לאחר שמשרד החינוך החליט לצמצם “מהיום למחר” פעילות האולפנים • רוברט ברל, מנהל מחלקת המשימות בקיבוץ הדתי; הצעירים שהגיעו לקיבוץ בארות יצחק נמצאים בחוסר ודאות מבחינת היכולת ללמוד עברית בארץ, ואיש מהמערכות הממשלתיות אינו מטפל בהם ומשיב לשאלותיהם.
30 קיבוצים: צעירים שהגיעו לארץ ללימודי עברית עומדים מול דלתות סגורות
קבוצה של כשלושים צעירים יהודים מחו”ל שהגיעה לארץ לחצי שנה של לימודי עברית באולפן בקיבוץ בארות יצחק אינה יכולה להתחיל בלימודים בשל שינוי פתאומי במדיניות משרד החינוך ביחס לאולפנים ללימוד עברית. על פי המדיניות החדשה, נאסר על צעירים מחו”ל שטרם עלו לארץ ללמוד באולפנים שמתקצב משרד החינוך.
רוברט ברל, מנהל מחלקת המשימות בקיבוץ הדתי, המלווה את פעילות האולפנים, אמר שההחלטה לסגור באופן מידי את האולפנים בפני הצעירים מחו”ל היא חסרת אחריות.
נחמיה רפל, מזכ”ל הקיבוץ הדתי: “מדובר בבני אדם שעזבו את מקומות מגוריהם ולעיתים גם מקומות עבודה ופינו חצי שנה מחייהם כדי ללמוד ולעבוד בארץ. אלו אנשים בוגרים שלא באו לארץ סתם לשרוף זמן, אלא לבחון ברצינות את האפשרות לעלות ארצה. אלו אנשים שנפגשו עם שליחי הסוכנות ומדינת ישראל במקומות מגוריהם ובאו לארץ על פי ההנחיות של שליחי המדינה, וכעת מתברר ששינו להם רטרואקטיבית, ולאחר הגעתם לארץ, את התנאים ללימוד עברית באולפן”.
“אם אנשי משרד החינוך רוצים לשנות את המדיניות, עליהם לשבת איתנו ועם מנהלי האולפנים ולראות איך מיישמים את ההחלטה בלי לפגוע במי שכבר באו לארץ. ניתן לדון ולבחון האם יש דרכים יצירתיות אחרות להמשך פעילות האולפנים בלי להכביד על תקציב המדינה” – אומר ברל.
נחמיה רפל, מזכ”ל הקיבוץ הדתי
תנועת הקיבוץ הדתי מפעילה שלושה אולפנים בקיבוץ בארות יצחק, קיבוץ יבנה וקיבוץ שדה אליהו. באולפנים לומדים 150-200 תלמידים בשנה. על פי ניסיון השנים הקודמות, רוב הצעירים שמגיעים כתיירים בוחרים בהמשך דרכם לעלות לארץ.
חלק מהם מתגייס מיידית לצה”ל, לרוב ליחידות קרביות, חלק נשארים בארץ כסטודנטים, וחלק מהווים בקמפוסים ובקהילות בארצות מגוריהם את שליחיה הטובים ביותר של מדינת ישראל. “כל השקעה בהם היא משתלמת ביותר מבחינת מדינת ישראל” אומר ברל.
מוסיף ברל, כי הצעירים שהגיעו לקיבוץ בארות יצחק נמצאים בחוסר ודאות מבחינת היכולת ללמוד עברית בארץ, ואיש מהמערכות הממשלתיות אינו מטפל בהם ומשיב לשאלותיהם. משרד החינוך חייב לאפשר להם ללמוד עברית ולבחון איתנו מה לעשות בהמשך כדי לשמור את המפעל החשוב. כידוע, בלי ידע בשפה העברית לא ניתן להיקלט כראוי בארץ, ולא ניתן להרגיש את תחושת השייכות.
Add Comment