שם לועזי הוא שם בינ”ל ובין אם נודה בכך ובין אם לאו הוא משדר תכונות אמריקאיות ואירופאיות. במילים פשוטות, הוא נתפס כחזק, סקסי ומוצלח יותר מרוב השמות המקומיים. האנגלית פופולארית היום בארץ, מבעבר ולכן שימוש בשם או בסלוגן לועזי מייצר פילוח שוק ממוקד מיתוג
מיתוגים עסקיים בעולם העסקים – מדברים עברית חולמים בשפת אנגלית
בשקט, אבל בביטחה, ללא “טאררם תקשורתי” באמצעות מסיבת עיתונאים או כתבת שער ולחלקנו אף ללא הכנה מוקדמת, בעולם העסקים והמיתוג העסקי, כבר זמן רב מתנהלים בשפת אנגלית; המושגים שאנו משתמשים בהם, התפיסה השיווקית וה”טאצ’” המוביל בבניית התדמית והטמעת המותג.
חברות ישראליות ועסקים מקומיים שקהל היעד שלהם ישראלי טהור, משתמשות בשם לועזי ולעיתים רבות מצוידות בסלוגן אנגלי, קבל עם ועדה… שמות, כגון; HOT, YES, WOW הפכו במהרה למובילות בנוף הרחובות, הדרכים והכבישים שלנו גדושי הפרסומות. חברות אלה פונות לקהל ישראלי מגוון מכל שכבות הציבור, גם לקהל ששפת האנגלית רחוקה מלהיות שגורה בפיו, או מובנת ובכל זאת הן בחרו להיקרא בשמות אנגליים.
גם בעולם האופנה המהפכה האנגלית נוגעת; מותגי אופנה בוחרים שמות לועזיים במכוון; FOX הישראלית, RENUAR, HONIGMAN הן דוגמאות לאופנה תפיסתית שתישאר כאן כנראה, לתמיד.
מתברר, כי התופעה הזו אינה פוסחת על שום ענף; טכנולוגיה, מסעדות, מקומות בילוי, מספרות והרשימה ארוכה. הפכנו בן לילה לחולמים בשפה האנגלית; שמות החברה והסלוגנים נכתבים באנגלית, התפיסה השיווקית מושפעת מה”דוד סם” (וכבר לא ממש מ”דודה סימה…”), העיצוב בינלאומי ומושפע מטרנדים עולמיים מובילים ולאו דווקא מאלמנטים מקומיים שורשיים ועוד.
▼ האינטרנט
האינטרנט שינה את המונח “מקומי”; עסקים, חברות ולמעשה כל אתר אינטרנט קטן ככל שיהיה מתקיים הישר בזירה בינלאומית שבה כל אחד מכל מקום בעולם יכול להיכנס ולצפות בו.
היטיב לתאר זאת תומס פרידמן בספרו המצוין; “העולם הוא שטוח”.
המתאר את הגורמים המשטחים את העולם, כלומר; הגורמים לעולמנו להראות קטן ללא העקמומיות הניראית של העולם העגול. כאשר קולומבוס שט באוקיינוס, הוא הבין מבחינת פרידמן והוכיח שהעולם עגול והוא בעל עקמומיות נראית לעין. פרידמן מתאר האירועים והתהליכים הגלובליים שעיצבו את עולמנו.
הוא כותב על התמורות הכלכליות, הפוליטיות, החברתיות והטכנולוגיות שהובילו את העולם לפתיחת השווקים ההודים בעלי האוכלוסייה הגדולה והזולה אך המיומנת המצליחה להשתלב מרחוק בעבודות רבות בארצות הברית בעיקר באמצעות התקשורת, האינטרנט ותוכנות מיוחדות. גם הסינים מצטרפים לשוק הגלובאלי הזה.
הכפר הגלובאלי, יצר אפשרויות נוספות בפני חברות שלא היו קיימות בעבר וחברות מקומיות יכולות היום יותר מתמיד למכור מוצרים ושרותים לכל מקום בעולם בדרך קלה ומהירה יותר מאי פעם ולכן הן ערוכות לפנייה לשוק הבינלאומי הן מבחינת העיצוב והן מבחינת הפנייה המילולית.
▼ סקס – sex והעולם הגדול
שם לועזי הוא שם בינלאומי ובין אם נודה בכך ובין אם לאו הוא משדר תכונות אמריקאיות ואירופאיות. במילים פשוטות, הוא נתפס כחזק, סקסי ומוצלח יותר מרוב השמות המקומיים.
השפה האנגלית פופולארית היום בארץ, הרבה יותר מימים עברו ולכן שימוש בשם או בסלוגן לועזי מייצר פילוח שוק ממוקד לסוג קהל היעד שאליו פונה החברה.
גם מבחינת ה-עיצוב למעצבים רבים יש העדפה ברורה לפונטים לועזיים. טענתם היא שלמרות שיהיו כאלה שיחלקו על דעתם וטעמם האישי והמקצועי עדיין ניתן להגיד שהפונטים הלועזיים פשוט נראים טוב יותר.
▼ זה נשמע לנו יותר מוכָר
השימוש במילים לועזיות עשוי להזכיר לנו, משהו שכבר ראינו או חווינו והשאיר לנו טעם טוב בפה. לדוגמא; בית קפה המשתמש בכינוי House Coffee נשמע יותר מוכר מאשר קפה הבית.
זו כנראה הסיבה שבתי הקפה השוטפים אותנו בקפאין משובח נקראים, ברובם המכריע, בשמות לועזיים לדוגמא: AR Caffe, Coffee Bean, Caffe Joe. ישנם אף כאלו שמחברים בין השפות על מנת להשרות אופי בין לאומי: Ilan’s.
▼ עסקים מתעוררים לעברית…
בנקים לעומת עושים מאמץ תדמיתי מודע להיראות ולהיות ישראלים ככל האפשר כדי לחזק את תחושת הפנייה לפלחי שוק רחבים יותר ולהציג פשטות, בהירות ושקיפות ולכן השימוש בשמות וסלוגנים בשפה העברית, הבנקים; הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי – כולם שומרים על פנייה מילולית בשפת עברית.
לקו תדמיתי זה, מצטרפות גם חברות ענק מתחומים אחרים שבתחילת דרכן שידרו “עסקים באנגלית” ושינו כיוון לשפה המקומית שלנו.
לדוגמא, חברת סלקום בתחילת דרכה הוצגה כ-Cellcom בפונט דק וחד בעל טאצ’ עיצובי “הייטקי” אך היום הלוגו של החברה הוא בשפת עברית ובפונט (אות) עבה ופחות רשמי המשדר ישראליות פשוטה וישירה בגובה העיניים.
_________
אופיר גפקוביץ’
* הכותב אופיר גפקוביץ’, הוא בעל סטודיו לעיצוב דיגיטלי Gafko – Smartly Creative, עם ניסיון של 7 שנים אינטנסיביים ועשירים בתחום האינטרנט.
גפקוביץ’, משמש בין היתר כיועץ בתחום העיצוב ופלאש לחברות מסחריות בארץ ובעולם ומרצה לעיצוב אינטראקטיבי באוניברסיטה הפתוחה”
גפקוביץ’, העמיד בחברת “מיתוגים” אותה הקים צוות הכולל; מעצבים, יוצרי מולטימדיה, קופירייטר ורעיונאי ואנשי שיווק ואסטרטגיה מהשורה הראשונה.
לאתר; מיתוגים.
Add Comment