יש לכם דירה שלישית? לא? אז מה איכפת לכם לקרוא על צרות של אחרים ואולי גם עשירים… אתמול (ראשון, י”ג בניסן התשע”ז) הגישה המדינה אל בית המשפט הגבוה לצדק ( בג”ץ) כתב תשובה לצו על-תנאי שהוצא בעתירות נגד החקיקה המטילה מיסוי על ריבוי דירות [פרק י”ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי דינן של העתירות להידחות משום שבהליך החקיקה, אומנם נפל אמנם פגם שחומרה בצדו, אולם אין הוא מגיע לרף הגבוה שמקים עילה להתערבות בית המשפט בחקיקה ראשית של הכנסת, על דרך ביטולה מחמת פגם היורד לשורש הליך החקיקה.
זאת, נוכח הפסיקה העקבית בעניין ביקורת שיפוטית מרוסנת ומוגבלת על פגמים בהליך החקיקה של הכנסת; ובשים לב לתכליות בעלות המשקל לריסון זה הנוגעות בעיקר להפרדת הרשויות, עצמאותה של הרשות המחוקקת בניהול הליכיה הפנימיים, והמרחק אשר מבקש בית המשפט לשמור מן המגרש הפוליטי.
דובר פרקליטות המדינה, עורך דין נועם שרביט, מסר ל’פורטל ’כאן נעים’ כי בכתב התשובה (ראה לינק, למטה), שהוגש באמצעות עורכי הדין מר רן רוזנברג והגב’ שוש שמואלי מ-מחלקת הבג”צים ב‘פרקליטות המדינה’ נאמר, כי; במקרה זה אמנם הליך החקיקה נוהל בלחץ זמנים ובהליך חקיקה אופטימלי עדיף היה לאפשר שהות ללימוד השינויים שהוצעו בהצעת החוק או לדחות את הדיון למועד אחר.
אולם, ההתערבות השיפוטית בגין פגיעה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה, אינה מכוונת לאכיפת הליך חקיקה נאות, אלא היא מוגבלת למקרים החריגים והנדירים בהם אירעה פגיעה קשה וניכרת בעקרון זה באופן שנשללה מחבר הכנסת כל אפשרות מעשית לגבש עמדתו ולהצביע על החוק.
█ נפל פגם היורד לשורשו של עניין, המדינה, סבורה שאין בכך לחייב תוצאה של ביטול החוק
המדינה, סבורה, כי גם בנסיבות בהן נוהל ההליך דנן, עמדה לחברי הכנסת אפשרות להשתתף בו, וודאי אין לומר, כי לא עמדה להם כל אפשרות להשתתף בו, כפי המבחן שנקבע בפסיקה. הצעת החוק, עצמה, היתה מוכרת לחברי הכנסת עוד קודם לדיון השני בעניינה ב‘וועדת הכספים’ ונערך בה דיון ציבורי ער.
השינויים שהוכנסו בנוסח שהועבר לפני דיון זה, אשר ההסכמה לגביהם הושגה ביום הדיון, לא היו רבים ולא שינו את לב ההסדר אשר עמד במרכז הצעת החוק המקורית ונותר בעינו. בצד שינויי נוסח ותיקונים בהוראות ליישום ההסדר, הועברו מספר שינויים שתכליתם להטיב עם ה-חייבים במס ואשר גובשו על רקע הערות חברי הכנסת בדיון הראשון ב-וועדת הכספים ובשיחות שקיימו נציגי האוצר עימם לקראת הדיון השני בוועדה.
בנסיבות אלה, היה בידי חברי הכנסת להידרש לשינויים במסגרת הדיון, כך שהעברת הנוסח ובו השינויים סמוך לפני הדיון לא איינה את יכולתם לגבש עמדה ביחס להצעת החוק. בנוסף, הדיון השני בוועדת הכספים ארך כ-7 שעות והניב לא מעט שינויים בהסדר, בהם שינויים משמעותיים המקלים עם בעלי הדירות החייבים במס – בהגדרת החייב במס, הדירה החייבת במס, פטור ממס ותמריצים כלכליים משמעותיים לחייב אשר ימכור דירה עד ליום 1.10.2017. יעיד על כך פרוטוקול הדיון האוחז כ-240 עמודים והדיון המפורט שנערך בו בסוגיות שונות שמעורר החוק.
לחלופין, ככל ש’בית המשפט הגבוה לצדק’ יקבע, כי בהליך החקיקה דנן נפל פגם היורד לשורשו של עניין, המדינה, סבורה שאין בכך לחייב תוצאה של ביטול החוק וזאת נוכח דוקטרינת הבטלות היחסית. זאת, נוכח הפסיקה הקובעת שבמסגרת בחינת התוצאה של ‘הכרזה על בטלות חוק’ יש לתת משקל לחומרת הפגם ועוצמת פגיעתו בעקרונות היסוד של הליך החקיקה וכן לשאלה האם החוק היה עשוי שלא להתקבל לולא הפגם.
כן, יש להתחשב בנסיבות העניין הקונקרטי מושא החוק, ובפרט במידת ההסתמכות על דבר החקיקה, היקף הציפיות הסבירות שיצר והתוצאות שינבעו מהכרזה על בטלותו. מצ”ב כתב התשובה שהוגש.
Add Comment