– לעומת 12% בכלל החברה הישראלית ■ כך עולה ממחקר “השתתפות במעגל העבודה הקיבוצי” שעשתה דפנה קנטור, מנהלת תחום משאבי אנוש בתנועה הקיבוצית. הסיבות: מוסר עבודה גבוה, פנסיה נמוכה, תפיסה ש”פרישה” היא “מותרות”, ומענה תעסוקתי-חברתי
למעלה ממחצית (60%) מחברי הקיבוצים בגיל פנסיה בוחרים להמשיך ולעבוד
השתתפותם של חברי הקיבוץ במעגל העבודה הנו גבוה בהרבה מהקובל במדינה. בולטים מאד הם גילאי 55 ומעלה, אשר בקיבוצים, 91% מהם ממשיכים לעבוד, לעומת 52% בכלל המדינה. בקרב גילאי 65 ומעלה הפער גדול עוד יותר: בקיבוצים- כ-60% בוחרים להמשיך לעבוד, לעומת 12% בלבד בכלל המדינה (הנתונים – מתוך הלמ”ס).
דפנה קנטור, בעלת תואר שני בניהול משאבי אנוש, מסבירה, כי יש המייחסים תופעה זאת לרמת הערכים הגבוהה של ותיקי הקיבוץ (“העבודה היא כל חיינו”).
סיבה שנייה; היא שלחבר בקיבוץ יש אופציה להישאר בעבודה בעוד שבעיר עובד המגיע לגיל פנסיה נדרש במקרים רבים להפסיק עבודתו.
סיבה שלישית; בקיבוצים שעברו הפרטה בשנים האחרונות, החברים דואגים לפרנסתם ומכיוון שהקיבוצים החלו להפריש כספים לפנסיה רק בשנים האחרונות, הסכום שנצבר בקרנות הנו נמוך יחסית. התמורה מעבודת החבר מאפשרת לו השלמת הכנסה למען רמת חיים סבירה.
סיבה רביעית; בחלק מן הקיבוצים נתפסת הפרישה כ”מותרות”. כיוון שרמת החיים של הפנסיונר נשארת כשהייתה, מצפים ממנו להמשיך ולתרום (כפי יכולתו כמובן) למען קהילתו.
ולבסוף – עובדת היותנו פריפריה וכפר קטן מכתיבה אפשרויות בילוי וניידות מוגבלים. העבודה נותנת מענה תעסוקתי חברתי לאוכלוסייה המבוגרת.
נתונים נוספים שהעלתה קנטור במחקרה, מתייחסים להשכלה גבוהה;
שיעור אוכלוסיית הקיבוצניקים בעלי השכלה אקדמית בסיסית, הנו גבוה ביחס לשיעור המקובל במדינה. בעלי תואר ראשון מהווים כ-70% מאוכלוסיית האקדמאים הקיבוצית, בעוד שבמדינה, שיעור בעלי התואר הראשון מתוך כלל האקדמאים עומד על כ-60% (על פי נתוני הלמ”ס).
עם זאת, בתארים מתקדמים (שניים ושלישיים) קיימת נחיתות בקרב הקיבוצים ביחס לכלל החברה. ניתן להסביר זאת בכך, שבמשך שנים רבות לא היה מקובל בקיבוצים ללמוד לתארים מתקדמים. על פי התפיסה – העבודה הייתה ערך מרכזי והעידוד ללימודים אקדמיים נועד כאמצעי ולא כמטרה. כל בן ובת המשתחררים מהצבא – המסלול הטבעי שלהם (לאחר הטיולים בחו”ל) היה ללכת לאוניברסיטה.
אך הציפייה מהם הייתה – לחזור הביתה בתום הלימודים ולהקדים להשתלב במעגל העבודה. רק בעשור האחרון החלה להתפתח תרבות של עידוד המשך לימודים גם לתארים מתקדמים, למי שיכול כמובן.
Add Comment