חדשות עסקים מסחר | תעשייה

חוק התחרות הכלכלית מקעקע יסודות הכלכלה החופשית

כך מאשים נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, בהתקפה חסרת תקדים בחריפותה על 'חוק התחרות הכלכלית' (חוק ההגבלים העסקיים): "בהשגת המטרה לקידום התחרות אסור לערער את יסודות המשפט בישראל ועקרונות המשפט הפלילי, ואסור לפגוע בזכויות היסוד; ובטח שלא לקעקע את יסודות הכלכלה החופשית בישראל. הסמכויות שהוענקו ל'רשות התחרות' (רשות להגבלים עסקיים) מתאימות למדינות כמו ונצואלה או למדינת דיקטטורה, אך לא למדינת ישראל".
0
0
נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, מול עורכת דין מיכל הלפרין מונה על הגבלים עסקיים | עיבוד צילום: שולי סונגו
אוריאל לין מול מיכל הלפרין

“הם לא השכילו להבין שבהרחבת סמכויות חוק הגבלים עסקיים, הם בעצם ממוטטים את עקרונות הכלכלה החופשית, פוגעים קשה ביסודות המשפט ולאמיתו של דבר מבטלים בפועל זכות חוקתית שהיא חוק יסוד חופש העיסוק” – כך במילים חריפות אלו, תקף אמש (שלישי, כ”ג בשבט, התשע”ט) נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, את “הרצון ליצור אמצעים, כדי להילחם ב’יוקר המחיה’ מעוורים לחלוטין את עיני השרים וחברי הכנסת כלל ההרחבות ב’חוק התחרות הכלכלית’ (“חוק ההגבלים העסקיים” של ‘רשות התחרות’ (הרשות להגבלים עסקיים) מאז שנת 2011.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר.

עורך דין לין, דיבר בכנס של ‘פורום הגבלים עסקים ורגולציה’ של ‘מכון הורביץ לניהול אסטרטגי’ בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, שעסק בנושא; ‘השימוש במוסדות השלטון כדי לחסום תחרות‘.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין לין, כיהן בעבר גם בתפקיד יושב ראש ‘ועדת חוקה חוק ומשפט’ בכנסת ה-12, וניווט 95 חוקים בתוקף תפקידו זה, כולל את חוקי היסוד של זכויות האדם ו-חוק יסוד הממשלה.

הוא ציין, כי הוא מודאג ומזועזע מהאופן שבו הרשו לעצמם המחוקקים להעביר את הרחבת הסמכויות של ‘רשות התחרות’ תוך דריסת עקרונות יסוד של המשפט בישראל.

“לאמיתו של דבר, מייצרים רשות על-רגולטורית ומעניקים לה סמכויות דרקוניות, ללא שום גבולות כמעט, הנושאות אופי של עריצות מול המגזר העסקי“.  אמר נשיא איגוד לשכות המסחר.

“משנת 2011, התפתחה מגמה מסוכנת ביותר. זה החל בהגדרה של קבוצות ריכוז, המהוות יחד 50% מנתח השוק, כאשר כל אחד מחברי קבוצה זו, נתון לאותן דרישות המוטלות על ה-מונופול.

הוענקה ל‘רשות התחרות הכלכלית’ (רשות ההגבלים העסקיים) סמכות להורות על הפסקת פעילות מסוימת של עסק, לא על שום שהיא פוגעת בתחרות אלא רק משום שהיא יכולה להקל על חברה אחרת להתאים את התנהגותה להתנהגות של העסק עליו הוטל האיסור.

אם מישהו מחפש דוגמה חמורה יותר להתערבות בוטה בתחום ‘חופש העיסוק‘ הוא יתקשה למוצאה…”.

 מגזר עסקי שלם למצב מוחלט של חוסר ודאות. עסקים מסתכנים בכך שהם יואשמו בפלילים…”

לדברי לין; “בחוק ההגבלים העסקיים, עברנו משלב של מצב אובייקטיבי של הגדרת פעולה המקנה סמכות לרשות, לתת הוראות לעסקים, לשלב שבו אין צורך בתשתית ראייתית כלשהי בפעולתו של העסק, המצביעה על כך שהוא פוגע בתחרות.

מספיק שקיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות, כדי להקנות סמכויות מפליגות ל‘רשות התחרות’ (הרשות להגבלים עסקיים) להוציא הוראות מחייבות לעסק, כיצד לפעול.

מבחינתו של מר לין, מדובר ב”דבר הזוי ומופרך – הענקת סמכויות מופלגות על בסיס של חשש בלבד, ללא כל תשתית ראייתית. מצב הנעדר כל ודאות משפטית והגיונית”.

“מגמה זו של הענקת סמכויות להתערב בניהול העסקים התחזקה ואף קיבלה אופי של רדיפה סקטוריאלית.

בתיקון מספר 20 לחוק, משרד הכלכלה, סימן את היבואן הישיר כאויב ‘יוקר המחייה’ וכיעד למתקפה, וכל אשר צריך הוא שכתוצאה ממעמדו של היבואן, קיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות.

די בנתונים אלה, כדי להעניק סמכויות ל‘רשות התחרות’, כדי להתערב בעסק. דוגמה נוספת של “רדיפה סקטוריאלית” ופגיעה חמורה ומהותית ב-חופש הניהול העסקי“.

“בתיקון האחרון, זרקנו מגזר עסקי שלם למצב מוחלט של חוסר ודאות. עסקים מסתכנים בכך שהם יואשמו בפלילים, מבלי שמתקיימת אפילו ודאות מינימלית של תשתית ראייתית שהם עלולים לפגוע בתחרות.

עסק עלול להיחשב כבעל ‘כוח שוק‘ מבלי שהוא יודע שכך הוא נחשב. לא הוגדר בחוק, מה מהווה כוח שוק, אין צורך בהליך מוקדם בו מגדירים את העסק כבעל כוח שוק; עסקים ישוטו על פני המגזר העסקי מבלי כל ידיעה או ודאות האם הם מהווים כוח שוק או לא; ואם תעשה פעולה האסורה על מונופול הם מסתכנים בפלילים“.

“קשה לחשוב על סיטואציה יותר חמורה של ערעור יסודות המשפט הפלילי, תוך ערעור כל עקרונות היסודות; הטלת אישום פלילי על אדם מבלי שיוכל אפילו לדעת, כי ביצע עבירה“.

“ואם כל זה לא מספיק” – הדגיש מר לין בדבריו; “הרי שלא התביישו ברגע האחרון של שלב החקיקה, במחטף קודם פיזור הכנסת, לכלול סעיף העושה בפועל את כל אלה הנושאים במשרות בתאגידים עסקיים לפקחים של רשות התחרות הכלכלית (רשות ההגבלים העסקיים).

 לין; “להקים ועדה ציבורית, שתבחן מחדש את הוראות ועקרונות חוק התחרות”

זהו סעיף חצוף ודמיוני המטיל על כל נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים, כאשר אפילו אם לא נעברה עבירה, עצם אי ביצוע הפיקוח מהווה עבירה”.

לין, הוסיף והבהיר; “אין זה מספיק לומר שרוצים לקדם את התחרות. אסור לערער את יסודות המשפט בישראל ואסור לפגוע בזכויות היסוד, בטח שלא לקעקע את ‘יסודות הכלכלה החופשית’ בישראל.

הסמכויות שהוענקו לרשות להגבלים עסקיים מתאימות למדינות כמו; ונצואלה או למדינת דיקטטורה אך לא למדינת ישראל“.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, הוסיף וגילה, כי פנה אל ראש הממשלה וביקש להקים ועדה ציבורית, שתבחן מחדש את הוראות ועקרונות ‘חוק התחרות’ (חוק ההגבלים העסקיים) כולם.

כמו כן, הוסיף, עורך דין לין, כי בתקופת כהונתו כחבר כנסת היה הוא זה שחוקק את החוק במתכונתו הראשונה ומעולם לא האמין, כי חוק ההגבלים העסקיים, יגיע לממדים המפלצתיים, כפי שהגיע ומקווה מאד שלאחר הבחירות לכנסת ה-21, אכן תוקם ועדת ציבורית, כאמור.

█ ‘חוק התחרות הכלכלית’

חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988, מסדיר את תחום ההגבלים העסקיים בישראל. מכוח החוק הוקמה רשות התחרות בשנת 1994, שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד הממונה על התחרות בתפקיד כיום עורכת דין מיכל הלפרין.

רשות ההגבלים העסקיים אמונה על קידום התחרות בישראל, ושמירה על התחרות הקיימת. בשנים האחרונות החלה רשות ההגבלים העסקיים, בהוראת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לעסוק גם בנושאי ריכוזיות כלל משקית מתוך ניסיון להפחית את שיעורי הריכוזיות הכלל משקית בכלכלה הישראלית.

במקביל הרשות ההגבלים העסקיים אמונה על קידום התחרות בישראל, ושמירה על התחרות הקיימת. בשנים האחרונות החלה רשות ההגבלים העסקיים, בהוראת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לעסוק גם בנושאי ריכוזיות כלל משקית מתוך ניסיון להפחית את שיעורי הריכוזיות, הכלל משקית בכלכלה הישראלית.

החוק, בשם חוק ההגבלים העסקיים, תשמ”ח-1988, אושר בכנסת בשנת 1988, והחליף את חוק ההגבלים העסקיים, התשי”ט-1959. בינואר 2019 אושר תיקון לחוק שבמהלכו הרחיב המחוקק את סמכויותיו המנהלתיות, ובו שונה שם החוק לחוק התחרות הכלכלית.

מהוראות החוק, עולה, כי החוק מגדיר “הגבל עסקי – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות“. פרקי החוק מפרטים את הכללים החלים על כל אחד משלושה מרכיבים אלה, כללים שנועדו למנוע פגיעה בתחרות.

קרא עוד על כך, כאן.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן