חוקרים מהאוני’ העברית ומאוניברסיטת ברקלי פיתחו את השיטה – הפיתוח יאפשר גישה לדימות רפואי למיליוני בני אדם ברחבי העולם • פרופ’ בוריס רובינסקי, הוכיח את היתכנות השיטה המאפשרת להחליף מערכת קיימת, המבוססת על דימות רפואי שנעשה במכשיר אחד במערכת דימות חדשה
פותחה שיטה להעברת הדמיות רפואיות באמצעות הטלפון הסלולרי
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ברקלי פיתחו שיטה המאפשרת העברת דימות רפואי באמצעות הטלפון הסלולרי. הפיתוח יאפשר נגישות לאבחונים רדיולוגיים מתוחכמים ולטיפולים. מהטכנולוגיה החדשה יוכלו ליהנות רוב אוכלוסיית העולם החיה במדינות מתפתחות שאין להן גישה לטכנולוגיה זו ומיליוני בני אדם המתגוררים בפריפריה במדינות מפותחות הרחק ממרכזים רפואיים מודרניים. מאמר על פיתוח זה יתפרסם מחר במהדורה האלקטרונית של כתב העת Public Library of Science ONE (PLoS ONE).
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ל-75% לערך מכלל אוכלוסיית העולם אין גישה לאולטרה-סאונד, לצילום רנטגן, להדמיית תהודה מגנטית (MRI) ולטכנולוגיות דימות אחרות המשמשות למגוון רב של בדיקות רפואיות (מאבחון גידולים, דרך זיהוי תסמינים של מחלת ה-שחפת ועד למעקב אחר העובר בזמן ה-היריון).
דימות רפואי נחשב לאחד ההישגים החשובים ברפואה המודרנית וכ-20% מכלל האבחונים והטיפולים נעשים באמצעותו. עם זאת הטכנולוגיה אינה זמינה למיליונים רבים בעולם עקב עלויות תחזוקה גבוהות.
פרופ’ בוריס רובינסקי מן האוניברסיטה העברית הוכיח את היתכנות השיטה המאפשרת להחליף מערכת קיימת, המבוססת על דימות רפואי שנעשה במכשיר אחד במערכת דימות חדשה. במערכת החדשה שני רכיבים עצמאיים המחוברים זה לזה באמצעות טכנולוגיה סלולרית, שאפשר ליישמה בדימות רפואי לסוגיו השונים (אולטרה-סאונד, דימות אופטי חשמלי ועוד).
פרופ’ בוריס רובינסקי הוא ראש “המרכז להנדסה ביו רפואית בשירות האנושות והחברה” של בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע”ש רחל וסלים בנין ב-אוניברסיטה העברית ופרופסור להנדסה ביו-רפואית והנדסת מכונות באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.
בצוות המחקר השתתפו: יאיר גרנות ו-אנתוני איבורה, תלמידי מחקר לביו-פיסיקה של אוניברסיטת ברקלי.
הפיתוח יאפשר גישה לדימות רפואי למיליוני בני אדם ברחבי העולם
’יישום – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית’ ואוניברסיטה ברקלי רשמו פטנט על ההמצאה ויפעלו למסחר את הטכנולוגיה.
“המערכת שפיתחנו תהפוך את טכנולוגיית הדימות לזולה ולנגישה לאוכלוסיות אלו” – אמר פרופ’ רובינסקי. “מכשירי הדימות יקרים ודורשים תחזוקה שוטפת כמו גם צוות תפעול מיומן. רק מרכזים רפואיים עם תקצוב ועם משאבי אנוש הולמים יכולים להרשות לעצמם החזקה של מכשירים אלו.
מערכות הדימות הקונבנציונליות שמשתמשים בהן היום כוללות את כל הרכיבים (חומרה לקליטת הנתונים, תוכנה לניתוח הנתונים ומערכת להצגת הדימות).
גם אם מכשירים כאלו קיימים בארצות מתפתחות הם אינם בשימוש תדיר מסיבות טכניות או בשל חוסר מיומנות תפעול”.
השיטה החדשה כוללת מכשיר עצמאי (Data Acquisition Device DAD -) הקולט את הנתונים הגולמיים במקום מרוחק שבו נמצא החולה. מדובר במכשיר פשוט, בלא צג, המתחבר בטכנולוגיה סלולרית למכשור מתקדם שיכול להימצא בכל מקום בעולם. לאחר שהמידע פוענח ועובד, הוא נשלח חזרה לחולה בצורת הדמיה ממוחשבת, המוצגת על צג הטלפון הסלולרי.
“ה-DAD, יכול להיות מורכב מחלקים פשוטים שכל אדם בעל ידע טכני בסיסי יֵדע לתפעל. כך יורדות העלויות ונחסך הצורך בהכשרת צוות לתפעול המכשור” – מסביר פרופ’ רובינסקי; “העובדה שהתמונה מעובדת במרכז רפואי מתקדם ואין צורך במכשיר הדימות בשטח תאפשר את הפצת השיטה לאזורים מרוחקים בעולם, שחסר בהם ציוד רפואי מתקדם אך ישנה תקשורת סלולרית”.
להדגמת השיטה בחרו החוקרים בשיטת ההדמיה של טומוגרפיה חשמלית (Electrical Impedance Tomography). השיטה מבוססת על העיקרון שלפיו רקמות נגועות מעבירות אותות חשמליים שונים מאלו שמעבירות רקמות בריאות. ההבדל בהתנגדות הזרמים החשמליים מתורגם לתמונה, שאותה אפשר להעביר בטכנולוגיה סלולרית.
המערכת שפיתחנו תהפוך את טכנולוגיית הדימות לזולה ולנגישה
לצורך הניסוי, השתמש צוות המחקר בחלקים פשוטים וזמינים ובנה מכשיר DAD. במכשיר היו 32 אלקטרודות עשויות פלדת אל-חלד – מחציתן ליצירת זרם חשמלי ומחציתן למדידת המתח החשמלי.
האלקטרודות חוברו אל מְכל ג’ל ש-דימה גידול ברקמת חזה. 225 מדידות הוזנו ל-טלפון סלולרי שחובר למכשיר בעזרת כבל USB.
לאחר מכן, נשלח המידע למחשב מרכזי שהכיל תוכנה לעיבוד הנתונים. הנתונים הגולמיים עובדו ל-הדמיה ממוחשבת וזו נשלחה חזרה באמצעות הטלפון הסלולרי. החוקרים וידאו שהתמונה שהתקבלה ברורה וניתנת לצפייה ולמעשה הוכיחו את כשירות המערכת לשימוש.
המחקר התאפשר הודות לתמיכה של המרכז הלאומי למשאבי מחקר במכון הלאומי לבריאות של ארה”ב, האיגוד הישראלי למדע ובית חולים פלורידה באורלנדו. החוקרים ממשיכים בפיתוח ההמצאה כדי שתיושם על טכנולוגיות דימות נוספות.
Add Comment