יש לאמץ את זכוּת כללית ל’ניוּד מידע אישי’ (data portability) בדין הישראלי לצורך התמודדות עם אתגרי הכלכלה הדיגיטאלית – כך הודיעו היום (ראשון, י”ט טבת, תשפ”א) ממליצות הצוות המשותף של הרשוּת להגנת הפרטיות, רשוּת התחרות והרשוּת להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
‘רשות התחרות’ היא רשות ממשלתית האמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק של מדינת ישראל. הרשוּת, הוקמה בשנת 1994 והיא פועלת מתוקף חוק התחרות הכלכלית.
‘הרשות להגנת הפרטיות’ היא יחידה במשרד המשפטים האמונה על הסדרת, פיקוח ואכיפת החוק להגנת הפרטיות. כרגולטור של זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי בישראל, מופקדת הרשות על הגנת המידע האישי במאגרי מידע דיגיטליים ועל ביצורה של הזכות לפרטיות.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא רשוּת פנים ממשלתית עצמאית, המשמשת כזרוע אכיפה עצמאית, בעלת מומחיות, המרכזת בלעדית; מתן הנחיות מחייבות של הממונה על הרשות להתנהגות נורמטיבית בקשר בבין העוסק והצרכן כל תהליכי האכיפה של הוראות חוק הגנת הצרכן רגולציה בתחום הגנת הצרכן.
הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן עומד עורך דין מיכאל אטלן, אשר מונה על ידי הממשלה. סגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן וראש אגף חקירות ומודיעין, היא הגב’ אניטה יצחק, בעלת תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
הצוות המשותף של שלושת הגורמים שעסק בזכוּת כללית ל’ניוּד מידע אישי‘ (data portability) פרסם היום ‘נייר מדיניות להערות הציבור‘ במסגרתו מפורטים השיקולים העיקריים שיש לקחת בחשבון באימוץ ‘הזכוּת לניוּד מידע’.
מדובר בתופעה המעוררת בשנים האחרונות עניין רב, בהיבטי צרכנות, תחרות ו-פרטיות, בין היתר, לאור התעצמותן של ענקיות, היא; ‘הכלכלה הדיגיטלית’ בהן המידע וכוחן הגובר של ‘רשתות חברתיות’ ו‘פלטפורמות דיגיטליות’ שונות.
הזכות לניוד מידע, מעניקה לצרכן את האפשרות לקבל באופן מקוון מידע אישי שנאסף בעניינו מגופים שאוספים מידע לגביו – כך שיהיה באפשרותו לבצע שימושים חוזרים או נוספים במידע, בין היתר, לצורך מעבר לגופים מתחרים.
█ הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן; שווקים לא מעטים ב‘כלכלה הדיגיטאלית’ מאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה וניוד מידע, עשוי לצמצם את חסמי המעבר בשווקים אלה
מנהל תחום דוברות, תקשורת, הסברה והדרכת קהילה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין דודו אבן חן, הוסיף לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; “הזכות לניוד מידע, עשויה להשפיע על תחומים רבים בחיי הצרכן.
כך לדוגמא, צרכן יכול לעשות שימוש במידע שנאסף אודותיו בגוף פיננסי אחד לצורך קבלת הלוואה בגוף פיננסי אחר.
לצרכן ניתן לעבור בין חברות המעניקות שירותים דיגיטליים (כגון; דואר אלקטרוני, שמיעת מוזיקה, מעקב אחר פעילות כושר ועוד) מבלי לאבד את “היסטורית הפעילות” שלו.
הזכות לניוד מידע, מעניקה לצרכנים אוטונומיה ושליטה על המידע האישי שנאסף אודותיהם ומייצרת איזון ביחסי-הכוחות בין צרכנים לבין ספקי שירותים דיגיטאליים.
בנוסף, הזכות לניוד מידע, צפויה להגביר את רמת התחרות ואת מרחב האפשרויות לצרכנים בשווקים הדיגיטאליים.
ניוד המידע, מאפשר לצרכנים לעבור בקלות רבה יותר בין ספקים והוא מאפשר לספקים החדשים, אליהם מעוניין הצרכן לעבור, לספק מוצר או שירות מותאם לצרכן ומבוסס על מידע מוקדם.
שווקים לא מעטים ב‘כלכלה הדיגיטאלית’ מאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה וניוד מידע, עשוי לצמצם את חסמי המעבר בשווקים אלה ובכך לסייע להגברת התחרות יתרונות אלה ואחרים של הזכות הם בעלי חשיבות משמעותית נוכח המרכזיות ההולכת וגוברת של משאב המידע בשווקים הדיגיטאליים.
הזכות הכללית לניוד מידע, הוכרה בשיטות משפט שונות בעולם, ביניהן; האיחוד האירופי במסגרת כללי ה-GDPR, קליפורניה, ברזיל ועוד.
האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון; פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות ב וסממני ריבונות נוספים.
האסדרה הכללית להגנה על מידע (GDPR – General Data Protection Regulation, רגולציה) היא אוסף של הוראות מחייבות שהוסדרו על ידי הפרלמנט האירופי, מועצת האיחוד האירופי והנציבות האירופית על מנת להגן על נושאי המידע בטריטוריית האיחוד האירופי בכל הנוגע לעיבוד נתונים אישיים שלהם.
הרגולציה מתייחסת לאיסוף, שמירה והעברה של נתונים אישיים של אנשים פרטיים וקובעת כללים אחידים לשמירה על הפרטיות.
█ זכות לניוד מידע; בעלת חשיבות הן בהיבטי הגנת הצרכן השמה את הדגש על כך, כי הצרכן, הוא בעל זכויות במידע האישי שנאסף בעניינו
לאור הניסיון שנצבר בעולם ביחס לזכות לניוד מידע והיתרונות הצפויים לצרכן הישראלי, ממליץ הצוות המשותף לאמץ זכות כללית לניוד מידע בשיטת המשפט הישראלית בהתאם לעקרונות הבאים;
- הזכות שתאומץ תחוּל על מידע אישי ודיגיטאלי בלבד ותועבר באופן מאובטח;
- הזכות תוענק ללא עלות נוספת מבחינת הצרכן;
- המידע יועבר בפורמט מקוון, קריא ונפוץ, שיאפשר שימוש נוסף או חוזר במידע;
- הזכות תחול על גופים מסוימים אשר עומדים ברף מינימאלי שיקבע, בין היתר, בהתאם להיקף פעילות וכמות לקוחות.
בנוסף, ממליץ הצוות המשותף, כי בסקטורים בהם קיימת חשיבות רבה ל’ניוד מידע‘ תיקבע רגולציה ייעודית נוספת שתסייע להטמעת הזכוּת ולמימוּשה.
הזכות לניוד מידע היא בעלת חשיבות הן בהיבטי הגנת הצרכן השמה את הדגש על כך, כי הצרכן, הוא בעל זכויות במידע האישי שנאסף בעניינו;
הזכות לניוד מידע היא בעלת חשיבות בהיבטי הגנת הפרטיות השמה את הדגש על שליטתו של הפרט על המידע שנצבר לגביו ויכולתו להכתיב איך ומי יעשה שימוש במידע הנצבר על כל צרכן;
כמו כן, הזכות לניוד מידע היא בעלת חשיבות בהיבטי התחרות, שכן היא יוצרת תשתית להתפתחותם של מתחרים חדשים מבוססי ידע ומידע ומעברים קלים בין מתחרים.
הצוות המשותף, מעמיד את נייר המדיניות להערות הציבור עד לתאריך 24.1.2021. הערות, יתקבלו בברכה במייל; digitaleconomy@competition.gov.il.
