הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בהנהלת דר’ שלומית ווגמן, מפרסמת הבוקר (יום חמישי, כ”ז באב, תשפ”א) סקירה מיוחדת ביחס לגורמים המנצלים לרעה את המערכת הפיננסית זאת תוך עקיפת משטרי סנקציות. המדריך, נועד לסייע ל-סקטור הפיננסי ול’עוסקים במסחר בינלאומי’ להתמודד בטיפולוגיות ושיטות פעולה בולטות עם הסיכונים ולזהות פעילות חריגות בולטות שזוּהוּ.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידה במשרד המשפטים המהווה את הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, המסייעת לגופי אכיפת החוק במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ואכיפת החוק במלחמה בפעילות ארגוני טרור.
בהודעה לעיתונות מטעם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מציינת זו, כי בשבועות האחרונים, אנו עדים לחשיפה של מספר אירועים בהם נעשה שימוש במערכת הפיננסית הבינלאומית לשם עקיפת משטרי סנקציות.
█ בין האירועים המדוברים;
הכרזה של משרד האוצר האמריקאי על קנס של 1.4 מיליון דולר על חברת התשלומים המקוונים PAYONEER, בגין ביצוע של 2260 פעולות פיננסיות המנוגדות לשישה משטרי סנקציות אמריקאיים שונים.
הכרזה נוספת של משרד האוצר האמריקאי, על קנס של כחצי מיליון דולר שהוטל על חברת בת באמירויות של חברה שבדית (לה יש נציגות גם בישראל) בגין ייצוּא ל-איראן של ציוד בניגוד לסנקציות האמריקאיות.
זאת תוך ניצול של המערכת הפיננסית הבינלאומית כדי להסתיר את זהות הלקוח האיראני.
פעולות של ‘הלבנת הון’ בכדי להכניס למערכת הפיננסית האמריקאית כספים אשר נועדו לממן פעולת חטיפה של עיתונאי אמריקאי בשטח ארצות הברית על ידי ‘מיניסטריון המודיעין האיראני’.
משטרי סנקציות, נקבעים על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון; האומות המאוחדות (אוּם) או מדינות (בדגש על ארהב) ומטילים מגבלות ואיסורים שונים על פעילות מול מדינות וגופים אשר מפרים את הדין הבינלאומי בהיבטים שונים (טרור, הפצת נשק גרעיני, זכויות אדם וכו’).
█ המדריך מפרט וממחיש טיפולוגיות ודפוסי פעולה של הלבנת הון, בהם נעשה שימוש במערכת הפיננסית ברחבי העולם בכדי לעקוף משטרי סנקציות
על מנת לסייע לסקטור הפיננסי ולגורמים המעורבים ב-מסחר בינלאומי להתמודד עם הסיכונים, מספקת הרשוּת במדריך ייחודי זה ‘רשימת דגלים אדומים’ ל’ניטור וזיהוי פעילות חריגה’ כמו;
- העברות כספים באמצעות צד ג’.
- תשלום של עמלות גבוהות ללא היגיון כלכלי.
- תקבולים בלתי מוסברים מחוץ לארץ.
- תשלום בנכסים וירטואליים מ–IP במדינה בסיכון.
- פעילות עסקית מהותית במדינות “טרנזיט”.
- אי תאימות מול נתוני סחר אחרים.
- מעורבות של ספינות/אמצעי תובלה שנכללו בעבר ברשימות סנקציות שונות.
- מבנה בעלות מורכב על כלי השיט.
- דמיון שמי לחברות הנמצאות תחת סנקציות ועוד.
דוברת היחידות המקצועיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, מסרה הגב’ כרמית אורפז-ימין לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי בנוסף, כולל המדריך, דגשים והבהרות לעניין מבנה ותוכן הדיווחים שהסקטור מצופה להעביר לרשות.
המדריך מפורסם במסגרת פעילותה של הרשוּת לחיזוק עמידתם של המוסדות הפיננסים בחובות המוטלות עליהם, מכוח משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, לצמצום חשיפתם לסנקציות בינלאומיות.
וכן, על מנת למזער את השימוש לרעה שמבוצע באמצעות המערכת הפיננסית.
כמו כן, המדריך מפרט וממחיש טיפולוגיות ודפוסי פעולה של הלבנת הון, בהם נעשה שימוש במערכת הפיננסית ברחבי העולם בכדי לעקוף משטרי סנקציות.
כמו גם מתאר דוגמות לדיווחים של הגורמים המדווחים בישראל ברשוּת בהקשרים אלו.
בנוסף, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מפרטת רשימה של ‘דגלים אדומים’ אשר מתייחסים באופן קונקרטי לתחומי הפעילות המאפיינים פעילות של עקיפת סנקציות, כולל בתחום השינוע,
וכמו כן, כוללים גם דגלים אדומים שהופיעו במסמך ארגון ה-FATF (“Financial Action Task Force“) האחרון שפורסם בסוף יוני 2021, בנושא שנועד לסייע למדינות ולמערכת הפיננסית להתמודד עם התופעה של מימון פרוליפרציה (חלק בלתי נפרד ממשטרי הסנקציות הבינלאומיים).
◄ אל מסמך הסקירה; דגלים אדומים – עקיפת משטר סנקציות – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
