בית משפט השלום בעיר ירושלים, חייב לאחרונה את עורך הדין יעקב פודים לשלם כ-88 אלף שקל עקב הפרת הסכם – יעקב פודים למכירת זכויותיו בנכס בירושלים. בד בבד כבודהשופט מוחמד חאג’ יחיא, דחה את התביעה הנגדית שהגיש עורך הדין נגד הקונה לאחר שקבע, כי הוא לא הוכיח אף אחת מטענותיו.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר.
הקונה ועורך הדין פודים, היו שותפים בנכס בירושלים, יחד עם אנשים נוספים. מאוחר יותר התנהל ביניהם הליך פירוק שיתוף, במסגרתו מונה פודים לשמש ככונס נכסים עם עורך דין, נוסף.
הליך פירוק השיתוף עוכב מסיבות שונות וביוני 2005, הקונה ועורך הדין פודים, הגיעו להסכמה וחתמו על חוזה מכר שקבע’ כי הקונה ירכוש את זכויותיו בנכס תמורת 140 אלף דולר.
אלא שלבסוף, הזכויות לא הועברו על שם הקונה והנכס נמכר במסגרת כינוס נכסים. ב-2012 הגיעו לבית המשפט תביעות הדדיות – האחת של הקונה והשנייה של פודים.
טענתו העיקרית של הקונה הייתה, כי עורך הדין פודים, הפר את התחייבויותיו על פי החוזה כיוון שלא שילם את המסים ולא העביר את הזכויות על שמו. בהקשר זה נטען, כי המסים, שולמו רק ב-2007 על ידי כונס הנכסים.
מנגד, עורך הדין פודים, טען כי מדובר בתביעה חסרת יסוד. לשיטתו, הוא לא התחייב לשלם את המסים, והתובע הוא שהפר את החוזה בכך שלא שילם לו את מלוא התמורה.
בתביעה שלו הוא טען, כי הקונה חייב לו כספי הוצאות משפט על ההליך הקודם, שכר טרחה על עריכת חוזי השכירות של הנכס בשנים 2003-2001 והשבת דמי שכירות שקיבל ביתר בתקופת הליכי הפירוק.
█ לשון החוזה מחייבת
“הוכח לפניי, כי הנתבע מעולם לא שילם את מסי השבח והמכירה, כפי שהתחייב בחוזה המכר”, כתב כב’ השופט חאג’ יחיא.
כב’ השופט, אף ציין, כי עורך הדין לא הביא כל ראייה להסביר מדוע לשיטתו לא היה מחויב בתשלום מסים אף שלשון החוזה מחייבת אותו. מכל מקום, השופט, קבע, כי כך או אחרת הוא הפר את החוזה (הפרת הסכם – יעקב פודים למכירת זכויותיו בנכס בירושלים) משום שלא העביר את הזכויות על שם התובע.
בהמשך כב’ השופט חאג’ יחיא, דחה את התביעה הנגדית של עורך הדין. בחלק מהרכיבים כב’ השופט, פשוט האמין לקונה ששילם או קיזז את הכספים או שהועלו נגדו טענות שהתיישנו מזמן.
בנוגע להשבת דמי השכירות, השופט, הפנה לכך שעורך הדין, פעל לגביית דמי השכירות במסגרת תפקידו ככונס בהליכי פירוק השיתוף וכבר אז נמתחה ביקורת על התנהלותו.
מכל מקום, לו הוא סבר שיש מקום להפחית את הסכום שהקונה קיבל, היה עליו לפנות לבית המשפט של הפירוק – אך הוא לא עשה זאת. למעשה, הוא אף לא הוכיח שפנה אי פעם לקונה בדרישה להשבת סכום עודף כלשהו.
“מצופה מאדם סביר, כל שכן עורך דין, אשר סבור, כי צד שלישי חב לו כספים, כי יפעל לפנות אליו, בעל-פה, בכתב, או לנקוט בכל הליך משפטי מתאים לפירעון החוב“, כתב.
כב’ השופט חאג’ יחיא, אף ציין, כי בהתנהגותו ובהיעדר ראיות ברורות ומשכנעות, עורך הדין, יצר “עמימות כבדה” בנושא חלוקת דמי השכירות.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את עורך הדין לשלם לתובע כ-74,000 שקל בגין הפרת החוזה בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחה עורך דין בסך 13,500 שקל.
- בא כוח הקונה רון חמד עורך דין מקרקעין
- בא כוח עורך הדין עורך דין גדעון פודים.
עורך דין רון ברנט עוסק/ת בדיני חוזים, ** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
◄הובא באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסק-דין“.
Add Comment