חדשות בריאות חדשות המדע מחלות - כל מה שרצית לדעת

מכון ויצמן למדע – חשפנו איך פועלים חיסונים ניסיוניים נגד אבולה

ממצאי מדעני מכון ויצמן למדע, עשויים לאפשר חיסון של יותר אנשים המצויים בסכנת הידבקות מהמחלה הזיהומית נגיפית, בעלת שיעורי תמותה גבוהים הנגרמת מ'נגיף האבולה' ◄דר' רון דיסקין מן המחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן, אומר, כי; "קשה מאוד לייצר 'חיסונים נגד אבולה' המופקים בשיטות גנטיות רקומביננטיות באמצעות הצמדת 'חלבון אבולה' אל נגיף בלתי-מזיק… לפיכך, אין די בכמות החיסונים המיוצרת כיום, כדי לחסן את כלל האוכלוסייה והחיסון, ניתן רק לאנשים הנמצאים במגע הדוּק ביותר עם חולי אבולה".
0
0
דר' רון דיסקין מן המחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן ברקע: נְגִיף אֶבּוֹלָה | צילומים: מכון ויצמן, depositphotos | ISRAEL21c | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
דר’ רון דיסקין

איחוד כוחות של מדעני מכון ויצמן למדע, מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה ומשמש גם כמוסד אוניברסיטאי שנמצא בעיר רחובות, עם צוות מחקר בגרמניה, כדי לחשוף מה בדיוק קורה ל’מערכת החיסונית לאחר מתן החיסון’ עם פרסום הממצאים שהתפרסמו בכתב-העת המדעי Nature Medicine, עשויים לסייע בגיבוש אסטרטגיות טובות יותר להתמודדות עם מַחֲלַת נְגִיף אֶבּוֹלָה ולמניעתה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

דר’ רון דיסקין מן המחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן, אומר, כי; “קשה מאוד לייצר ‘חיסונים נגד אבולה‘ המופקים בשיטות גנטיות רקומביננטיות (המראות צירוף חדש) באמצעות הצמדת ‘חלבון אבולה‘ אל נגיף בלתי-מזיק…”.

“לפיכך, אין די בכמות החיסונים המיוצרת כיום, כדי לחסן את כלל האוכלוסייה והחיסון, ניתן רק לאנשים הנמצאים במגע הדוּק ביותר עם חולי אבולה.

כזכור, רק לפני זמן קצר (יולי 2019) הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בין-לאומי בעקבות התפרצות במדינת קונגו, אשר במרכז אפריקה של מחלה זיהומית נגיפית נדירה בעלת שיעורי תמותה גבוהים הלא היא מַחֲלַת נְגִיף אֶבּוֹלָה (Ebola virus disease ובראשי תיבות; EVD) או קַדַּחַת דִּמּוּמִית מֵ-אֶבּוֹלָה (Ebola hemorrhagic fever ובראשי תיבות; EHF).

עד לאחרונה, צוותים רפואיים הפועלים באפריקה, ניצבו חסרי אונים אל מול התפרצויות קטלניות אלה, אך מאז שנת 2016, פותחו חיסונים אשר עשויים לשנות את התמונה.

“אם נבין טוב יותר את התגובה החיסונית, נוכל לא רק לשפר את החיסון עצמו – אלא אף להבין אם המינון, הניתן כיום הוא אופטימלי ואם החיסון יעיל נגד זנים שונים של הנגיף” – הוסיף דר’ דיסקין.

מאוניברסיטת קלן דר’ פלוריאן קליין וקבוצת המחקר שלו, ניסו לאתר סימנים לתגובה החיסונית בדגימות דם של שישה נבדקים שקיבלו את החיסון, שנה ויותר קודם לכן.

התברר, כי הם התמקדו ב’תאי B‘ אשר מייצרים נוגדנים המהווים את “הזיכרון החיסוני” שלנו, ואיתרו מספר רב של נוגדנים הנקשרים לחלבונים של נגיפי אבולה.

הנוגדנים שחקרנו נקשרים ביעילות גבוהה יותר לחלבון הנגיפי מנוגדנים אחרים הנבחנים כיום כטיפול אפשרי באבולה”

דר’ דיסקין וצוות המחקר שלו שכולל את דר’ נדב אלעד מן המחלקה לתשתיות למחקר כימי ודוקטור הדס כהן-דבשי מקבוצת המחקר של דר’ דיסקין – החליטו להתמקד בשניים מבין נוגדנים אלה, ש”נחשדו” כבעלי מעורבות עמוקה בתגובה החיסונית ארוכת הטווח שמונעת הדבקה.

מטרתם הייתה להבין כיצד והיכן נקשרים נוגדנים אלה ל-חלבון, הנמצא על-גבי הקרום החיצוני של הנגיף (מדובר ב-חלבון שעליו מתבסס החיסון) ואיך בדיוק היקשרות זו מנטרלת את הנגיף בצורה כה יעילה.

לשם כך, נעזרו החוקרים במערכת חדשה; מיקרוסקופ אלקטרונים עוצמתי ומתקדם, שהותקן באחרונה ביחידת המיקרוסקופיה האלקטרונית של מכון ויצמן למדע, המאפשר לזהות את המבנה התלת-ממדי – עד לרמת האטומים הבודדים – של נוגדן הקשור לאתר המטרה שלו.

“עד לאחרונה, מחקר שכזה ב-ביולוגיה מבנית, היה כרוך בתהליך מסובך של יצירת גבישים וביצוע קריסטלוגרפיה ב-קרני רנטגן – תהליך הנמשך בדרך כלל כמה חודשים ויותר”.

דר’ דיסקין והוסיף; “כעת, אנו יכולים לדלג על יצירת הגבישים ולפענח מבנה של חלבון בתוך שבועות ספורים בלבד”.

מבנה תלת-ממדי של נוגדן (מסומן בכחול ובטורקיז) הקשור לאתר מטרה בנגיף אבולה | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
נוגדן במבנה תלת-ממדי

אף שרבים מהנוגדנים שהופקו על ידי ‘תאי B‘ נקשרו לחלבונים של הנגיף – חלקם כנראה ביעילות גבוהה יותר מאחרים – החוקרים, הראו, כי שני הנוגדנים שבהם התמקדו, אכן הנם יעילים במיוחד בעצירת הנגיף.

דר’ דיסקין ועמיתיו חשפו את המבנה של נוגדנים אלה ומיפו את הנקודות המדויקות שבהן נקשרו ל’חלבון הנגיפי’.

“למעשה”, אומר דיסקין; “הנוגדנים, שחקרנו נקשרים ביעילות גבוהה יותר לחלבון הנגיפי מנוגדנים אחרים הנבחנים כיום כטיפול אפשרי באבולה“.

ממצא חשוב נוסף שעלה במחקר הוא, כי בדמם של נבדקים שקיבלו מינון נמוך יותר של החיסון, נמצאה כמות נוגדנים יעילים הדומה לזו שבדמם של נבדקים שקיבלו מינון גבוה יותר.

עובדה זו, עשויה להוביל לבחינה מחודשת של הפרוטוקולים לטיפול, ואולי לאפשר בעתיד הגנה לאנשים רבים יותר על-ידי הזרקה של מנות חיסון קטנות יותר.

לחוקרים אין בשלב זה די מידע כדי לקבוע אם החיסונים, אכן יעילים נגד זנים שונים של אבולה, הנפוצים באזורים שונים של אפריקה, אך הם מקווים, כי מחקר נוסף, יספק את המידע הזה ואף יאפשר לשפר את החיסון, כך שיוכל להילחם בתפוצת המחלה בכל רחבי היבשת.

 

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן