מחמוד דרוויש המשורר הפלסטיני הלך לעולמו בגיל 67

בשנת 2000 שירתו של דרוויש עוררה סערה בארץ כאשר שר החינוך דאז, יוסי שריד, ביקש להכניס לתוכנית הלימודים התיכונית שניים משיריו. חברי כנסת מהימין מחו כנגד הכללת שירים של לאומן פלסטיני בתוכנית החינוך היהודית

מחמוד דרוויש המשורר הפלסטיני הלך לעולמו בגיל 67

מחמוד דרוויש (محمود درويش) המשורר הפלסטיני, הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 67 בבית חולים ביוסטון אשר בטקסס – כך דיווחה לראשונה הערב (שבת) רשת הטלוויזיה אל ג’זירה. כלי תקשורת ערבים דווחו בסוף השבוע, כי דרוויש, אחד מהמשוררים החשובים והמוערכים בדורו בשפה הערבית, דרוויש, שסבל מזה שנים מבעיות לב, נאבק על חייו וביום רביעי האחרון, הוא עבר ניתוח בעורק הראשי. יממה, לאחר מכן, הסתבך והחמיר מצבו והוא הובהל למחלקה לטיפול נמרץ שם חובר למכונת הנשמה ונאבק על חייו במשך זמן קצר.

לפני שעה קלה הכחיש טייב עבד אל-רחים ראש לשכתו של אבו-מאזן יו”ר הרשות הפלסטינית, את הדיווחים שלפיהם המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש הלך לעולמו.

מחמוד דרוויש (בערבית: محمود درويش; 13 במרץ 1941 – 9 באוגוסט 2008)

דרוויש נולד ב-13 במרץ 1941 בכפר אל-בירווה בגליל (הכפר הוחרב במלחמת העצמאות). הוא ומשפחתו הפכו לפליטים ונאלצו לגלות ללבנון. לאחר מכן הסתנן בחזרה לישראל וחי בהחבא בדייר אל-אסד ולאחר מכן בכפר יאסיף.

בשנות השבעים התחיל בפעילותו הספרותית. הוא החל לפרסם שירים באל-ג’דיד, כתב העת הספרותי של מפלגת רק”ח, ובסופו של דבר היה לעורכו. לאחר מכן, עבד כעורך משנה בעיתון אל-פג’ר, שנתמך על ידי אש”ף.

לאחר שנעצר מספר פעמים בשל פעילותו וכתיבתו, עזב ב-1971 לעיר מוסקבה, ומאוחר יותר התגורר בקהיר ובעיר ביירות (שם עבד כמנהל מרכז המחקר של אש”ף), בפריז ובאי קפריסין, עד שלבסוף השתקע בעיר רמאללה. בשנת 1988 חיבר את “מגילת העצמאות הפלסטינית”.

דרוויש הלך לעולמו בארה”ב ב-9 באוגוסט 2008 בעקבות סיבוכים לאחר ניתוח לב שעבר.

שירתו

דרוויש פרסם מעל לארבעים ספרים, ברובם ספרי שירה. המוטיב המרכזי בשירתו הוא הגעגועים לביתו האבוד והכמיהה לעצמאות פלסטינית, ובשל כך הפכה להיות אחד מסמליו החשובים של המאבק הפלסטיני, ממנו היא גם שואבת בעצמה. בשירי מחאה שכתב נגד הדיכוי, הנישול והכיבוש הוא גם תוקף את הציונות ואת שנעשה בשמה.

יחסו לישראל ולציונות, בהתאם לכך, עוין, כפי שהדבר מתבטא, למשל, בשירו “תעודת זהות” (בתרגום סמי שלום שטרית ועירין סיגל):

אֲנִי לֹא שׂוֹנֵא אֲנָשִים
וְאֵינֵנִי פּוֹלֵשׁ
אֲבָל אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב
בְּשָׂרוֹ שֶל הַכּוֹבֵשׁ יִהֱיֶה לִי לְמָאֳכָל
הִזָּהֵר..
הִזָּהֵר..

בפוליטיקה הישראלית

בשנת 2000 שירתו של דרוויש עוררה סערה בארץ כאשר שר החינוך דאז, יוסי שריד, ביקש להכניס לתוכנית הלימודים התיכונית שניים משיריו. חברי כנסת מהימין מחו כנגד הכללת שירים של לאומן פלסטיני בתוכנית החינוך היהודית, על אף שהשירים שנבחרו לא היו בעלי אופי לאומני ולא עסקו כלל בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, והגישו הצעת אי אמון שנדחתה.

מספריו שתורגמו לעברית

• זכר לשכחה, תרגום, הערות ואחרית דבר: סלמאן מצאלחה, הוצאת שוקן, 1989.
• ערש הנוכרייה, הוצאת בבל, 2000
• למה עזבת את הסוס לבדו, הוצאת אנדלוס, 2000
• מצב מצור, הוצאת אנדלוס, 2002
• ציור קיר, הוצאת אנדלוס, 2006

■ לאתר הרשמי של מחמוד דרוויש (בערבית ובאנגלית)

■ המידע על מחמוד דרוויש הובא מתוך ויקיפדיה

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח