תלונות על שופטים זינוק במספר התלונות על שופטים: רק 2% מוצדקות

האם מערכת המשפט הופכת קשובה יותר לביקורת? דו”ח הפעילות השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2025, שהוגש היום (שלישי, י”א ניסן תשפ”ו) לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מציג תמונה מורכבת; מצד אחד, זינוק משמעותי במספר האזרחים הפונים בתלונה נגד שופטים ודיינים; מצד שני, שיעור התלונות שנמצאות מוצדקות לאחר בירור נותר נמוך מאוד.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

הדו”ח, הראשון תחת כהונתו מלאה של הנציב הנוכחי, כבוד השופט (ב”דימוס“) אשר קולה, סוקר גם את המחצית הראשונה של שנת 2024.

הוא מציב זרקור על נושאים הרגישים ביותר למתדיין הישראלי; משך ההליכים, ניגודי עניינים של שופטים, והתבטאויות בלתי ראויות באולם הדיונים.

█ המספרים שמאחורי הגלימה

בשנת 2025, נרשמה עלייה דרמטית של כ-43% במספר התלונות שהוגשו; 1,100 תלונות, לעומת 770 בלבד בשנת 2024. בממוצע, הוגשו מדי חודש כ-91 תלונות חדשות.

אולם, הקורא הסביר שתוהה כמה מהשופטים אכן “נזפו“, יגלה שרק קומץ מהתלונות מתקבלות. מתוך למעלה מ-1,000 תלונות שבירורן, הסתיים בשנה החולפת;

• 24 תלונות בלבד (2%) נמצאו מוצדקות.

• 47 תלונות (4%) הסתיימו בהערה לשופט.

• ב-14 מקרים נמצא ליקוי מערכתי הדורש תיקון.

• רוב מוחלט של התלונות (92%) נדחו או שבדיקתן הופסקה.

█ על מה אנחנו מתלוננים?

מפילוח התלונות שנמצאו מוצדקות, עולה, כי הבעיה המרכזית היא “סחבת” וליקויים בניהול המשפט (79% מהמקרים המוצדקים). היתר עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (12%) ובהתנהגות בלתי ראויה (8%).

מי השופטים ש”מככבים” בדו”ח? עולה, כי בתי משפט השלום, הם המובילים במספר התלונות (448), אחריהם בתי המשפט לענייני משפחה (239) ובתי המשפט המחוזיים (135).

נגד שופטי בית המשפט העליון, הוגשו 64 תלונות, כאשר רק אחת נמצאה מוצדקת (בעניין פגיעה בכללי הצדק הטבעי) ואחת נוספת הסתיימה בהערה (בגין נאום בכנס לכבוד אדם ששנוי במחלוקת ציבורית).

גם בתי הדין הדתיים (רבניים ושרעיים) לא חסינים מביקורת, ונגדם הוגשו עשרות תלונות.

█ מקרים לדוגמה; כשצדק הופך לעינוי דין

מטעם דובר נציבות תלונות הציבור על שופטים באגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים, מסר מר יובל גורן לאתר כאן ישראל, כי הדו”ח מביא דוגמאות מקוממות הממחישות מדוע הציבור מאבד לעיתים אמון במערכת:

1. שנה שלמה לפסק דין בתביעה קטנה; הנציב, קבע, כי עיכוב של שנה במתן פסק דין בתביעה קטנה, רק בשל חופשת השופטת, הוא “עינוי דין” ואינו מקובל.

2. יחס מזלזל בערב חג; מתלונן שביקש צו דחוף למניעת הטרדה מאיימת במוצאי שבת, נשלח הלוך ושוב בין המזכירות לשופט התורן בערב פסח, תוך היתקלות בחוסר סובלנות. הנציב, קבע, כי על בית המשפט להיערך לתת שירות ראוי גם בעומס של ערבי חג.

3. התבטאות פוגענית כלפי עורך דין; שופט שאמר לעורך דין שהעיד בפניו; “מה אתה חושב שכולם בבאר שבע מטומטמים“, זכה להערה חמורה מהנציב על התבטאות משפילה.

4. חוסר רגישות בזמן מלחמה; תלונה נמצאה מוצדקת נגד שופטת שהטילה הוצאות על נגדת בקבע משום שעד מטעמה (מפקדה) הוקפץ לפעילות מבצעית דחופה בסוריה. הנציב, קבע, כי השופטת הפגינה “דווקנות יתר וחוסר רגישות” בעיצומה של מלחמה.

5. ניגוד עניינים חמור; שופט דן בתיק שבו היו מעורבים קרובי משפחה של ילדיו, וסכסוך מרכזי בו נסב על הסכם שילדיו חתומים עליו. הנציב, קבע, כי היה על השופט להימנע מכל החלטה בתיק.

█ הנציב קולה; “מאזן בין ביקורת לעצמאות שיפוטית”

בהודעתו עם פרסום הדו”ח, הדגיש נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, כי מטרת הנציבות היא חיזוק אמון הציבור במערכת השפיטה ושיפור התנהלותה.

“אמון הציבור, נשען לא רק על איכות ההכרעות השיפוטיות, אלא גם על ניהול ההליך, התנהלות השופטים ותחושת ההוגנות והשקיפות”, דברי קולה שציין, כי הנציבות מקפידה על איזון בין ביקורת לגיטימית לבין שמירה על העצמאות השיפוטית.

◄ לחץ כאן, אל הדוח המלא נציבות תלונות הציבור על שופטים | דין וחשבון לשנים 2025-202

◄ לחץ כאן, לעיון בתמציות החלטה באתר נציבות תלונות על שופטים.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח