"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אדיר בנימיני

זאב שטרנהל – האיש שזכה לברכת מינרווה / הטור של אדיר בנימיני, נתניה

מספר דברים בעקבות הנחת מטען הצינור שהתפוצץ ליד ביתו של פרופ’ זאב שטרנהל בעיר ירושלים ◄ אין להשלים עם מצב בו אנשים יהיו נתונים בסכנה בשל דעותיהם ואולי אף יחששו להביע אותה בשל כך.
זאב שטרנהל – האיש שזכה לברכת מינרווה / הטור של אדיר בנימיני, נתניה
זאב שטרנהל – האיש שזכה לברכת מינרווה / הטור של אדיר בנימיני, נתניה

פרופ’ זאב שטרנהל, הוא אחד המוחות המבריקים אותם זכיתי לפגוש בימי חיי, השייך בעיניי לשבעת החכמים של דורנו וקרוב לוודאי שזכה לקבל את ברכתה האישית של מינרווה (אלת החוכמה, התחבולה, המסחר, האמנויות, המדע והמלחמה במיתולוגיה הרומית). השתתפתי בלא מעט קורסים אקדמאיים בחיי, במסגרת לימודי לתואר ראשון ושני בתחומים שונים: היסטוריה, מדע המדינה ומשפטים, ואני יוכל לומר בוודאות גמורה ומלאה, כי הקורס ממני רוויתי את הנחת האינטלקטואלי הרב ביותר (גם בשל העניין האישי שלי בתחום), היה הקורס "תולדות המחשבה המדינית", שנה א’ בתואר ראשון במדע המדינה בהנחייתו פרופ’ זאב שטרנהל, באוניברסיטה העברית בעיר ירושלים.

שטרנטהל הוא בפירוש מסוג המרצים המציבים סטנדרטים גבוהים מהסטודנטים שלו, ועל אף שהמדובר בקורס המתנהל באולם גדול עם המכיל כ-200 סטודנטים ויותר, תמיד היה קוטע את רצף ההרצאה ומבקש לבדוק את רמת הבקיאות של בחומר הקריאה. כאשר היה מגלה שמעטים מדי קראו את החומר לקראת השיעור, לא היה לא היה טורח לעולם להסתיר את מורת רוחו ואת אכזבתו מכך, דבר שגרם לחלק לא קטן מאיתנו לנסות לתקן את דרכנו לפעם הבאה.

הודות לו, זכיתי להתוודע להוגי דעות חשובים שספק אם הייתי מגיע להם בכוחות עצמי אי פעם, כמו; הרברט ספנסר, תומס היל גרין, אלכסיס דה-טקוויל, ג’וזפה מציני, ארנסט רנן, אנריקו קורדיני, מוריס בארס (בגין המחקר על כתביו קיבל את הדוקטורט), היינריך פון-טרייטשקה, יוהן גוטפריד הרדר ו-תומס קארלייל.

מינרווה

על אף ולמרות שהשקפות העולם המדיניות והכלכליות שלי שונות מהשקפת עולמו, תמיד אנצור בלבי ואזכור את התרומה הרבה שהפקתי מהשיעורים אותם למדתי אצלו ומהיכרותי עימו באופן כללי.

מכאן גם נבע עומק הזעזוע שחשתי לאחרונה בעקבות אירוע הנחת המטען, ואשר קדמה לה קודם לכן, אותה עתירה מבישה לבית המשפט הגבוה לצדק, בגין ההחלטה להעניק לו את חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה, לו אין לדעתי ראוי ממנו!

אותם חוליגנים שהטמינו את המטען בביתו חצו בהתנהגותם כמה קווים אדומים עליהם אין כפרה. משטר דמוקרטי מתוקן אינו יכול להשלים עם מעשים שכאלה.

חופש הביטוי הוא אחד האמצעים להגשמתו העצמאית של האדם, הדרך להתמודד עם דעה נוגדת היא ההתמודדות נגדה ולא בניסיון להשתיקה. אין להשלים עם מצב בו אנשים יהיו נתונים בסכנה בשל דעותיהם ואולי אף יחששו להביע אותה בשל כך.

כמה עצובה ואירונית העובדה שהאיש שחשף במשך דורות עשרות אלפי סטודנטים לערכי הסובלנות וחופש הבעת הדעה של ג.ס מיל בספרו "על החירות", נחשף לפעולה אלימה מעין זו, שחצתה באופן בוטה את אותו הקו בין חופש הבעת הדעה לבין חופש נקיטת הפעולה עליו מדבר מיל בספרו זה.

שטרנהל בשיעוריו עשה שימוש בדוגמא מתוך הספר של מיל על מנת להמחיש את אותו הגבול אותו אסור לעבור. שאלת המפתח היא עד כמה יש לאותה פעולה של הפרט השלכות על בני אדם אחרים, ואם יש, היכן עובר אותו הגבול?

הדוגמא שמיל מביא הוא סוחר הדגה המעלים את מחירי התבואה; זה דבר בסדר ולגיטימי למחות על כך באופן פומבי, אך כאשר ההפגנה מתקיימת על סף ביתו של סוחר התבואה, הדבר עלול להביא להסתערות על ביתו. כאן עובר הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

_________

הכותב הינו חבר מועצת עיריית נתניה, בעל תואר שני (M.A) במדעי המדינה מן האוניברסיטה העברית בירושלים.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן