כך עולה ממחקר באוניברסיטה העברית; פרופ’ נלקן; רגישות התאים בקליפת המוח לצליל גבוהה יותר ממה שציפינו… הממצאים הראו שתהליכי העיבוד של הצליל מתרחשים בשלב די מוקדם במוח. בנוסף, הניסוי הראה שיכולת ההבחנה החדה של התא תואמת את התנהגות המשתתפים במחקר”.
נמצאו תאים במוח האחראים להבחנה בין צלילים
האם בני אדם שומעים טוב יותר מבעלי חיים? ידוע שחתולים, חולדות ועכברים, למשל, יכולים להבחין בתדרים גבוהים ונמוכים יותר בהשוואה לבני אדם. כעת מצאו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות אחרות את תאי העצב במוח האדם האחראים לזיהוי ההבדלים הדקים בין הצלילים. מתברר כי בקליפת המוח השמיעתית ישנם תאים שאחראים לתאי השמיעה הקיימים באוזן. תאים אלו הם המאפשרים לבני אדם להבחין בין צלילי מוזיקה.
עבודתם של פרופ’ ישראל נלקן מהמכון למדעי החיים והמרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית ב-אוניברסיטה העברית, פרופ’ יצחק פריד מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת ת”א, ופרופ’ רפי מלאך מ-מכון וייצמן, יחד עם תלמידי המחקר רועי מוקמל והגב’ יעל ביטרמן, פורסמה לאחרונה בכתב העת Nature.
הידע על קליפת המוח השמיעתית מתבסס ברובו על מחקרים קודמים שהתחקו אחר הפעילות המוחית אצל בעלי חיים בזמן שנחשפו לצלילים.
מחקרים אלו, סיפקו מידע בעל ערך רב לגבי עיבוד צלילים במערכת השמיעה, אך לא לגבי מאפייניה הייחודיים של מערכת השמיעה אצל בני אדם.
במחקר הנוכחי נבחנה לראשונה רגישות התאים ב-קליפת המוח של בני אדם. לצורך המחקר השתמשו החוקרים בטכניקה ייחודית לטיפול בחולים אפילפטיים. כחלק מהטיפול הרפואי בהם, חוברו החולים לאלקטרודות המתעדות את פעילות תאי עצב בודדים בקליפת המוח. בהסכמתם, הושמעו להם צלילים והם התבקשו ללחוץ על מקש בכל פעם שזיהו הבדל בצליל.
במבחנים שמדדו את התגובה של הנבדקים לצלילים מלאכותיים מצאו החוקרים כי תאי עצב בקליפת המוח השמיעתית של האדם הגיבו לשינויים בצלילים מסוימים בדיוק מפתיע. מתברר כי שינוי בצליל במרווח של רבע טון (’טון’ הוא היחידה הבסיסית למדידת המרווח המוזיקלי) יכול להיות מזוהה בדייקנות על ידי תגובות יחידות של תאי עצב בודדים. לשם השוואה, רגישות תאי עצב בודדים באותו אזור אצל החתול היא נמוכה הרבה יותר.
אולם, כאשר נחשפו הנבדקים במחקר לצלילי “העולם האמיתי” – כמו דיאלוגים ומוזיקה (מהסרט “הטוב הרע והמכוער”) וצלילי רקע – הראו תאי העצב דפוסי פעולה מורכבים אשר אינם יכולים להיות מוסברים רק על בסיס רגישות התדרים של תאי העצב בקליפת המוח.
תופעה זאת נראתה בעבר רק אצל בעלי חיים אבל מעולם לא אצל בני אדם ויש מקום להמשיך במחקר נוסף. בניגוד לצלילים מלאכותיים, בצלילים הקשורים להתנהגות, כמו דיבור ומוזיקה, מעורבים תהליכי עיבוד תלויי-הקשר נוספים בקליפת המוח השמיעתית של בני אדם.
“רגישות התאים בקליפת המוח לצליל גבוהה יותר ממה שציפינו” טוען פרופ’ נלקן; “הממצאים הראו שתהליכי העיבוד של הצליל מתרחשים בשלב די מוקדם במוח.
בנוסף, הניסוי הראה שיכולת ההבחנה החדה של התא תואמת את התנהגות המשתתפים במחקר”. משמעות הממצאים היא שלתאים האחראים להבחנה בין צלילים במוח האדם, למרות דמיונם לתאים מקבילים בבעלי חיים אחרים, יש גם מאפיינים ייחודים.
Add Comment