מוּמְיוֹת קוריאניות התשובה לדלקת כבד נגיפית

פרופ’ מרק שפיגלמן חוקר באוניברסיטה העברית; המומיות הדרום קוריאניות בנות 500 שנה שמורות במיוחד ויכולות לספק מידע חיוני בדבר התפתחות הנגיף הפטיטיס B • החוקרים מתכננים לחקור את הגנום של הנגיף בן החמש מאות שנה לראות אם היו שינויים של ממש בזמן זה

מוּמְיוֹת קוריאניות התשובה לדלקת כבד נגיפית

מומיות שנחשפו באחרונה בדרום קוריאה עשויות לספק רמזים איך להילחם בדלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס B, קובע מחקר של פרופ’ מרק שפיגלמן ממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית בירושלים.

לראשונה נמצאו דגימות של דלקת כבד נגיפית B בגופה חנוטה. כאשר גילו את הנגיף בכבד של ילד שמת לפני חמש מאות שנה, חוקרים באוניברסיטת דַנקוּק ובאוניברסיטה הלאומית בסיאול הזמינו את פרופ’ שפיגלמן לדרום קוריאה לאמת את הממצאים.

עתה פרופ’ שפיגלמן מהאוניברסיטה העברית ויחידת הכבד בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים הם חלק מצוות בין-לאומי המוביל מחקר במומיות, יחד עם מומחים מאוניברסיטה דנקוק, האוניברסיטה הלאומית בסיאול ואוניברסיטה קולג’ בלונדון.

שפיגלמן ידוע במחקריו החלוציים במחלות מידבקות הנמצאות בגופות חנוטות מהונגריה ועד סודן, ובחיפוש מענה להתפתחותן של מחלות התוקפות אותנו גם היום, כמו שחפת, לישמניה ושפעת. המומיות הדרום קוריאניות שמורות במיוחד ויכולות לספק מידע חיוני בדבר התפתחות הנגיף הפטיטיס B.

רוצח בין-לאומי

דלקת כבד נגיפית B גורמת לבעיות כבד ועלולה להוביל למחלת סרטן בכבד או לאי ספיקת כבד. מיליון בני אדם לערך מתים ממנה בכל שנה בעולם.

בדרום קוריאה הצורך להשתלט על הנגיף משמעותי במיוחד, באוכלוסייה ש-12% ממנה נשאים של הפטיטיס (בהשוואה לממוצע העולמי העומד על 5%). בארץ סין נחשב הנגיף גורם עיקרי למחלת סרטן.

מומיות קוריאניות?

עד לא מזמן איש לא ידע על קיומן של מומיות בקוריאה

עד לא מזמן איש לא ידע על קיומן של מומיות בקוריאה. המסורת הקוריאנית העתיקה של הסגידה לאבות הקדמונים והאמונה שבמוות הנשמה עולה למעלה והגוף שב למרכיביו הטבעיים, בלא התערבות חיצונית, פירושה שחניטה הייתה מתועבת בתרבות הקוריאנית.

מכל מקום, עם השתלטות שושלת ג’וסאון Joseon הנאו-קונפוציאנית ב-1392, חלו שינויים במנהגי הקבורה הבודהיסטית העתיקה.

תהליך הקבורה כלל הנחת הגופה על קרח לשלושה ימים עד שלושים יום בזמן האֵבל, הכנסתה עטופה בתכריכים לארון מתים עשוי אורן מפנים ומבחוץ, וכיסוי הארון בתערובת של אדמה וסיד. “במקרים מסוימים, כל זה הסתיים בהיסח הדעת בחניטה טבעית טובה למדי”, אומר שפיגלמן.

הצמיחה והתפשטות הבנייה בדרום קוריאה הביאו להעתקה של בתי קברות רבים והובילו לגילוי הגופות החנוטות.

דע את האויב

החוקרים מתכננים לחקור את הגנום של הנגיף בן החמש מאות שנה לראות אם היו שינויים של ממש בזמן זה. שפיגלמן תוהה, “לפני חמש מאות שנה, האם היה זה הפטיטיס B? הייתכן שמאוחר יותר התפצל מ-’X’ ל-A ו-B? האם כבר היה מפותח? את זה איננו יודעים.

“זוהי משלחת של ’דע את האויב’ שמקווה להגיע למידע שיסייע לחולים של היום ושל מחר”, אומר פרופ’ שפיגלמן. הוא מאמין שהידיעה – כיצד פעל הנגיף לפני חמש מאות שנה – תסייע לנו להבין מה יחולל הנגיף לוּ ימשיך ויתפתח, וייתכן שבסופו של דבר, גם תשנה את גישתם של אנשי בריאות הציבור למלחמה בנגיף.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח