מועצת הגנים הבוטניים קמה לתחייה מחדש בעונת אביב 2022, לאחר 4 שנים וחצי בהן המועצה, לא פעלה בגלל העדר מינוי חבריה, זאת בגלל חוסר היציבות הפוליטית בישראל בשנים האחרונות. שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, מינה את המועצה לאחר התייעצות עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כנדרש בחוק.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עולה, כי בראש מועצת הגנים הבוטניים, יעמוד פרופ’ יורם קפולניק, שכיהן כבר בעברו בתפקידי הנהלה בכירים במינהלה מחקר החקלאי (מכון וולקני) וכראש המינהל.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר עודד פורר, מינה את מועצת הגנים הבוטניים, בראשות פרופ’ יורם קפולניק, אשר כיהן בעברו בתפקידי הנהלה בכירים במינהלה מחקר החקלאי (מכון וולקני) וכראש המינהל.
בין הנושאים שיעלו על סדר היום של ‘מועצת הגנים הבוטנים‘ הם; הנגשת האתרים הייחוּדים, האלו לקהל הרחב שזקוק לבילוי איכותי באתרים פתוחים ומרהיבים מחד וכן כ’אתרי תצפית למגוון מינים העשויים לשמש ב’גינות הציבוריות‘ מאידך.
על פי חוק הגנים הבוטניים, מחויב משרד החקלאות ופיתוח הכפר להקים ועדה אשר תפקידה העיקרי הינו לייעץ לשר כיצד ליישם את החוק.
יתרה על כך, המועצה, עוסקת בנושאים, כגון; תמיכה וסיוע לגנים הבוטניים, הכרה בגנים נוספים, הנגשת הגנים הבוטניים לציבור הרחב ועוד.
נציגת משרד החקלאות במועצת הגנים הבוטניים, היא הגב’ אביגיל הלר, ראש תחום גנים בוטניים ו’חקלאות יישובית‘ במשרד החקלאות‘.
בין חברי המועצה הנוספים, ניתן למצוא נציגים מטעם; משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד המדע והטכנולוגיה, רשות מקרקעי ישראל, קק”ל, מרכז השלטון המקומי וחברי אקדמיה.
█ תולדות חיים | יורם קפולניק
יורם קפולניק, נולד ב-1954 וגדל בעיר נתניה. הוא למד בבית הספר היסודי על שם “איתמר” ובתיכון על שם “טשרניחובסקי” ב’מגמה ביולוגית’.
היה חבר בתנועת הנוער “הצופים” ובשנת 1972, התגייס לשירות צבאי ב-נחל והיה חבר בגרעין “אשד” ל-אשדות יעקב-איחוד.
את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון סיים קפולניק, באוניברסיטה העברית בפקולטה לחקלאות, בשנת 1978.
בשנת 1980, סיים את תואר המוסמך (תואר שני) במחלקה ל‘בוטניקה חקלאית’ ו-מיקרוביולוגיה בהדרכת פרופ’ חיים קיגל ופרופ’ יעקב אוקון.
את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1984 בנושא; “מחקרים באסוציאציה של חיידקי Azospirillum spp. עם צמחי חיטה“.
העבודה נעשתה בהדרכת פרופ’ יגאל הניס ופרופ’ יעקב אוקון במחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה.
בשנים 1984-1976, שהה בפוסט דוקטורט במעבדתו של פרופ’ דון פיליפס, באוניברסיטת קליפורנייה בדייוויס, שבארצות הברית, והתמחה בתחום קשירת חנקן ולימוד האינטראקציה של צמחי קטנית עם חיידקי ריזוביום.
בשנת 1986, הצטרף קפולניק, כחוקר למחלקה ל”בקטור קטניות” ב-מכון לגידולי שדה וגן (לימים, המכון למדעי הצמח) במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני.
פרופ’ יורם קפולניק,
█ הגנים הבוטניים, כל מה שרצית ולא העזת לשאול;
מטעם דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשות הגב’ דפנה יוריסטה, הוסיף סטודנט באגף תקשורת, דוברות והסברה דניאל מאייר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי כידוע, גן בוטני (Botanical garden) מוגדר כגן, בו נטוּעים צמחים על פי שיטה מדעית, למטרות מחקר או חינוך.
במדינת ישראל, יש 11 גנים בוטניים מוכרים, הצפוני ביותר ממוקם בטכניון בעיר חיפה והדרומי ביותר בקיבוץ ניר-עוז אשר בעוטף עזה.
כ-16,000 צמחים ממגוון אקלימים ואזורים גיאוגרפיים, ניתן למצוא ב-גנים הבוטניים בישראל, שהותאמו לתנאי ‘מזג האוויר הים-תיכוני‘.
בארץ ישראל, שני סוגי גנים בוטניים;
גנים בהם; ‘צמחיית בר ארץ-ישראלית’ וגנים בהם צמחייה אקזוטית ותרבותית.
הסיור בכל גן בוטני, מקנה חוויה שונה ומאפשר למבקרים בו טיול באתרים שונים המדמים יער אירופאי, חורש ים תיכוני או ג’ונגל טרופי, כמו גם אזורי ביצות ומדבר.
מגפת הקורונה | Covid-19 וההגבלות, אומרים ב’משרד החקלאות‘ הביאה להתעניינות ציבורית בגנים הבוטניים ורבים מצאו את הסיור בגן הפתוח כמוצא לבילוי שעות פנאי ומשפחה.
חלק גדול מן הגנים מצויים סמוך למקומות יישוב ובהם מתאפשרת פעילות ל-משפחות, ילדים וקבוצות.
שינויי האקלים בארץ ובעולם לא פסחו על הגנים הבוטניים ומהווים הזדמנות לאתר מינים שהתאמתם רבה יותר אך גם לאפשר אתרי אקלום למינים חדשים.
