ניתן להניח שהנער שרצח לא שמר בבטן את זה במשך שנתיים אלא דיבר ולפחות נתן רמזים לאנשים שקרובים אליו, על מנת להגדיל עצמו בעיניהם • המשטרה בחקירה נאותה הייתה צריכה לעלות על כך באמצעות מודיעין של המשטרה.
ד”ר גימשי: רצח ענת פלינר תופעת אלימות הנוער אפידמיה בשנים האחרונות בארצות המערב
ד”ר דני גימשי תנ”צ (בדימוס), משמש בראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במסלול האקדמי המכללה למינהל, אומר היום בהתייחסו לרצח עו”ד ענת פלינר – שפוענח היום (ראשון), כי: תופעת אלימות הנוער היא אפידמיה של השנים האחרונות בארצות המערב – זו הנחת היסוד.
בני נוער בד”כ פחות מרוסנים ופחות בעלי שיקול דעת כאשר הם פועלים באלימות. עבריין בוגר אלים ייטה פחות לעשות מעשים פזיזים וחסרי אחריות, עבריין קטין, יתנהג בהרבה פחות שיקול דעת. זה ידוע מההיסטוריה המחקרית אומר ד”ר גימשי.
“התיזה מקבלת העצמה בישראל, בגלל העובדה שהאלימות למיניה היא חלק מהחוויה וההוויה הישראלית – הוסיף ד”ר גימשי – “האלימות הייתה בעבר ועודנה אמצעי לגיטימי להשגת מטרות. המיוחד כאן אלימות נוער היא לרב קבוצתית וכאן יש אלימות של יחיד. הצעיר איבד שליטה ודקר. בכך המקרה יוצא דופן”.
ד”ר גימשי, יוצא בביקורת על המשטרה וטוען, כי; “חקירה מעמיקה הייתה מבצעת “הערכת גורמי מסוכנות” במיוחד באזור הטריטוריאלי הקרוב, עם מעגלים הולכים ומתרחקים יתכן מאד שבעקבות הסתבכויותיו של הרוצח לאחר מכן, היו אמורות להידלק נורות אדומות. אני שואל מדוע לא נדלקו…?.
ניתן להניח שהנער לא שמר בבטן את זה במשך שנתיים אלא דיבר ולפחות נתן רמזים לאנשים שקרובים אליו, על מנת להגדיל עצמו בעיניהם, והמשטרה בחקירה נאותה הייתה צריכה לעלות על כך באמצעות מודיעין של המשטרה.
אין לו עדיין נתונים על הרקע של הנער שרצח אך לתחושותיו של ד”ר גימשי, ויש כאלו: מדובר על רצח של בן טובים – לא בטוח.
לדברי ד”ר גימשי; “או שיש לילד אישיות אלימה ואנטי סוציאלית – וכנראה שכן, כי הוא הולך ומסתבך לאחר הרצח. או שהוא גדל במשפחה מבוססת – במשפחה בעייתית מבחינה רגשית – ואנו רואים זאת רבות ב”עברייני בני טובים”.
האמצעי החשוב ביותר בסוציאליזציה להפנמת נורמות – בפרט של ציות לחוק: זה פיקוח עקבי. כלומר: שיש איזה רצף בפיקוח, ולא פתאום עלייה (מקפידים מאד) ובפרקי זמן אחרים – הוא חופשי לחלוטין.
וזה בפירוש גורם לאלימות, ואנו רואים זאת רבות בקרב “בני טובים”. אם זה כך. יש בנערים כאלו חלל רגשי” – סיכם ד”ר גימשי.
Add Comment