מערכות רבות בחברה האנושית מנוהלות באופן עצמי ביעילות על בסיס משמעת עצמית וללא מבנה היררכי. אימוץ התנהגות הנמלים בטבע, מחקר עכשווי מגלה איך התנהגות פשוטה אך מאוד מיוחדת, המבוצעת ע”י מיעוט, יכולה לשפר את הביצועים של הרוב והתוצאה היא תועלת ברורה לחברה
לך אל הנמלה… נמלים מצאו דרך מקורית להתגבר על מכשולים בדרך
לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם: אשר אין לה קצין, שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה” (משלי, ו’- ו’). – נחיל נמלים שעייף ממהמורות בדרך בחר בדרך מתוחכמת, בכל מהמורה נמלה השתטחה על המכשול כדי לאפשר לאחיותיה לעבור את המסלול בקלות. כך דווחו חוקרים מאנגליה, הם גילו, כי נמלים במרכז ובדרום אמריקה, מתאימות את גודל גופן לגודל המהמורה שהן רוצות לסתום, במקרים מסוימים חוברות מספר נמלים כדי לכסות בורות גדולים יותר.
סקוט פאוול ועמיתו ניגל פרנק, מאוניברסיטת בריסטול, חקרו “צבא נמלים” של סוג נמלים הנקרא Eciton burchellii, החוצים את היערות של מרכז ודרום אמריקה בנחילם המונים למעלה מ-200,000 יחידות.
נמלים “פושטות” אלו נשארים תמיד מקושרים לקן דרך שובל של נמלים אחרות הזרם האחיד הזה של נמלים חיות יכול להפוך ללא אחיד בצורה קיצונית כאשר הן נאלצות לעבור על עלים וענפים באדמת היער. במקרה כזה מספר נמלים מטפסות על השיפועים כדי ליצור “דרך חלקה” לשאר הנמלים.
כשיש צורך בתיקון מהיר של הדרך יש לנמלים סוכנות של “עשה זאת בעצמך”, אמר החוקר פרנק. מוסיף עמיתו פאוול, כי; “כאשר “פקק התנועה” חלף, הנמלים “הנדרסות” מטפסות חזרה מן המהמורה ומצטרפות לחברותיהן לקן בדרך הביתה”.
בעיקרון, המחקר שלנו מדגים איך התנהגות פשוטה אך מאוד מיוחדת, המבוצעת על ידי מיעוט של נמלים פועלות, יכול לשפר את הביצועים של הרוב, והתוצאה היא תועלת ברורה לחברה באופן כללי.
פאוול ופרנק, המשיכו לחקור התנהגות זו גם במעבדה, הם מספרים; “הכנסנו קרש ובו חורים בגדלים שונים, כדי לבדוק איך הנמלים מתאימות את עצמן לגודל החורים ואכן הן התאימו את עצמן יפה” אמר פרנק והוסיף; “אני חושב שכל משתמש בדרך, שקילל בחשאי כל אימת שכלי הרכב שלו קיפץ בחצותו מהמורות – מכשולי דרך (כמו: בורות, תלולית) בדרך שזיעזו את כל עצמותיו, יזדהה עם סיפור זה”.
צבא נמלים
מושבות מועתקות באופן קבוע ממקום למקום בחיפוש אחר מזון – לחץ על התמונה לאתר החוקר Scott Powell מאוניברסיטת בריסטול
מרבית זני הנמלים חיים במושבות גדולות עם אחיותיהן ועם אותן אימהות. הזכרים אף הם לעיתים יצרנים אבל רק בנסיבות מיוחדות. “צבא הנמלים” של העולם החדש בנוי על מערך חברתי נודד של טורפים, מה שאומר שהמושבות מועתקות באופן קבוע ממקום למקום והחיפוש אחר מזון מנוהל ב”קבוצות מחץ” המונות מספר רב של פועלות המחפשות ובו זמנית לוכדות טרף בכוחות משותפים.
העתקת מושבת נמלים מתבצעת על בסיס קבוע ואצל זנים רבים במחזור קבוע בן 35 ימים בשני שלבים ברורים. שלב הנדידה הנמשך 15 ימים, המושבה מתמקמת בקן חדש כמעט כל לילה. ושלב ה”חנייה” הנמשך 20 יום בו המושבה שוהה במקום קבוע. דפוס מחזורי זה עולה בקנה אחד עם בקיעת קוהורטות (גדודי נמלים) חדשות.
בשלב ה”חנייה” המלכה מטילה עשרות אלפי ביצים במהלך תקופה של כעשרה ימים, והקוהורטות הקודמות עוברות שינוי. בסוף שלב החנייה הביצים הופכות לזחלים והזחלים מהדור הקודם לפועלות, המעניקות למושבת הנמלים מספר גדול של נמלים בוגרות חדשות. בזמן הזה נכנסת המושבה לשלב הנדידה ובמהלך תקופה זו עוברים הזחלים התפתחות מלאה. כשהזחלים הופכים לגלמים, המושבה עוברת שוב לשלב החנייה וחוזר חלילה.
באופן יוצא מן הכלל, בכל מקום אליו מגיעה המושבה אין הנמלים בונות קן סטנדרטי באדמה או חופרות מחילה כמו רוב הנמלים. במקום זה הן יוצרות קן או מחנה ארעי מנמלים חיות היוצרות מבנה ושאר הנמלים מתחלקות במטלות; לטפל בגלמים ובמלכה.
אצל מרבית הזנים קבוצות הנמלים נעות במבנה של טור צר שיכול להתמשך לאורך של יותר מ-100 מטר בחיפושיהם אחר טרף מסוים. אבל בשני הזנים Eciton burchellii ו-Labidus praedator “קבוצות המחץ” בנויות מנחילים היוצרים שטיחים צפופים של נמלים ברוחב העולה על 10 מטרים.
שיטת תקיפה זו מאפשרת לשני זנים אלו לכסות שטח צייד רחב יותר מאשר טור של נמלים ומושך אליו זנים שונים של ציפורים הלוכדות טרף במנוסה וטרף שלא הוכנע על ידי הנמלים.
Add Comment