קברו של המלך הורדוס התגלה באתר ההרודיון הסמוך לירושלים ■ מלך יהודה בין השנים 37 לפנה”ס עד 4 לפנה”ס ומייסד שושלת בית הורדוס. הוא מכונה גם “הורדוס הגדול” כדי להבדילו מבניו שנקראו על שמו ■ הוא בנה מחדש את בית המקדש
נתגלה קברו של המלך הורדוס ליד ירושלים
קברו של המלך הורדוס התגלה באתר ההרודיון הסמוך לירושלים – הפרטים המלאים על הקבר עצמו ועל המקום המדויק (באזור אתר הרודיון ליד ירושלים) בו התגלה, יימסרו הבוקר (ג’, 8.5.07), ע”י פרופ’ אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית במסיבת עיתונאים באוניברסיטה העברית. הגילוי עשוי לשפוך אור על אחת התעלומות הגדולות שהעסיקו את הארכיאולוגים בארץ-ישראל.
פרופ’ אהוד נצר, נחשב מבכירי חוקרי פועלו של המלך הורדוס, משנת 1972 מנהל פרופ’ נצר, חיפושים וחפירות בהרודיון, כדי לאתר את קברו של המלך היהודי.
ההשערה הראשונית הייתה, כי הורדוס נקבר בהרודיון, מקום אחוזתו. פרופ’ נצר ואנשיו התמקדו בראשית החיפושים בחלק התחתון של ההרודיון, והפנה בחיפושים נרשם באמצע 2006, כאשר הוחלט לנסות ולמקד את החיפושים בחלקו הגבוה יותר של ההרודיון, באזור הנקרא, כמה סימבולי; “שביל הלוויה”. מהחפירות האחרונות שנערכו בשנה שעברה, נמצא הקבר, כעבור מספר חודשים אך ארון הקבורה היה עצמו מנותץ לפיסות אבן רבות.
הורדוס (74 לפנה”ס – 4 לפנה”ס בקירוב), מלך יהודה בין השנים 37 לפנה”ס עד 4 לפנה”ס ומייסד שושלת בית הורדוס. הוא מכונה גם “הורדוס הגדול” כדי להבדילו מבניו שנקראו על שמו.
הביוגרפיה של הורדוס מבוססת בעיקר על כתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). מחקרים אחרונים על אודות ספרו קדמוניות היהודים גורסים כי חלה שגיאה בהעתקת הספר במאה ה-16, ולפיכך שנת מותו של הורדוס היא 1 לפנה”ס.
שלטונו של הורדוס היה מעין תקופת ביניים בין שלטון מלכי בית חשמונאי, ובין שלטון הנציבים הרומאים. הורדוס היה מלך וסאל של רומא. מעמד זה העניק לו ולממלכתו, יהודה, אוטונומיה רבה, אבל גם מחויבות למלא אחר הוראות השלטון הרומאי. בימיו הפכה יהודה לחלק אינטגרלי, גם אם אוטונומי, של האימפריה הרומית. הורדוס ידוע במיוחד במפעלי הבנייה מפוארים שיזם.
הוא בנה מחדש את בית המקדש, והפך אותו למבנה מפואר. הוא בנה מחדש את העיר שומרון, ושינה את שמה ל”סבסטיאה”, כמחווה לקיסר אוגוסטוס. שרידים של מפעל הבנייה של הורדוס אפשר לראות גם במצדה, מקום שבו בנה לעצמו ארמון-מקלט.
להורדוס יש דימוי של שליט אכזר, השולט בכוח הזרוע בניגוד לרצונו של העם. הדימוי הזה נובע מכמה גורמים: ההתנגדות העזה שהייתה כלפיו וכלפי יורשיו מצד קבוצות שונות בממלכת יהודה, במיוחד הפרושים והנוצרים הראשונים. שתי הקבוצות האלה זכו להשפעה רבה לאחר חורבן בית שני (כ-70 שנה לאחר מותו של הורדוס), והן אלה שעיצבו את הזיכרון ההיסטורי של תקופתו. גם יוסף בן מתיתיהו (הלא הוא יוספוס פלביוס), שספריו הם המקור ההיסטורי העיקרי על תקופת מלכותו של הורדוס, מתאר מעשי זוועה שחולל הורדוס.
הגינויים להורדוס נוגעים למוצאו האדומי, רדיפתו את בני בית חשמונאי והריגתם בזה אחר זה, העזתו אל מול הסנהדרין, חנופתו לאדוניו הרומאים, ומעל לכל אכזריותו אף אל בני משפחתו הקרובים ביותר. אף על פי-כן, כל עוד שלט הורדוס ביהודה נמנע שלטון רומאי ישיר בארץ זו. לאחר מותו, וכישלונם של בניו לייצב את השלטון ביהודה, החלה תקופה קשה ואכזרית של שלטון נציבים רומים, אשר נסתיימה במרד וחורבן.
בברית החדשה מתואר הורדוס כשליט אכזר, אשר הורה על הרג כל הילדים בבית לחם בשל הידיעה על לידתו של המשיח (כלומר ישו) בבית לחם. ייתכן שהכוונה שם לבנו של הורדוס הגדול ולא להורדוס עצמו, כיוון ששנת לידתו של ישו אינה ידועה בוודאות. מתוך (ויקיפדיה)
“הורדוס הגדול” – מאת הרב קן ספירו*
הורדוס, המטורף שרצח רבנים ואפילו את בני משפחתו, הותיר את חותמו גם בתור הבנאי הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית.
“הורדוס הגדול” (להבדיל בינו לבין הורדוס אנטיפס שבא אחריו), הוא אחת מהדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה היהודית. אין ספק שהורדוס הנו רשע עם תעודות, אך באותה מידה הוא גם דמות משמעותית, להבנת תקופת השלטון הרומאי על העם היהודי.
הורדוס כובש את ירושלים. ציור של ז’ן פוגט
הורדוס שלט כמלך ביהודה (בכוח מינוי רומאי) משנת 37 לפנה”ס ועד למותו בשנת 4 לפנה”ס, תקופת מלכות ארוכה של 33 שנים, ומבחינות רבות, “תור הזהב” של שגשוג כלכלי ויציבות חברתית.
העובדה שהרומאים לקחו על עצמם באותה תקופה, תפקיד שולי בניהול חיי היומיום של היהודים, מהווה את אחד הגורמים ליציבות ולשגשוג בישראל.
העמדה הרומאית הכללית הייתה סובלנות, שבאה לידי ביטוי במתן פטור ליהודים, משמירת דתה הרשמית של האימפריה הרומית. ראוי להזכיר נקודה מעניינת: בכל האימפריות בעולם הקדום, צעדו יחד דת ומדינה, וברומא במיוחד, משום שהרומאים סגדו גם לקיסריהם – כלומר, הרומאים הפכו את קיסריהם לאחר מותם לאלילים.
הקשר בין דת ומדינה נתן לשליטים, באופן מובן, לגיטימציה נוספת. השילוב של כוח גשמי עם עוצמה רוחנית, העניק להם שליטה מוחלטת על קיומם הפיסי והרוחני של הנתונים למרותם. (מאוחר יותר אנחנו עומדים לראות כיצד הכנסייה הקתולית תשתמש באותו כוח באירופה של ימי הביניים).
בעוד שקבלת דת המדינה הייתה חלק חיוני בזהות הרומית ובנאמנותם למדינתם, הרומאים היו גם מעשיים – הם למדו מהניסיון היווני, על הקושי לכפות על היהודים לעבוד לאלילים. הם גם ראו בעצמם שהיהודים שונים משאר העמים הפגאניים, בכך שלא עשו כל מאמץ להתאים את עצמם לסביבה. מסיבות אלו הרומאים העניקו ליהודים, פטור רשמי מדת המדינה.
מצד אחד, הייתה זו מדיניות חכמה מאוד וסובלנית. אך מצד שני, לצידה של מדיניות זו הופיע מס מיוחד שנקרא “פיסקוס יודאיקוס”. אתם רוצים להיות פטורים מהדת שלנו? אין בעיות, כל עוד אתם משלמים על הזכות המיוחדת.
לכאורה, היהודים יכלו פשוט לשלם את מיסיהם, ולנהל את ענייניהם כרצונם. אבל, כפי שנראה בהמשך, הדברים לא הלכו כל כך חלק…
שגשוג כלכלי
לעת עתה היהודים היו מסודרים היטב, לכל הפחות מבחינה כלכלית (אם לא רוחנית), וזאת במידה רבה תודות ליחסי הידידות של הורדוס עם הרומאים.
הורדוס זכה לתמיכה רומית מלאה, בהיותו חולש על טריטוריה מאוד חשובה, אשר כללה מספר דרכי מסחר ראשיות. ממלכת יהודה היוותה מעין תחנה מרכזית עבור סחר הבשמים שהגיע מתימן, דרך חצי האי ערב, לעבר המזרח התיכון. ובנוסף, היו אלה החלקים הפוריים ביותר, מבחינה חקלאית, במזרח התיכון. שטחים שהיו מפורסמים בשמן הזית שלהם (ששימש כמקור העיקרי למאור, ולא רק למאכל), בדקלים שבהם (הממתיק העולמי לפני ימי הסוכר), וביינותיהם.
הורדוס השתמש ברווחים העצומים שגלגל מהסחר, על מנת להוציא לפועל סדרה של תוכניות בנייה שאפתניות – וביניהן כמה מהמבנים המפוארים ביותר בעולם.
ובעצם, אלמלא היו סוגרים את רשימת “פלאי תבל” לפני ימיו של הורדוס, הוא לבטח היה זוכה לזקוף חצי מהרשימה על שמו. כמעט כל הארכיאולוגים והסטודנטים ל”ארכיטקטורה של העולם הקדמון” מתייחסים אליו, כאל הבנאי הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית. הוא בנה במלוא המרץ – ערים, ארמונות ומבצרים, שחלקם עדיין ניצבים על עומדם:
• מבצרי מצדה, אנטוניה והרודיון.
• עיר הנמל קיסריה.
• המבנה המפואר מעל למערת המכפלה בחברון.
• הביצורים המאסיביים סביב ירושלים, כמו גם שלושה מגדלים בכניסה לעיר (ששרידיהם נקראים כיום באופן אירוני “מגדל דוד”) ועוד הרבה יותר.
בהרודיון, במבצע אדריכלי מדהים – הורדוס הקים הר מלאכותי, ועל פסגתו ארמון ענק. לצע
Add Comment