקים?
כיום, ברור, כי גם “תוצרת חקלאית טרייה”, כגון; ירקות, פירות, ירקות עליים, וצמחי תבלין עלולים לגרום להתפרצויות רחבות היקף של הרעלות מזון הגורמות לאשפוזים ואף למוות של חולים.
פרופ’ ירון, חשפה, כי השנה, גרם בזיליקום שגודל בישראל להתפרצות של מחלת הסלמונלוזיס בקרב עשרות חולים ברחבי אירופה, התפרצות שפגעה מאוד במוניטין של התוצרת החקלאית הטריה שמקורה מישראל.
יחד עם זאת למרות שנמצאה עליה בריכוזי חיידקים לא נמצאה עליה בתחלואה באוכלוסיה.
המסקנה הרווחת היום בקרב מדענים, היא, כי לא נמצא עדיין חומר בטוח לשימוש לצורך חיטוי מזונות, שיוריד באופן משמעותי את הזיהום מבלי לפגוע באיכות המוצר.
פרופ’ סימה ירון
לכן, יש להקפיד על האיכות המיקרוביאלית של מי ההשקיה כדרך היעילה ביותר לשמור על בטיחות המוצר הצמחי, איכותו, אורך חיי המדף שלו ובהגנה על בריאות הציבור.
ד”ר הדס ממן, מבית הספר להנדסה מכנית באונ’ תל אביב, עסקה בדרכים ובטכנולוגיות מתקדמות לטיפול במזהמים ובשמירה על איכות המים העיליים ומי התהום.
בין השיטות המועדפות היום, מנתה ד”ר ממן את הפוטוליזה (הפרדה באור) הישירה של המזהמים ע”י קרינה סולארית, קרינה אולטרה סגולה ובחמצון של המזהמים בעזרת רדיקלים חופשיים – כל אלה תוקפים את המזהמים ומפרקים אותם.
ד”ר עמי נשרי, מ-“המעבדה לחקר הכינרת”, דווח על פרויקט שמטרתו היא קביעת מתכונת הניטור המומלצת במאגרי קולחים המשמשים ל-השקיה חקלאית. כלומר, קביעת תדירות הדיגום, מספר התחנות הנדגמות בכל מאגר ועומק הדגימה הרצויים.
דר’ עמי נשרי
ד”ר חני עבדת, מ”ארגון עובדי המים” ומרכזת מגמת מים וקרקע במכללה, עסקה בהרצאתה באחד ממקורות זיהום מי התהום והקרקע השכיחים בעולם ובארץ בפרט – זיהום בדלקים.
לדבריה, בישראל 2009, מסתמנת מציאות קשה של זיהום קרקעות בדלקים, לרוב כתוצאה מדליפות סמויות ממכלים ומפגיעות בצנרת תת-קרקעית.
ד”ר עבדת התמקדה באפיון המזהמים השכיחים בדלק שבעזרתם ניתן לעקוב ולבחון את ממדי זיהום הקרקע ובגישה הנדרשת כיום, ע”י המשרד להגנת הסביבה, לחקירת אתר החשוד כמזוהם במרכיבי דלק.
לדברי תמי צוקרמן מנכ”ל המכללה הטכנולוגית רופין – בית הספר להנדסאים ומארגנת יום העיון, ד”ר חני עבדת, יום עיון זה הוא השני מתוך סדרה של 3 ימי עיון המתוכננים ב”רופין”, הודות לשיתוף הפעולה הפורה בין ארגון עובדי המים למכללה הטכנולוגית רופין.
קישור דומה בנושא: מצאנו מאמר קצר ומעניין בו לא נפקד שמה של ישראל בנושא מי קולחין, מצאנו גם בבלוג Benettontalk
Add Comment