היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, סבור, כי אדם המופיע בפני ‘הוועדה הרפואית לעררים בתחום נפגעי עבודה’ זכאי שבדיקתו תיעשה ב’נוכחות מלווה’ גם כאשר מדובר ב’בדיקה פסיכיאטרית’. צוין, כי עם זאת, במקרים חריגים ויוצאי דופן יכולה הוועדה להוציא את המלווה, למשל כאשר המלווה מפריע למהלכה התקין של הבדיקה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עמדתו של היועמש, נמסרה לבית המשפט המחוזי מרכז, הדן בבקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה נגד ‘המוסד לביטוח לאומי’ בעניין זה, לאחר שהיועמש, החליט לעשות שימוש בסמכותו הייחודית ולהתייצב להליך בשם האינטרס הציבורי.
ההליך עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה מבוטחת בביטוח הלאומי, שחוותה אירוע בעבודה שבעקבותיו החלה לסבול מ’פגיעה נפשית‘. היא הגישה לביטוח הלאומי, תביעה לקביעת דרגת נכות וזומנה לשתי ועדות רפואיות, כאשר לוועדה השנייה היא התייצבה בלוויית עורך דינה.
אולם לטענתה, הוועדה, דרשה מעורך הדין לצאת מחדר הבדיקה בעת שנבדקה, וזאת בניגוד לדין ואף נמנעה מלתעד זאת בפרוטוקול הדיון.
עוד טענה, כי בחלק מסניפי הביטוח הלאומי מוצב שילוט; “כל נבדק, רשאי לבקש נוכחות של אדם נוסף בשעת הבדיקה הגופנית בוועדה, למעט בדיקה פסיכיאטרית“.
הביטוח הלאומי, טען שהוא אינו הנתבע הנכון בתביעה (בין היתר מחמת היעדר יריבות משפטית) הואיל והוועדות הרפואיות הן גופים סטטוטוריים מעין-שיפוטיים, חיצוניים למוסד ובלתי תלויים בו.
לגוף העניין’ טען, שלמבוטח, העומד לפני ועדה רפואית, יש זכות טיעון לפניה וכן זכות להיות מיוצג ומלווה בעת בדיקה רפואית. עם זאת, לוועדה הזכות להגביל את נוכחותו של המלווה, אם היא סבורה, כי נוכחותו מפריעה לביצוע הבדיקה ועליה לתעד זאת בפרוטוקול.
באשר לשילוט, האמור, טען, כי מקורם של השלטים בטעות נקודתית והם נוגדים את מדיניות המוסד, ואינם מייצגים את עמדתו. היועמש, התייצב, כאמור, להליך ובאמצעות עורך דין הדר מורג מ-פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הגיש לביהמש את עמדתו.
לנוכח חשיבות הסוגיה בדבר נוכחות מלווה, הקשורה בטבורה גם לזכות הנגישות ולחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו על פיו, היועמש הקדים והתייחס בעמדתו גם בנושא זה עוד בטרם דן בשאלת היריבות בתביעה.
לעמדת היועמש, ככלל, יש לאפשר את הזכות לנגישות באמצעות הסתייעות במלווה, שכן לאור פרשנות תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי והוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמת נגישות לשירות), ברירת המחדל היא מתן אפשרות לנוכחות מלווים במהלך הבדיקה הרפואית, לרבות בדיקה פסיכיאטרית.
אמנם תקנה 9, קובעת, כי הנפגע, ייבדק ביחידות והוועדה רשאית להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אולם, פסיקת בתי הדין לעבודה, מעלה כי מטרת תקנה 9 היא להבטיח את צנעת הפרט וכבודו של הנבדק בפני הוועדות הרפואיות.
█ היועמש; איסור גורף על כניסת מלווים לוועדות הרפואיות נוגדות את הוראות הדין הקבועות ב’חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות’
הכוונה היא למנוע נוכחות “זרים” ולא נוכחותו של מי שהנבדק מעוניין בנוכחותו במהלך בדיקתו, כגון; מלווה או בא כוח, כחלק מזכות הייצוג.
כלומר, התקנה אינה באה לגרוע מזכויות היסוד של המבוטח. עם זאת, נאמר בעמדה, אין הדבר מונע, במקרים חריגים המצדיקים זאת, את הגבלת נוכחות המלווה.
כך למשל, מקום שבו מצאה הוועדה הרפואית, כי המלווה, מפריע לביצוע התקין של הבדיקה. מכל מקום, במקרה כזה על הוועדה לתעד ולנמק את החלטתה זו בפרוטוקול הדיון.
מלא מקום ראש מחלקת הדוברות אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים, באמצעות עורך דין נועם שרביט, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי לשאלת היריבות המשפטית, עמדת היועמש היא שהחלטותיה של הוועדה הרפואית לעררים, אשר ניתנו במסגרת מילוי תפקידה השיפוטי, חסינות מאחריות בנזיקין מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין. לכן, לא ניתן להגיש נגדה או נגד חבריה תביעה נזיקית.
היועמש, הוסיף, כי אין כל יריבות בין התובעת לבין הביטוח הלאומי או כל גוף אחר בכל הקשור לטענותיה בדבר החלטת הוועדה.
לעמדתו, הדרך לתקוף החלטה של ‘הוועדה הרפואית לעררים‘ היא באמצעות הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית, כאשר בית הדין מוסמך לדון במסגרת הערעור גם בהחלטה השוללת ליווי או ייצוג מבוטח בשעת בדיקה.
באשר לשלטים שנטען שהוצבו בסניפי הביטוח הלאומי, היועמש, סבור, כי שלטים הקובעים איסור גורף על כניסת מלווים לוועדות הרפואיות נוגדות את הוראות הדין הקבועות ב’חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות‘ והתקנות שהותקנו לפיו.
עניין הצבת השלטים אינו חוסה תחת החסינות השיפוטית, שכן מדובר בפעולות המיוחסות למוסד שנעשו במישור המינהלי כנותן שירות, ומכל מקום אינה חלק מהחלטה שיפוטית או מביצוע תפקיד שיפוטי כזה או אחר של מי מחברי הוועדה.
בהקשר זה יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי, ערך בירור עובדתי בעניין, שהעלה, כי שלטים, כאמור הוצבו ב-2 מתוך 23 סניפי המוסד בהם מתקיימות הוועדות וכי; “מדובר בטענות נקודתית בלבד, אשר אינה מייצגת את עמדת המוסד“.
◄אל עמדת יועץ_05-01-20.
