הגרף המצורף מציג תמונה ברורה של התעצמות כלכלית לאורך כמעט שני עשורים. בעוד שבשנת 2008, עמדו יתרות המט”ח של ישראל על כ-30 מיליארד דולר בלבד, הרי שבפתחה של שנת 2026 הן חצו את רף ה-234 מיליארד דולר, צמיחה פנומנלית שמשקפת את מדיניות רכישות המט”ח של בנק ישראל ואת חוסנו של השקל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
█ ניתוח הנתונים המרכזיים:
-
היתרות במיליארדי דולרים; הקו הכחול הכהה מציג עלייה עקבית, עם זינוק דרמטי שהחל בשנת 2020, והגיע לשיא של 234.6 מיליארד דולר נכון לעדכון האחרון.
-
היחס לתוצר (תמ”ג); הקו התכלת, מראה, כי שיעור היתרות מהתמ”ג זינק מרמה של כ-15% בשנת 2008 לשיא של כ-45% בשנת 2021. כיום, השיעור התייצב על 38.2%, מה שמעיד על כרית ביטחון רחבה מאוד ביחס לגודל המשק.
-
צמיחה לאורך זמן; ניתן לראות, כי מאז 2023, המגמה חזרה לעלייה מתונה אך יציבה, לאחר תיקון קל שחל בשנים; 2021–2022.
המשמעות של הנתונים הללו עבור הציבור היא “חגורת ביטחון כלכלית” המאפשרת למדינה להתמודד עם זעזועים חיצוניים ומשברים גלובליים בצורה טובה יותר.
עם זאת, השיעור הגבוה מהתוצר (מעל 38%) ממשיך להוות נושא לדיון בקרב כלכלנים לגבי יעילות ניהול הרזרבות העצומות הללו.
█ יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל (מיליוני דולרים)
טור זה כולל זכויות משיכה מיוחדות (SDRs‘), יתרת הלוואת ה-NAB ויתרת ה-Reserve Tranche בקרן המטבע הבינ”ל. עודכן לאחר תאריך הפרסום.
█ מה קרה ב-2020? הניתוח מאחורי הזינוק הדרמטי ביתרות המט”ח
שנת 2020, תיזכר בהיסטוריה הכלכלית לא רק בשל “משבר הקורונה” אלא גם בשל הזינוק המטאורי ב-יתרות המטבע של ישראל, שעלו מ-126 מיליארד דולר בסוף 2019 ל-173.3 מיליארד דולר בסוף 2020.
מדובר בשינוי ששיקף עלייה בשיעור היתרות מהתמ”ג מ-31.9% ל-43.3% בתוך שנה אחת בלבד.
█ שלושת המנועים המרכזיים לזינוק;
◄ רכישות מט”ח מאסיביות של בנק ישראל (כ-21 מיליארד דולר); במהלך המשבר, הפעיל בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה במטרה למתן את התחזקות השקל, שהקשתה על היצוא הישראלי.
בכך למשה, יובטח תפקוד השווקים הפיננסיים. למרות רכישות הענק, השקל התחזק מול הדולר בכ-7% באותה שנה.
◄ הפקדות הממשלה (כ-14.6 מיליארד דולר); הממשלה הפקידה סכומים משמעותיים ביתרות המט”ח, בין היתר כתוצאה מגיוסי הון מחו”ל שנועדו לממן את תוכניות הסיוע הכלכליות להתמודדות עם נזקי המגיפה.
◄ רווחים, הכנסות ושערוך (כ-11 מיליארד דולר); למרות הטלטלות בשווקים בתחילת השנה, שוקי ההון העולמיים רשמו התאוששות חדה בחצי השני של 2020.
תיק ההשקעות של בנק ישראל, הכולל מניות (כ-15% מהתיק, נכון לסוף 2020) ואג”ח ממשלתיות ותאגידיות, רשם תשואות חיוביות שהוסיפו מיליארדי דולרים ליתרות.
█ כלים חדשים בחירום; עסקאות ה-Swap
מעבר לרכישות הישירות, בנק ישראל השתמש לראשונה ב-יתרות המט”ח, כדי לספק נזילות דולרית לבנקים המקומיים דרך “עסקאות החלף” (Swap) בהיקף של עד 15 מיליארד דולר.
כלי זה, נועד למנוע מחסור במט”ח במערכת הבנקאית בשל התנודתיות העצומה בשווקים העולמיים במרץ 2020.
לסיכום, הזינוק של 2020, היה שילוב של פעילות הגנה אקטיבית על השקל, גיוסי חירום ממשלתיים וגאות ב”שוקי ההון” מה שהפך את ישראל לאחת המדינות עם רזרבות המט”ח הגבוהות בעולם ביחס לגודל הכלכלה.
